סרט רע
כצפוי, גמר ליגת האלופות היה משעמם, שבלוני ורדוד מאין כמוהו. לא בגלל המשחק, שדווקא היה לא רע, אלא בזכות ערוץ 2, ששוב לקח על עצמו הפקה שגדולה עליו ב-10 מידות. דודי ליפט ראה, והזדעזע
גרנט: אני גאה בקבוצה אבל עצוב
והסרט מתחיל, וסוחף אתכם עמוק אל תוך העלילה הדרמטית ומלאת העוצמה. ואתם מרגישים הזדהות עמוקה עם הדמויות, ונסחפים עמוק אל תוך הקונפליקט שניפץ שני עולמות שונים לקרב ממנו רק צד אחד ייצא מנצח. ואולי זה הגיבור שלכם, הלובש אדום. ואולי זה דווקא הישראלי, שכולם חושבים שהוא אובר-רייטד ושקיבל ליהוק רק בגלל התחת שלו לאחד התפקידים הראשיים, שאתם רוצים שיסיים את הערב כשידו על העליונה.

עצוב, ולא רק על הדשא. גמר הצ'מפיונס. צילום: איי-פי
ואז, כשהעלילה מגיעה לשיא, ממש לאחר שהגיבור איתו הזדהיתם הצליח לגבור על יריבו ולעצור את הכדור של אנלקה, בדיוק כשדמעות השמחה של ההוא שהציל את היום ממלאות את המסך והגיבור הטרגי של הערב מניח את ראשו על כתפו של הישראלי, ואתם מחכים לרגע ה"התרה" שישאיר קצת מקום לאופטימיות, ייתן איזו פרשנות מעניינת על האירועים, או סתם יגרום לכם לצאת מבית הקולנוע בהרגשת שלמות עילאית – בדיוק אז נדלקים לפתע האורות, והסדרנים מקימים אתכם בגסות ממושבכם.
"יאללה, החוצה", הם מאיצים בכם, אוספים את שאריות הפופקורן מתחת לרגליכם שרק רוצות להתמתח מעט אחרי ישיבה של 150 דקות לא כולל הפסקת מחצית, ומגרשים אתכם משם. "אנחנו את שלנו עשינו", הם מודיעים לכם חגיגית ודוחקים בכם לעזוב. בלי הקרדיטים שעולים באיטיות על המסך ומחזירים אתכם בהדרגה אל המציאות אליה עליכם לחזור, בלי זוג הנאהבים הפוסע אל השקיעה ובטח שבלי הפי-אנד.
פרסומות ישר בפרצוף
וכשאתם יוצאים מהאולם והולכים אל החנייה, אתם יודעים שרק את עצמכם אתם יכולים להאשים. כי איפשהו, עמוק בלב, ידעתם הכל. ידעתם שאין סיכוי שערוץ 2 יצליח להתקרב ולדגדג את ההשקעה בצופה שמעניקים לכם בערוץ הספורט, ידעתם שבמקום ניתוחים ופרשנויות תקבלו פרומואים ופרסומות, ידעתם שלמרות הקשקושים של שגיא כהן ורמי וייץ, היה נחמד לתת להם להשלים משפט ולא לזרוק עליכם איזה באנר של איזה ג'ל רחצה ישר לפרצוף.
אולי אתם חושבים שזה טריוויאלי ושאין הרבה מה לעשות, אבל העובדה היא שבבית קולנוע לא יגרשו אתכם, כי ירצו שתבואו שוב. ובמסעדה לא
בכל מקום אחר, מכבדים את הצרכן שהשקיע את כספו בקניית מזון, משקאות וכרטיסים. אבל אחרי ששילמתם אגרה, ורכשתם ממיר, וקניתם וחבילת בסיס ל"הוט" או "יס", ואחר כך גם הוצאתם עוד כסף על כל האחיות הקטנות שצצו ויצוצו במשך השנים – אחרי כל זה יעבירו את המשחק הכי חשוב בשנה לערוץ 2, ושוב תטעמו מההרגשה המוכרת של ג'ל רחצה לגבר שפוגע לכם ישר בפרצוף.