ראשי » ספורט » ענפים נוספים

יעל ארד. אי של מקצוענות

היה בה כח שהפיל את יריבותיה חלל, אבל היא תתייסר על החמצת הזהב. מאחוריה לא היה כלום חוץ ממדינה רעבה למדליה שלא הושגה. nrg ומעריב מציגים את 10 הספורטאים הגדולים של ישראל

ב-7 בנובמבר 1867 נולדה מארי קירי, חלוצה בחקר הרדיואקטיביות. ב-9 באוקטובר 1917 התאבדה בחדר האמבטיה שרה אהרונסון מראשי מחתרת ניל"י. ב-15 במרס 1944 צנחה חנה סנש בקרואטיה והצטרפה לפרטיזנים במלחמה נגד הנאצים. ב-17 במרס 1969 נבחרה גולדה מאיר לראש ממשלת ישראל. ב-11 ביולי 1976, שבועיים אחרי מבצע אנטבה, נבחרה רינה מור למיס תבל. ב-2 במרס 1977 מרים בן-פורת היא השופטת הראשונה המתמנה לבית המשפט העליון. ב-25 בספטמבר 1978 נולדה לואיז ג'ולי בראון, תינוקת המבחנה הראשונה. ב- ביולי 1992, אחד הימים הכי חמים של אותו קיץ, זכתה יעל ארד במדליה אולימפית ראשונה עבור ישראל.

כשעלתה ארד למזרן לצוד את יריבתה בקרב על המדליה, הגרמניה פראוקה אייקוף, הידע של צופה הספורט הישראלי הממוצע על ג'ודו שאף לאפס. זה אמנם אחד החוגים הראשונים שההורים שולחים אותנו אליו, לבנות ביטחון עצמי ויכולת התמודדות מול חברינו בבית הספר. כולנו זוכרים את ריח הזיעה המתוק שנמהל באבק המזרונים באולמות טחובים במרכזי הערים. עבורנו הג'ודו היה עוד חוג שלא התמדנו בו, ועבור ארד, שלא מצאה יריבות אימון ברמה שלה והתאמנה עם בנים, זו היתה תחילתה של דרך ארוכה ומיוסרת, שלא הסתיימה בחיוך אפילו על הפודיום באותו יום לוהט בברצלונה. בעיקר אכזבה היתה שם. מהמקום השני.

נחזור לקרב הלפני אחרון, נגד הגרמנייה. לערוץ 1 לא היה כסף, אז אורי לוי שידר את הקרב מהחדר בבית המלון בברצלונה. לוי הבין בג'ודו עוד פחות מאיתנו. לא הבדיל בין קוקה לווזארי, צווח והתייסר - ולבסוף הכריז שהגרמנייה ניצחה, למרות שהשופט העניק את הניצחון ליעל, כדי שתוכל לפגוש את קאתי פלורי הצרפתייה.

לפני 16 שנה, כמו היום, כוכבי הספורט שלנו היו איים זעירים של מקצוענים שמייצרים טרנד בים של חובבנות, עליה מנצחת לנצח העסקנות. מאחורי ארד לא היה כלום חוץ ממדינה רעבה למדליה שלא הושגה מאז ההשתתפות הראשונה של ישראל במלבורן 52'. מאחורי פלורי עמד ממסד ג'ודו מפואר שהעמיד בערך 400 אלף ג'ודאים באותו זמן.

הטרנד של יעל ושל אורן סמדג'ה, שזכה במדלית ארד למחרת, החזיק תקופה קצרה. כל ילדה בארץ
רצתה להיות יעל וכל בן, גם אריק זאבי, רצה להיות אורן. אבל כרגיל, לא היו משאבים אמיתיים. זה מה שהביא אחת כמו דניאלה קרוקובר, שרצתה לעשות פה ג'ודו, להתחרות עבור ארגנטינה ולהעניק לה מדליית זהב אולימפית. שוב הוחמצה הזדמנות לייצר צבא קטן ומתוחכם של ג'ודוקא דרך ענף קטן ומדורג משקלים שמשפר מאוד סיכוי לפרסים.

ביעל היה דבר מה נוסף שאיפשר לה להכריע את רוב יריבותיה ולשמר את עצמה בצמרת שנים ארוכות. מעבר לשרירים, לכתפיים הרחבות, להקרבה, למשברים בנסיעות הארוכות ליפן ולריחוק מהבית - העיניים שלה בעיקר דיברו. דיברו וברקו והפילו חלל את יריבותיה.

היה בה כח כמעט נסתר של מישהי שלעולם לא מוותרת. עבור ספורטאי אחר, הניצחון על אייקוף שהבטיח את מדליית הארד יכול היה לספק, אבל ארד רצתה ללכת עד הסוף. היא רצתה את הזהב והיא תתייסר על ההחמצה הזאת עד יומה האחרון.

במשחקים המיוחדים של ברצלונה 92', שסימלו את העולם החדש שאחרי נפילת הקומוניזם ואת חזרתה של דרום אפריקה למשפחת העמים בזכות הסכמתו של האסיר המשתחרר נלסון מנדלה, ארד עשתה היסטוריה. אלפים חיכו לה בשדה התעופה כשהגיעה והתקבלה כמשחררת המולדת. היא תהיה לדורי דורות הראשונה שהביאה מדליית בכורה לישראל. 10,500 ספורטאים חלמו בתחילת המשחקים להביא הביתה מדליה. יעל, ועוד 301 ספורטאים מכל העולם, התעוררו מהחלום והגשימו אותו.

1. נולדה ב-1.5.1967.

2. המדליסטית האולימפית הראשונה של ישראל: ב-31.7.1992, זכתה בכסף במשחקי ברצלונה.

3. זכתה באליפות אירופה ובמקום השני באליפות העולם ב-1993.

4. עד לאולימפיאדת 1996, השתתפה ב-49 תחרויות בינלאומיות וזכתה ב-24 מדליות, מהן 7 מזהב.

5. באטלנטה 1996 התחרתה כשהיא סובלת ממחלה, סיימה במקום החמישי ופרשה מג'ודו.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...