בלי דם רע
אריאל כהן ראה את רוני לוי סופג מטר של קללות. אז כן, הוא מוכרח לעזוב את מכבי חיפה בסוף העונה, אבל רבאק, לא מגיע לו ללכת בכבוד? כנראה שבכדורגל שלנו אין לו ממש ברירה
וידאו: ספורט: מכבי חיפה נגד הפועל ת''א: nrgtv
ובכל זאת, כשמדובר ברוני לוי, יש מן תחושה כללית שזה לא ממש מגיע לו. ולא רק בגלל רצף האליפויות היפהפה של מכבי חיפה הכי דורסנית שהיתה פה ולא שיחקה בצ'מפיונס בגלל סדרת טרגדיות ספורטיביות שיכולות לחזור על עצמן בתדירות שבה מכבי ת"א בכדורסל מאבדת תארים, אלא בעיקר בגלל שהוא עומד לבד בפרץ כבר שנה וחצי. יעקב שחר נותן גב מלמעלה כמו שבוס אמיתי צריך לעשות, אבל הסביבה כולה מחרחרת ריב, מריחה דם
ולפעמים גם מנסה לנגוס.
ללוי, שבדרכו הלא מתלהמת והסגורה נראה אתמול כמו מישהו ששיחרר מהבטן מועקה לא פשוטה, אסור להתנצל או לפחד, ואם הוא מרגיש שהביקורת נגדו עברה את גבול הלגיטימית, זכותו המלאה להגיב. כל פרשן, בין אם שיחק כדורגל או לא, הוא לא אלוהים, ואם שדר רדיו בתכנית ספורט מרכזית מנסה במשך 20 דקות לדחוף בכח לפה של יניב קטן שיש בעיה אישית בינו לבין המאמן, אז משהו פה באמת חרג קצת מגבול הסביר.
ללוי מגיע ללכת בכבוד ממכבי חיפה בסוף העונה ולפנות את המקום למישהו אחר. טוב יותר או פחות לאוהדים ולקבוצה? נחיה ונראה. ממש כמו בני זוג שחוו פסגות ומדרונים, רק עוד שנה-שנתיים שני הצדדים יבינו אם היה שווה לארוז ולעזוב. בינתיים, הקהל יכול להעריך את השורה התחתונה שאיתה הוא יעזוב את הכרמל, כזו שהרבה מאמנים היו רוצים ליד השם שלהם. אולי בתחנה הבאה שלו (קרית שלום?), הוא כבר יבין לבד שבנוף הכדורגל שלנו התדמית חשובה הרבה יותר מתוצאות בשטח.
צילום וידאו: חגי דקל. עריכת וידאו: שלום דדוש
נא להמתין לטעינת התגובות
