חגיגה לפני קריסה
דווקא כשהכל כבר היה סגור, רגע לפני זכיה בגביע מספר 37, שחקני מכבי נכנעו ליצרים ונתנו את גביע המדינה להפועל ירושלים. חגי סגל ראה את הצהובים משקשקים בגמר ואת האדומים נזכרים לשמור
הפועל ירושלים זכתה בגביע המדינה 2007/8
3 רבעים ירושלים לא שמרה ונתנה למכבי לטייל לגביע. אבל ספורט זה בראש. 4 דקות בתוך הרבע השלישי, כשהמשחק גמור למעשה, שמיר לקח פסק זמן. דווקא מה שקרה על הספסל של מכבי היה משמעותי יותר, זו היתה חגיגה של קבוצה שיודעת שהיא ניצחה ושום דבר לא ייקח את הגביע ממנה. לא מתאים למכבי.
שמיר, סביר להניח, ביקש מהשחקנים שלו להישאר יחד, לשמור על הכבוד ולשחק בשביל הקהל. מה הוא כבר יכול להגיד כשהוא רואה את התבוסה בפתח. אז השחקנים עשו את מה שצריך, נתנו את הכדורים לארנולד, שמילא את מכבי ואת מוריס בעבירות ופתאום יש משחק. מאותו רגע זה היה המשחק של ירושלים. הם באו מלמטה, לא היה להם שום דבר להפסיד. למכבי ת"א הגדולה הידיים רעדו. שחקנים גדולים שקשקו ופתאום פייזר נזכר שמעולם לא זכה בשום תואר.
שרף, שנחשב לשמרן מבין השניים, הפתיע עם כספי ולמעשה הכריע את המשחק. כספי היה נהדר ונתן למכבי את כל מה שבלות'נטל לא. אבל שרף התאהב בקונספציה וכשקאמינגס היה צריך עזרה על המגרש, אחרי שהלפרין יצא בעבירות, הוא ראה לידו את שארפ וכספי ונשאר לבד כדי להתקיף מול ירושלים בטירוף מוחלט. בסוף שרף הלך לביינום ומאותו רגע זה ממש לא היה תלוי בו.
בשנה שעברה שריקת התוקף הביאה את האליפות למכבי, השנה לירושלים. איכשהו, עם ביינום זה לא מפתיע. שרף החזיר את מכבי לחיים ועכשיו הוא צריך לטפל במשבר בזמן הכי לא טוב. מכאן ואילך, צביקה הוא המאמן ואין יותר קטש כתירוץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
