מינסוטה טימברוולבס: מיני מי
לכבוד פתיחת עונת ה-NBA, כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד האלופה. והיום: בלי גארנט ועם תערובת של צעירים מבטיחים ו-ותיקים ממורמרים, מינסוטה לא הולכת לשום מקום
אולם: הטארגט סנטר, נפתח ב-1990 ומכיל 19,006 מקומות.
ממוצע צופים אשתקד: 15,998, מקום 24 בליגה.
סיסמא באתר הקבוצה: True Blue (קולע בדיוק למצב הרוח).
שווי (על פי פורבס): 308 מיליון דולר, מקום 20 מתוך 30.
שכר שחקנים: כ-68 מיליון דולר, קצת מתחת לתקרת מס המותרות.
צבעים: ירוק, שחור, לבן.
בעונה הקודמת: 32 ניצחונות לעומת 50 הפסדים, 39% הצלחה, בעוד עונה מבוזבזת של קווין גארנט במינסוטה. למרבה השמחה (או הצער, אם אתה בין ששת אוהדי הטי-וולבס בארץ), זו היתה עונתו האחרונה שם.
אליפויות: עדיין לא הגיעו לרגע המאושר.
גורמים בכירים: זאת תהיה העונה המלאה הראשונה של רנדי וויטמן, שהחליף במהלך העונה הקודמת את דוויין קייסי על ספסל הטי-וולבס. לוויטמן בן ה-48 זאת תהיה העונה השלישית המלאה כמאמן, אחרי שתי עונות בקליבלנד. המאזן שלו מאוד לא מרשים: 74 ניצחונות, 132 הפסדים (35.9% הצלחה). אם לגבי וויטמן יש סימן שאלה, הרי שעל הג'י.אם יש סימן קריאה: קווין מקהייל בן ה-50, שחקן העבר המפואר של בוסטון סלטיקס ומכללת מינסוטה, מצליח לדרדר את הטי-וולבס לתהומות, עם כמה רגעים של הצלחה שלא מעידה על הכלל, במשך 12 עונות תמימות.
מה הכותרת שלך, אמנון: ברוכים הבאים לשנת 1 לספירת ה-AG (להלן - After Garnett). יהיה קר שם במינסוטה – כמו תמיד, רק קצת יותר – ללא הכרטיס הגדול שעשה את כל מה שאפשר לעשות בכדורסל, חוץ מאשר לנצח. עכשיו, בלעדיו, זה יהיה בלתי אפשרי.
"זוהי סופה של תקופה", התייפחו מוניקה ורייצ'ל אחת על כתפיה של השנייה בפרק של "חברים" בו מוניקה עברה לגור עם צ'נדלר. זוהי סופה של תקופה גם עבור הטי-וולבס כשגארנט, האיש החשוב בתולדות המועדון, עזב הקיץ את 'סוטה אהובתו לקול יבבותיהם של אוהדי הקבוצה. לפי איך שזה נראה, עזיבת גארנט תביא בדיוק לאותן תוצאות כמו הרומן של מוניקה וצ'נדלר (רמז: לא טוב). 12 שנה נתן גארנט את כל מה שיש לו עבור מינסוטה, מתוכן השנתיים האחרונות (לפחות) היו מיותרות לחלוטין. מקהייל והבעלים גלן טיילור פחדו להעביר את גארנט כשהמניה שלו היתה בשיאה, בשל תגובת האוהדים. כתוצאה מחוסר "הביצים" הטי-וולבס נאלצו לוותר על גארנט במחיר נמוך, והלכו צעד אחד גדול אחורה.
התמורה העיקרית מהטרייד על גארנט היתה הפורוורד אל ג'פרסון, שנבחר לפני 3 שנים היישר מהתיכון. ג'פרסון המאסיבי, בעל המגע הנהדר מתחת לסל, נהנה בעונה שעברה מעונת פריצה עם 16 נק' ו-11 ריב' למשחק בבוסטון, העונה המספרים יכולים לטפס לכיוון ה-20-10 פלוס. ביחד עם ג'פרסון, מיני קיבלה גם את אלוף ההטבעות של 2007, ג'ראלד גרין, שלמרות שהוא עדיין ילד, הפוטנציאל
בדראפט השיגו הטי-וולבס את ה-MVP של טורניר המכללות ואלוף המכללות פעמיים ברציפות, קורי ברואר, סמול פורוורד אתלטי שמסוגל לעשות הכל. הפנטזיסטים משווים אותו לסקוטי פיפן, רק ללא האף. הריאליסטים מציינים שהוא אמנם מזכיר אותו, גם אם לא באף, אבל טוענים שגם במקרה הטוב ביותר ברואר לא יגיע לאותה רמה. בין המהלכים שנעשו הקיץ היה תיקון טעות מהשנה שעברה: מייק ג'יימס הועבר אחר כבוד, יחד עם החוזה הכבד שלו, ליוסטון תמורת ג'וואן הווארד המזדקן. הווארד, מצידו, התאכזב לגלות שקצת אחרי שהוא עבר למינסוטה גארנט הועבר לבוסטון, ומיד דרש טרייד לקבוצה שתאיים על האליפות. הדבר המפחיד באמת הוא שכנראה הווארד העריך שאיתו ועם גארנט הוולבס מועמדים לאליפות.
יתרונות: לא שידועים לנו. הטי-וולבס קבוצה צעירה מאוד, ללא כוכב על. עם בנייה נכונה (כן, מר מקהייל, זה הזמן ללכת), אולי העתיד יהיה ורוד, העונה ממש לא. מי שכן נוכח הוא ריקי דייויס, שיזרוק המון, יקלע גם, אבל לא מספיק; מארק בלאונט הגמלוני, שבאופן מדהים קלע בעונה שעברה 9 שלשות, אחרי שבכל הקריירה שלו עד אז זרק פעם אחת בלבד מחוץ לקשת; מארק מאדסן, הרקדן הנועז שמפזז על הספסל; רנדי פוי, שנבחר במקום ה-7 בדראפט בעונה שעברה והתקשה להשתלב, ינסה להשתלט על עמדת הרכז ולהזכיר לכולם שפעם אמרו עליו שהוא מזכיר את דוויין ווייד. ביחד עם ג'פרסון, גרין וברואר המוכשרים, אין אמנם הווה במינסוטה, אבל יש עתיד.
חסרונות: ריקי דייויס הוא הגו-טו-גאי של מינסוטה. בפעם האחרונה שהוא מילא את התפקיד הנ"ל הוא עזר לקליבלנד... לבחור את לברון ג'יימס במקום הראשון בדראפט. לשם פניהם של הטי-וולבס כנראה מועדות, רק שהפעם אין לברון בסוף הכביש. הפוטנציאל כאמור קיים, אבל העובדה שהוולבס למשל יכולים למצוא את עצמם עם מרקו יאריץ' כרכז הפותח, מדגישה כמה מזל הם צריכים בכדי להצליח העונה. קווין מקהייל מקבל משכורת 12 שנים על בחירת דראפט אחת גאונית (גארנט כמובן). מתי אל ג'פרסון יהפוך לשחקן הראשון שפיטר ג'נרל מנג'ר בכדי להימנע מגורל דומה לזה של גארנט?
שימו לב: בכל דראפט יש שחקן שנבחר בסיבוב שני ומפתיע את כולם. בעונה שעברה זה היה קרייג סמית' שבנוי כמו טנק, ושניצל את העובדה שבסמול בול המשתלט על הליגה, ניתן להצליח גם אם אתה בקושי חוצה את גבול 2 המטרים ולא מסוגל לקלוע סל מחוץ לצבע. סמית' תרם 7.4 נק' ו-5.1 ריב' ב-18.7 דקות בלבד, וגם השנה צפוי לספק עזרה נדרשת מהספסל, כשהדקות צפויות לעלות.
אופטימי: הקהל במינסוטה מתרגש, עוקב בעניין אחרי הפלייאוף ולבסוף חוגג את האליפות. של קווין גארנט. מקהייל מתקשר לברך, גארנט מסנן אותו.
פסימי: ערב הסיום, אי שם באפריל 2008 – ריקי דייויס מנסה למסור לעצמו, כדי להשיג את האסיסט העשירי ואת הטריפל דאבל הנכסף שחמק ממנו לאורך כל העונה. מארק מאדסן הנרגש מהאירוע מבהיל את כולם בריקוד בטן מסורתי, והטי-וולבס, כרגיל, מפסידים.
נא להמתין לטעינת התגובות
