לה סופר ליגה
סביליה, לראשונה מאז 1946? ריאל מדריד, בפעם השנייה ברציפות? אתלטיקו מדריד, אחרי עשור מהגיהינום? או אולי ברצלונה או ולנסיה? המרוץ לאליפות ספרד מתחיל כאן
האם זו יכולה להיות השנה של ולנסיה? זו בהחלט אחת השאלות הגדולות לפני פתיחת הלה ליגה, והתבוסה הביתית המביכה 3:0 לויאריאל במחזור הפתיחה רק העצימה אותה. בהתחשב בסגל, בצוות המקצועי ובגיבוש החברתי, ולנסיה חייבת להיות האלטרנטיבה העיקרית לריאל ולבארסה במאבק על האליפות, ונקודה שתעמוד לזכות ה"לוס צ'ה" תהיה עזיבתו של הג'נרל מנג'ר אמדאו קארבוני, שמאבקי הכוח שלו מול המאמן קיקה סאנצ'ס פלורס השפיעו באופן שלילי על הקבוצה בעונה שעברה.
למרות שהתוצאות לא תמיד ענו על הציפיות והקבוצה קרסה בחלק האחרון של העונה (גם בגלל מכת פציעות קשה), המועדון ממשיך להסתמך בעיקר על התוצרת הספרדית, כפי שממחישה הגעתם למסטאייה של אלכסיס (חטאפה), אריזמנדי (לה קורוניה), איבן הלגרה (ריאל מדריד) והצעירים סאני ומאטה. הענק הסרבי ניקולה זיגיץ', הזר החדש הטוב בליגה הספרדית בעונה החולפת (פרט לרוד ואן ניסטלרוי), נרכש מסנטאנדר ויוסיף הרבה עוצמה לחלק ההתקפי.
סנטיאגו קניסארס האולטרה-ותיק יזכה לתחרות קשה בעמדת השוער מהגרמני המצוין טימו הילדברנד (שטוטגרט), אבל בסופו של דבר נקודת המפתח לעונה מוצלחת במסטאייה תהיה מידת ההשראה של דויד וייה, החלוץ הספרדי הטוב ביותר בליגה ללא תחרות. היכולת שלו לשבור הגנות עם התנועות המתוחכמות שלו, יחד עם חוש הריח המפותח לשערים, חייבים להציב את ולנסיה בעמדה זינוק טובה לקרב על האליפות. למזלו של וייה, הוא ייהנה גם מהקסם של דויד סילבה, אולי השחקן הספרדי הכי משתפר של העונה שעברה, ומויסנטה וחואקין הנפלאים (אם כי המועדים לפציעות) באגפים, האנשים שאמורים לספק את הכדורים לחוליית החוד האימתנית.
לה קורוניה: בחזרה לפרובינציאליות
עד לא מזמן נאבקה לה קורוניה כשווה מול ריאל, בארסה וולנסיה על האליפות, תואר שאותו השיגה בעונת 1999/2000 עם חאבייר אירורטה על הספסל. שמות גדולים כמו בבטו, דז'אלמיניה, ריבאלדו, מירוסלב דיוקיץ', מאורו סילבה, רוי מקאי, נורדין נייבט, פדרו פאולטה ודייגו טריסטאן, העניקו לקבוצה הבכירה של גליסיה את השנים הטובות בהיסטוריה של הקבוצה מהפרובינציה הקטנה, שהתרגלה במשך עשורים רבים לנדוד בין הליגה הראשונה לשנייה.
בסוף שנות ה-90 ותחילת המילניום הנוכחי הפכה לה קורוניה לחברה קבועה בליגת האלופות ואף העפילה עד חצי גמר המפעל ב-2004, שם פורטו של מוריניו סגרה בפניהם את הדלת עם ניצחון בריאזור. לאחר מכן, הכל השתבש. משברו הכלכלי הפרטי של הנשיא, אוגוסטו סזאר לנדוריו, מנע מהקבוצה להחתים כוכבים חדשים, בעוד
שהוותיקים נמכרו או דעכו. וכך, יחד עם העובדה שהמועדון לא הקדיש תשומת לב ראויה למחלקות הנוער במשך שנים, הסתיים תור הזהב, "סופר-דפור" איבדה מאיכותה ונדחקה מחבורת הצמרת.
אחרי שלוש שנים קשות של בינוניות, החלה דפור את הקיץ הנוכחי עם מהלך זהיר, החתמתו של המקסיקני המוכשר אנדראס גוארדדו, קשר שמאלי מבריק שעשה עבודה טובה בקופה אמריקה בונצואלה. מובן שהגעתו בלבד לא תספיק לשחזר את ימי התהילה, אבל מיגל אנחל לוטינה, המאמן החדש, מקווה שהחזרה הצפויה של מנהיג הקבוצה, חואן קרלוס ואלרון, אחרי השבתה ארוכה בגלל פציעות ברכיים, תעזור לדפור להיאבק על מקום שיוביל לאירופה בעונה הבאה. התבוסה הביתית 3:0 לעולה החדשה אלמריה במחזור הפתיחה הבהירה שהמשימה הזו נראית כרגע גדולה על ממדיה הצנועים של דפורטיבו.
כמה רחוק יכולה ללכת סביליה? על מי בונים אוהדי אתלטיקו? הכתבה המלאה על העונה החדשה בספרד מתפרסמת בגיליון ספטמבר של "שם המשחק"
נא להמתין לטעינת התגובות
