כך ננצח בוומבלי
רון עמיקם עם שלוש המלצות להבראת הכדורגל הישראלי: לבטל את התחרותיות בליגות הנוער, לקבוע קו תקן לאימון בגילאים האלה ולהעביר את חוק סהר
1. כאשר אתה רואה ארגוני אולטראס מגיעים למשחק דרבי טרום ב' ומקללים את הקבוצה היריבה, ומשחק 8 על 8 הופך לשדה קרב, אתה מבין שכדורגלן בן 10 הופך להיות אוהד עם סטופקס, ולא כדורגלן בהתפתחות. לכן כדאי להפוך, לחמש שנות ניסיון, את ליגות הנוער והילדים לליגות ללא תארים. איש לא זוכר איזה תואר לקחת בנערים ג,' כולם זוכרים איך
נראית בוומבלי: לא עושה תנועה, לא עקיפה, תופס בידיים, לא מגביה מדויק, שחקן נטול יסודות. בכלל, כדאי לעודד כמה שיותר הקמת מועדוני נוער דוגמת טוברוק וגדנ"ע, בעזרת תמריצים ממשלתיים והפרטת מחלקות נוער קיימות. ברגע שאין לחץ נקודות, אפשר ליישם סגנונות וללמד טכניקה גם ילדים שהנתונים שלהם מתאימים לאתלטיקה או כדורסל. או שחמט.
2. קביעת קו תקן לאימון נוער. כל סקציה (ילדים, נערים, נוער) וכל נבחרת תעסיק שישה מאמנים: ראשי, עוזר, כושר, שוערים, סקאוט ומשקם פציעות. וכולם יעבדו באימון, כמו באירופה, על מנת לתת מענה אישי. כדי לעבות את תוכן המשרות, יעשה כל אחד כמה תפקידים. המאמן, למשל, יהיה הסקאוט של הקבוצה אותה ידריך עוזרו וכן הלאה. זה יהפוך את המערכת למפרגנת, מפרה והרמונית. שחקני עבר יישארו במערכת. מאמנים יעשו מסלול התקדמות וישתלמו.
3. לדאוג שחוק סהר יעבור. בשביל גיא אסולין.
