הקונצרט של היצפלד
מסע הרכש הנוצץ של באיירן מינכן נראה בפגרה כמו אסון בפוטנציה. מאז שנפתחה העונה, הוא נראה כמו יצירת אומנות. אפילו לשנוא אותם כבר אי אפשר
אלא שההרפתקה הסתיימה בדמעות. הציפיות היו גדולות מדי, הכוכבים מנופחי האגו הסתכסכו ביניהם (במיוחד מתיאוס וקלינסמן), הכדורגל היה איום ונורא לעתים קרובות. באיירן הודחה מהגביע הגרמני בסיבוב השני, הפסידה לא פחות מעשרה משחקי ליגה וסיימה בסוף העונה במקום השני, מאחורי בורוסיה דורטמונד. המאמן אוטו רהאגל פוטר באפריל, ובקנבאואר הסביר: "ניסינו להגן על אוטו, אבל הלחץ מהתקשורת היה פשוט גדול מדי".
ב-12 השנים שחלפו מאז, באיירן חזרה מדי פעם על אותו מעגל. הבווארים בזבזו הרבה - לפחות במונחי הליגה הגרמנית - וגילו שההשקעה מעצימה את הפוטנציאל לאסונות וחוסר שקט. כמה מאותן קבוצות דרים טים שנבנו מאז 95' סיפקו את הסחורה, אבל רבות מהן לא עמדו בכל הציפיות.
היו שם התפרצויות ייאוש, כמו הפעם שבה ג'ובאני טראפטוני תייג את שחקניו כפרימדונות (ושמות גרועים אף יותר) בגרמנית שבורה מול מצלמות הטלוויזיה ב-98', השנה שבה איבדה באיירן את התואר לעולה החדשה, קייזרסלאוטרן; היו דרמות, כמו ההפסד למנצ'סטר יונייטד באותו גמר ליגת אלופות בברצלונה ב-99'; והיו לא מעט רגעים וכשלונות מביכים, כמו הדחה מוקדמת מאירופה בכל אחת משש השנים האחרונות, שבהן באיירן לא עברה אפילו פעם אחת את רבע הגמר.
לאור העבר, האירועים שטלטלו את באיירן והבונדסליגה כולה בקיץ האחרון נראו מרהיבים, אם כי לא בהכרח מפחידים עבור יריבותיה של באיירן בצמרת. זה היה הקיץ שבו אולי האנס עשה סופסוף את מה שאיים לעשות בכל קיץ ב־15 השנים האחרונות: להוציא כסף גדול באמת, ולא רק במונחי הבונדסליגה. באיירן נפרדה מיותר מ־70 מיליון יורו כדי להחתים כוכבים בינלאומיים כמו פרנק ריברי ולוקה טוני, בנוסף לסלבריטי המקומי, מירוסלב קלוסה מורדר ברמן. "אנחנו נצליח!" הבטיח האנס לפני פתיחת העונה, והוסיף: "למרות שאני חייב להודות שאנחנו מעט לחוצים, כל החלקים צריכים עדיין להתחבר ולהתאים זה לזה".
לפני שנפתחה העונה, נראה היה שגם ליריבותיה של באיירן יש ספקות דומים בנוגע לדרים טים החדשה מהאליאנז. מאמן שטוטגרט, ארמין ווה, העריך: "ברור שבאיירן פייבוריטית גדולה, אבל הפייבוריטים לא תמיד זוכים. אני מאמין שהיתרון שלנו הוא שאנחנו משחקים יחד כבר תקופה לא קצרה". מירקו סלומקה, מאמן שאלקה, אמר: "יש על באיירן הרבה לחץ כי עם סגל כזה הם לא צריכים רק לנצח, הם צריכים לשחק כדורגל אטרקטיבי". מאמן לברקוזן, מיכאל סקיבה, הלך אפילו צעד נוסף והכריז כי ברמן תזכה באליפות, כיוון ש"יעבור הרבה זמן עד שבאיירן החדשה תהפוך לקבוצה".
מי שלא ראה את משחקה הראשון של באיירן העונה, אלא רק שמע עליו, עשוי היה להתפתות ולהאמין שמאמני הליגה יודעים על מה הם מדברים ושבאיירן שוב יוצרת מערכת ציפיות שתשוב לרדוף אותה במהלך העונה. בשישה באוגוסט, הדרים טים החדשה עלתה למשחקה התחרותי הראשון העונה, בסיבוב הראשון של הגביע מול ווקר בורגהאוסן מהליגה השלישית. המארחים, קבוצת חובבים, עלו ליתרון לאחר שעה, לפני שקלוסה השווה עשר דקות לפני הסיום. המשחק נכנס לפנדלים ובשלב מסוים בורגהאוסן היתה זקוקה לבעיטה מוצלחת אחת כדי להדיח את באיירן, אבל אוליבר קאן הציל את הכדור ובאיירן ניצחה לבסוף את הדו קרב.
התוצאה הלא משכנעת עשויה היתה לגרום למתבונן הנייטרלי להאמין שבאיירן באמת בצרות. ודאי, הלחץ על הכוכבים עצום, וקבוצה עם כל כך הרבה כוכבים נדונה לבעיות לא פשוטות, אפילו מול יריבה מהליגה השלישית. אבל לפעמים התוצאה משקרת וזה כלל לא מה שהתרחש על הדשא. מה שקרה באמת הוא שכל מי שבאמת צפה במשחק נאלץ להסכים שבאיירן שיחקה כדורגל פנטסטי, למרות התוצאה הלא
שערו של קלוסה בדקה ה-79 הגיע לאחר 29 בעיטות של באיירן לעבר השער, ורבות אחרות באו אחריו. היו שם מהלכים מבריקים עם ובלי כדור, כדורגל נהדר בנגיעה אחת, רגעים של קסם בהשראת ריברי ושוויינשטייגר, ובעיקר, התקפה אחרי התקפה. זה היה פשוט אחד מאותם ימים שבהם הקורות והשוער שמנגד מתסכלים אותך פעם אחרי פעם. אפילו אוליבר קאן, איש שהפך את הנרגנות ליצירת אמנות, שיבח את חבריו: "ראיתי באיירן מינכן נפלאה היום, הבעיה היחידה היתה בסיומת".
ועדיין, אנשים רבים התעקשו שלא להביט מעבר לתוצאה מול הקבוצה מהליגה השלישית. הם צפו בעיות רציניות נגד קבוצות כדורגל אמיתיות מהליגה הראשונה. "אנחנו לא נוסעים למינכן רק כדי להצטלם עם הכוכבים החדשים של באיירן", הצהיר מאמן רוסטוק, פרנק פאגלסדורף, לפני משחק הפתיחה של העונה. אבל זה בדיוק מה שרוסטוק עשתה. לוקה טוני, שלפני המשחק הראשון התאמן רק שלושה ימים עם הקבוצה בגלל פציעה, הבקיע בדקות הפתיחה, באיירן טיילה ל־0:3 והאוהדים נפרדו ממנה בסטנדינג אוביישן.
אבל אחרי הכל, זו היתה בסך הכל רוסטוק. שבוע מאוחר יותר נסעה באיירן לאי השדים שלה, הוסרשטדיון של ורדר ברמן, מגרש שבו ניצחה רק פעם אחת בשבע השנים האחרונות ובשנה שעברה הפסידה בו 3:1, תוצאה שלמעשה חיסלה את סיכויי האליפות שלה. הפעם, ברמן לא היוותה יריב.
ריברי פתח את החגיגה בפנדל אמנותי בהקפצה למרכז השער, בישל את השני לטוני והתחיל במהלך גאוני, שהוביל למתפרצת קטלנית שחיסלה את המשחק. שני המחליפים, חאמיט אלטינטופ ואנדראס אוטל הצעיר, הבקיעו שערים נהדרים והתוצאה הסופית, 0:4, היתה מסר חד לברמן, שאלקה ושטוטגרט. "היה נהדר לצפות בקבוצה", סיכם בקנבאואר, "חדוות היצירה של השחקנים פשוט מענגת". גם מאמן ברמן תומאס שאפ נאלץ להסכים שבאיירן הרשימה, אבל הוסיף: "זו עונה ארוכה. נצטרך להמתין ולראות אם באיירן תמשיך ביכולת הזו".
בשעה שהרבה אוהדים מקווים שהקונצרט של היצפלד ייעצר, כיוון שבכושרה הנוכחי של באיירן מירוץ האליפות יסתיים בשלב מוקדם מאוד, יש אוהדים נייטרליים שמרגישים אחרת. נראה שהדרים טים החדשה של באיירן מינכן היא יחידה במינה: היא לא רק מנצחת משחקים, היא עושה זאת בסטייל אמיתי. במילים אחרות: גם העונה, גרמניה תמשיך להמתין בסבלנות לנפילות האקראיות של באיירן מינכן. אבל לשנוא את באיירן הזו, זו עלולה להיות מטלה קשה עבור כל אוהד כדורגל אמיתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
