הדבר החם

חגי סגל ראה עוד משחק אדיר של הנבחרת ומצא הגדרה אחת: הירואי. צביקה שרף עשה בית ספר לכל המאמנים היוגוסלבים, ישראל הוכיחה שהכל זה אופי. בסוף הם עוד יהיו בבייג'ין

חגי סגל, ספורט | 7/9/2007 22:31

כיבוש הבלקן נמשך. אחרי בוסניה, מקדוניה וסרביה עכשיו גם קרואטיה בידינו. תביאו לנו את סלובניה ברבע הגמר ואפשר להתחיל לראות את בייג'ין באופק הרחוק.

במילה הזו לא השתמשתי מעולם, אבל כנראה שהגיע הזמן – הירואי. אין מילה אחרת. גרין הירואי. וטפירו הירואי. וחג'ג' הירואי. וצביקה שרף, אבא של הירואי.

הנה הרשימה אותה ניצחו מאיר טפירו מבני השרון ומתן נאור מנהריה: רוקו אוקיץ' רומא, דאבור קוס מלאגה, מרקו פופוביץ' ז'לגיריס קובנה, מריאן רוזיץ' ציבונה זאגרב, ניקולה פרקצ'ין דינמו מוסקבה, מרקו תומאס ריאל מדריד, זוראן פלאנייניץ' טאו ויטוריה, דאמיר מרקוטה מילווקי באקס, מרקו באניץ' בילבאו, מריו קאסון ברצלונה, סטנקו בארץ' טאו ויטוריה. אף אחד אצלם לא יוצא מהבית בשביל פחות מחצי מיליון יורו לעונה. אתם הבנתם את זה? עמית תמיר ישחק באוקראינה, ג'רון רובטס בהולנד וכל חבורת המצחיקים האלו ביורוליג או ב-NBA.

מערב לערב אנחנו מקבלים את התשובה למה המאמן הישראלי הופך לדבר החם של אירופה. לא במקרה רוסיה היא הנבחרת הראשונה לעלות לרבע הגמר ובקלות מדהימה. כל מאמן ישראלי בינוני, טוב מחבורת היוגוסלבים לשעבר ששולטים בכדורסל האירופי ומקבלים מיליונים ואנחנו עוד נתנו להם את שיבק כהנחה.

סלאבניץ' ורפשה ראו את בלאט מפרק את ישראל באזורית חכמה, אז הם עשו הפוך, שמרו אישית, ניסו להוציא את הכדור מהידיים של טפירו ונפלו למלכודת. אין כמו טפירו למצוא חבר חופשי מתוך הדאבל-אפ ומי ששם עליו שומר נמוך, שיילך להוציא את הכדור מתחת לסל.

כשרואים את גרין, קשה להחליט אם לצחוק או לבכות

עזבו, זה הכל אופי וכבר אמרנו את זה. טפירו בחוץ, גם יותם, אז מתן נאור שלא שיחק כל הערב דופק שלשה מהפינה עם שעון ה-24 על הפנים. חג'ג בריב עם העולם וגם הרגל כואבת, אבל הוא לא יחטיא עונשין שעושה הבדל. ג'רון רוברטס כבר אמרנו? האיש שיחק בליגה השנייה בארץ.

מזל שמשרד הפנים הצמיד אותו לחוקי מכבי ת"א והוא קיבל אזרחות בקיזוז של ג'יימי ארנולד. מעולם לא היה בנבחרת כזה פועל שחור מבריק כל-כך. הוא לא עושה שום דבר שהוא לא יודע איך הוא יסיים אותו. רוברטס זו המצאה של שרף ואם זלזלנו בהחלטה הזו, אז זו ההזדמנות להגיד טעינו, סליחה.

כשרואים ככה את יניב גרין קשה להחליט אם לבכות או לצחוק. קשה

להאשים את האיש שבחר ללכת למכבי ת"א. אף אחד לא היה עושה במקומו אחרת. שלוש שנים נשרפו על הספסל, בטח שלא באשמתו. לא קל להיות המחליף של ניקולה וויצ'יץ'. אז עכשיו, בגיל 27, הילד יוצא לעצמאות. כנראה שאת מה שהוא יכול היה להיות לא נזכה לראות לעולם, מקסימום נוכל לכתוב 16 נקודות ו-13 ריבאונדים לגרין עם סמארה נגד דינמו האזורית. רק את מאיר טפירו מכבי מעולם לא החתימו. בעיה שלהם.

ביום ראשון יש פורטוגל וזה יראה אחרת. כל הלחץ היה על סרביה וקרואטיה, עכשיו הוא עובר אלינו וזה כדורסל אחר. יש לנו חשבון ארוך עם פורטוגל, אבל להם יש אמונה שהם יכולים לנצח אותנו. ואמונה זה חשוב. תשאלו את צביקה.