ניצל מטביעה
הוא בקושי ידע לשחות, אבל בסידני הוא קפץ למים לבדו וכמעט טבע לפני שהצליח לסיים מתנשם את שתי הבריכות. למרות הכל, אף אחד לא ישכח את סיפורו המופלא של אריק מוסמבאני
צפו במוסמבאני כמעט טובע בסידני
זה קרה במשחקים האולימפיים בסידני 2000. מוסאמבני מגיניאה המשוונית זינק לבדו לאחד ממשחי המוקדמות ל-100 מ' חופשי. שיא העולם, דרך אגב, במקצה זה עומד על פחות מ-48 שניות. מוסמבאני הצליח לצלוח את הבריכה ב-1.52.72 ד', פי שניים יותר מהזמן הטוב ביותר שלו, ואפילו איטי יותר משיא העולם ב-200 מטר.
לפני שהגיע לאולימפיאדה, מוסאמבני מעולם לא שחה בבריכה אולימפית של 50 מ', ולכן אין פלא שאמר בסיום: "15 המטרים האחרונים היו לי מאוד קשים". הוא החל ללמוד שחיה רק 8 חודשים לפני התחרות והתאמן בבריכה באורך 20 מטר.
מיד אחרי המשחה הפך מוסמבאני לאייקון. התקשורת עטה עליו ועל משפחתו, הוקם לכבודו אתר מעריצים, והוא קיבל חוזה אימוץ עם ספידו. הוריו כלל לא ידעו שבנם מתחרה, ורק כשהחלו שיחות הטלפון להציף את ביתם, הבינו שמשהו קרה לילד.
גם אימו של מוסמבאני לא הבינה מה עשה בנה במים: "לא ידעתי מדוע הוא הולך למשחקים האולימפיים. כשהוא התאמן הוא היה חוזר הביתה קפוא, אבל הוא לא הסכים להפסיק. הוא התחיל להתעניין יותר ויותר בשחייה. פעם הוא שיחק כדורגל והפסיק, אחר כך כדורסל וגם ריצה. הוא בכלל לא התעניין בשחייה, חוץ מללכת לים".
אפילו ת'ורפ מפרגן
אחרי שההמולה התקשורתית שככה, מוסמבאני החל להתכונן לאתגר האמיתי, אולימפיאדת אתונה ב-2004. "התאמנתי קשה מאוד במשך 3 שנים כדי להראות לאנשים שאני מסוגל ליותר", אמר מוסמבאני לפני המשחקים האולימפיים ביוון.
הוא אפילו הצליח לרדת מדקה כשקבע זמן חדש של 57 שניות, אבל לבריכה האולימפית באתונה הוא לא קפץ בסופו של דבר בשל בעיות בוויזה. בינתיים, החוזה שלו עם ספידו
פג, וללא ספונסרים, הקריירה של מוסמבאני דעכה לאיטה.
האמת? זה לא ממש משנה. מעטים האנשים שזוכרים מי האלוף האולימפי ב-100 מטר חופשי בסידני, אבל איש לא ישכח את השחיין מגיניאה המשוונית. אפילו איאן ת'ורפ, אגדה אמיתית, אמר אחרי המשחה של מוסמבאני: "ראיתי את זה בטלוויזיה כמו כולם וזה היה מדהים. זו המשמעות של הרוח האולימפית. כולם יכולים להתחרות". ונאמר אמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
