בין טיפות המים
פדרר הגדול מכולם אבל נאדאל מרתק ומרגש יותר, לשחר פאר צריך לתת עוד זמן, וההתעקשות של המארגנים הזחוחים על שמירת המסורת הפכה את הטורניר לקודר כמו מזג האוויר. ציפי שמילוביץ' עם 4 נקודות לסיכום ווימבלדון 2007, שיחלו מיד לאחר הפסקת הגשמים
המבחנים שנאדאל עבר בשבועיים האחרונים, ברמה המנטאלית והפיזית, היו שוברים כמעט כל אחד. לא בטוח שפדרר עצמו היה עומד בהם. אבל נאדאל, נאדאל הוא משהו מיוחד. וכשהמשהו המיוחד הזה פוגש את המישהו היחיד, ושניהם בשיאם, התוצאה היא משחק מופלא, רווי אמוציות אפילו מצד פדרר (שהוא יגיד Shit? ליד השופט?? בווימבלדון???), חוויית ספורט מזוקקת ששום דבר לא יכול להכתים אותה ומעט מאוד דברים יכולים להתקרב אליה. היריבות בין פדרר לנאדאל קפצה אתמול לפסגות של בורג-מקנרו, בקר-אדברג וסמפראס-אגאסי. אשרינו.
2. אז מה, ההופעה של שחר פאר בווימבלדון היא כישלון? אכזבה? ואולי למעשה הישג סביר? תלוי את מי שואלים, ובעיקר מתי. הרי אחרי שמריון ברטולי טיאטאה את ז'סטין הנין, פתאום ההפסד של פאר בסיבוב השלישי לא נראה כזה נורא. הדיון סביב פאר והפוטנציאל שלה לגיטימי וראוי, אבל להחליט בנחרצות כבר עכשיו, לכאן או לכאן, זו הישראליות הרעה במיטבה. כל ההתקדמות של פאר בשניים-שלוש האחרונות היתה בקצב מדוד. היא אף פעם לא היתה מטאור ולא מועמדת להיות מספר 1 בעולם, אבל שחקנית עשיריה ראשונה היא בהחלט יכולה להיות. יש לה עוד מספיק זמן. רק אולי עדיף לה להפסיק לקרוא עיתונים.
3. דדי יעקב הוא אחד הפרשנים הכי טובים שיש היום בספורט הישראלי בכלל. שילוב נדיר של ידע מוכח, שפה רהוטה, קול נעים ויכולת גם להחכים וגם לתבל בסיפורי מאחורי הקלעים מבלי לרדת לצהוב. תענוג. אגב פרשנים, שמישהו יגיד לשלמה צורף שזה שרפאל נאדאל כנראה לא רואה חמש פלוס, לא אומר שאפשר לשבת באולפן, לרמוז באופן בוטה כי הטניסאי מספר 2 בעולם משתמש בחומרים אסורים, וגם להזמין אותו לתבוע. חוצפה.
4. סוף טוב, לא הכל טוב. הגמר הקלאסי אתמול אולי הציל את ווימבלדון, אבל לא יכול להשכיח את הטורניר הזוועתי שקדם לו. השבועיים האחרונים היו עוד לבנה בקיר של מי שלא ממש אוהב את ווימבלדון. המשטח הוא מילולית ריצפה עקומה, מוריד את רמת הטניס ומסכן את בריאות השחקנים; הקהל לא מעורב מספיק, והגשם מתעלל בטורניר כבר שנים, אז למה לא לזוז שבועיים קדימה וגם ליצור מרחק קצת יותר נורמלי מהרולאן גארוס?
ווימבלדון הוא אירוע כל כך נפוח מחשיבות עצמית, שהוא לא רואה את קצה אפו. למה? מסורת. מארגנים זחוחים וארוגנטיים, שמעדיפים את המסורת המטופשת שלהם על פני כל דבר, התעקשו שלא לשחק ביום ראשון של אמצע הטורניר, למרות שידעו כי מזג האוויר הנורא
לווימבלדון יש יוקרה שנבנתה על היסטוריה של יותר ממאה שנה, משובצת באינספור משחקים דוגמת זה שראינו אתמול. זו היסטוריה שחשוב לשמר ולנצור, אבל ת'כלס, שלושת טורנירי הגראנד סלאם האחרים הרבה יותר טובים ומהנים בכל רמה. אז טוב שנגמר. עכשיו תביאו בבקשה את אליפות ארה"ב, שנוכל לראות קצת טניס.
נא להמתין לטעינת התגובות
