עולם אחר

טורס יתקשה לשבור את הנאחס של ליברפול, צ'לסי תעשה בשכל אם תיפטר מרובן ולמרות נטל הצ'מפיונס והסטטיסטיקה, סביליה תרוץ לאליפות. רוביניו לא שווה את הבאז, ולמה ג'וק סטיין לא הפך ל'סר'?

דרור רייכר | 6/7/2007 20:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ועודני ילד
Get Microsoft Silverlight
וידאו : ליברפול פרננדו טורס nrgtv
. עם חתימתו בליברפול, פרננדו טורס קיבל את החולצה מספר 9. "ממשיך המורשת של איאן ראש ורובי פאולר", זעקו הכותרות באזור אנפילד, תוך התעלמות מוחלטת מהעבר הממש לא רחוק של הקבוצה. ב-2004, גם ג'יבריל סיסה היה אחד החלוצים המבטיחים בעולם. הכובש הסדרתי של אוקזר נחת בליברפול מלווה ברעש גדול, אבל חוץ מהתספורות המצחיקות הוא לא חידש שם כלום. מעט מדי שערים, יותר מדי פציעות ותרומה מינורית לזכייה בצ'מפיונס. תוסיפו אליו את פרננדו מוריינטס, מילאן בארוש, אל-חאדג'י דיוף וניקולאס אנלקה, ותבינו שלמרות ההצלחה היחסית באירופה – ליברפול של השנים האחרונות היא בית קברות לחלוצים.

כדי לרוץ לאליפות, רפא בניטס חייב חלוץ של יותר מ-20 שערים בעונה, מצרך נדיר בליברפול מאז ימי מייקל אואן. עם גב בלתי נגמר מהקהל וטיפול בצמר גפן מחברי ההנהלה, טורס בלט באתלטיקו הבינונית וחסרת השאיפות (אחרי המחזור ה-10 בד"כ). את נבחרת ספרד הוא לא הוביל לגבהים חדשים, ועדיין לא ברור איך 'אל ניניו' (הילד) יסתדר עם הלחץ והציפיות של הקופ. מדובר בחלוץ מצויין, החתמה נכונה בהחלט אם מתעלמים מהפן הכלכלי, אבל מישהו שישבור את הנאחס ויוביל את ליברפול לאליפות עוד העונה? קשה להאמין.

ואפרופו מספר 9. קצת כואב לשמוע שבגיל 32, רובי פאולר יושב בבית ומחכה לטלפון, בזמן שקבוצות בפרמייר-ליג זורקות 17 מיליון ליש"ט על שחקנים בינוניים כמו דארן בנט ואואן הארגריבס. מוזר איך החלוץ הוותיק, עם רקורד של יותר מ-150 שערים בקריירה, עדיין מובטל כשאפילו טדי שרינגהאם, 41 למי שלא יודע, מצא את מקומו בקולצ'סטר. כך חולפת לה תהילת עולם.

צילומי וידאו: רויטרס. עריכת וידאו: שלומית חביב
צ'לסי לא צריכה את רובן, קלאדזה רץ לנשיאות

תנו לו ללכת. בקבוצת הרובוטריקים של צ'לסי, אריאן רובן הוא נכס. מבחינת כשרון ויכולת לשנות משחק במהלך לא צפוי אחד, אין שחקן בסטמפורד-ברידג', אולי פרט לג'ו קול, שבכלל מתקרב לרמה שלו. אבל רובן הוא גם פצוע כרוני, חסר יציביות והגרוע מכל – לא ווינר. מישהו זוכר אותו מנצח משחק גדול באירופה, או לפחות מביא 3 נקודות נגד אחת הגדולות בפרמייר-ליג? מול וויגאן ופולהאם, עם כל הכבוד, למפארד והחברים יכולים להסתדר גם בלעדיו.

צ'לסי תעשה נכון אם תשחרר אותו

לריאל מדריד. אחרי 3 שנים וממוצע של 22 משחקים בלבד פר עונה, לבנות שוב על שחקן כמו רובן זו טעות. פה גול מרהיב, שם בישול יפה, אבל כשמגיע חצי גמר הצ'מפיונס - הוא שוב ביציע מחזיק את הברך. לפלורן מאלודה אמנם אין את הברק של ההולנדי, אבל המחליף המיועד יכניס קצת יציבות לאגף שמאל של הכחולים. מוריניו לא מפספס עם כוכבי הליגה הצרפתית, ע"ע דרוגבה ואסיין, ועם כל הכאב בוויתור על אחד הבודדים בצ'לסי שבאמת מסוגל להלהיב – רובן צריך ללכת.

בהשראתו של הדון. בראיון לערוץ טלוויזיה רוסי הצהיר קאחה קלאדזה, בלמה של מילאן, כי השאיפה שלו בעתיד היא להיות נשיא גיאורגיה. "ברגע שאפרוש מכדורגל", הוא אמר, "אני מתכנן לטוס לארה"ב כדי ללמוד, ואז להיכנס לעולם הפוליטיקה. המטרה הסופית היא להגיע לכס הנשיאות". סילביו ברלוסקוני, נשיא הרוסונרי וראש ממשלת איטליה לשעבר, יכול לחייך.

סביליה נגד הסטטיסטיקה

עלייה לצורך עלייה. בליגה הספרדית, אם לא קוראים לך ריאל מדריד, ברצלונה או ולנסיה, העפלה לליגת האלופות היא, לפחות בשנים האחרונות, מתכון די בטוח לקריסה. סלטה ויגו עשתה היסטוריה ב-2002 וירדה ליגה שנה מאוחר יותר, בטיס נחלצה בשיניים מגורל דומה וגם ויאריאל ואוסאסונה מצאו עצמן מחוץ לאירופה בעונה שאחרי הבטחת המקום במוקדמות הצ'מפיונס. השנה, הגיע תורה של סביליה.

עוד שורה לסטטיסטיקה או כח חדש בספרד? מחזיקת גביע אופ"א בשנתיים האחרונות עולה לליגה של הגדולות ולמרות ההתפרקות של קודמותיה, נראה שהפעם מדובר באופרה שונה לחלוטין. המאמן חואנדה ראמוס לא הולך לשום מקום, השחקנים הבולטים בינתיים נשארים ומדובר פה, אחרי הכל, בסגל שרץ העונה עד הסוף בשלוש חזיתות, וגם ניצח בשתיים מהן (אופ"א וגביע המלך).

אחרי 4 הפסדי ליגה בלבד בשנתיים, ה'רמון סאנצ'ס פיחואן' הוא מניה בטוחה גם לאירופה. סביליה הראתה שהיא יודעת להתאושש מנטישת הכוכבים (רייס, באפטיסטה וסרחיו ראמוס) ולעשות על הדרך קופה יפה, כך שעזיבתו הצפויה של דניאל אלבס היא לא סוף העולם עבור האנדלוסים. הבנייה ההדרגתית, ההתנהלות הכלכלית ורוח הלחימה של השחקנים הם דוגמא ומופת למועדון בינוני שרוצה להשתדרג, ובזמן שהגדולות של ספרד מאבדות את הראש, ריאל עם פיטורי קאפלו ובארסה עם שגעון הגלאקטיקוס, הרוחי-בלאנקוס שומרים על שפיות. סביליה לא תקרוס העונה, להיפך, היא תרוץ בכל הכח לאליפות.

רוביניו: פלה הבא? במקרה הטוב שחקן הרכב בריאל

רק אני והפדלאלה שלי.

Get Microsoft Silverlight
וידאו : ספורט ברזיל nrgtv
פלה הגדול, בכבודו ובעצמו, היה זה שהביא את רוביניו הילד לאקדמיית הכדורגל של סנטוס. אליפות נוער ושתי אליפויות בבוגרים הפכו את החלוץ הכחוש לסחורה מבוקשת באירופה וגם ההצגה הגדולה שהעניק ל-75 אלף צופים, בדרבי מול קורינתיאנס, לא הותירה אף אחד אדיש. רוביניו פרץ בצורה מסחררת ולאורך כ-20 מטר ביצע פדלאדה מדהימה, במהלכה דילג מעל הכדור מבלי לגעת בו 8 פעמים ברציפות, עד שהוכשל ברחבה על ידי רוג'ריו המתוסכל. את הפנדל הוא תרגם בקלילות לשער, וגם הוסיף שני בישולים בהמשך. רבים אינם יודעים, אבל במשחק ליגה אחר בברזיל, רוביניו פירפר את המגן שלו בהטעיות כה רבות, מה שעלה לו בכרטיס צהוב בגין עשיית צחוק מהיריב. סיפור אמיתי.

התפנית הגדולה בחייו של הכישרון לא התרחשה על מגרש הכדורגל. אימו נחטפה בברזיל למטרות כופר, ורק לאחר 41 ימים של סיוט מתמשך, בהם נחשף כל העולם לסיפורו, היא שוחררה. רוביניו חש שהפך למטרה במולדתו והחליט לעזוב לאירופה, ובקיץ 2004 הצטרף לריאל מדריד הגדולה תמורת כ-30 מיליון דולר. ישנם הגורסים כי מדובר בעסקה כוללת הקרובה יותר ל-50 מיליון יורו, אך בכל מקרה מדובר בסכום מוגזם.

מאז הגיע לסנטיאגו ברנבאו, מנסה רוביניו לענות על הציפיות. מאז היה בן 9 מהללים אותו כפלה, גארינצ'ה או רומאריו הבאים והילד, היום כבר בן 23, פשוט לא מספק את הסחורה. למרות שזכה ללא מעט הזדמנויות, את שתי עונותיו הראשונות הוא סיים עם 14 שערים ו-6 בישולים בלבד, מאזן מאכזב לעומת התקוות שתלו בו. הוא עדיין מלהטט, ממשיך להלהיב ולפעמים גם מכריע משחקים, אבל בריאל הוא רחוק ממרכז הבמה. נראה שרוביניו רוצה להשפיע ולשנות, אבל בכל פעם שהכדור מגיע הוא שוכח הכל וחוזר לשעשועי הילדות. בזמן שהוא עסוק בנוסטלגיה מהשכונה במקום בשיפור הסטטיסטיקה האישית, כריסטיאנו רונאלדו, דייגו ובמיוחד לאו מסי מחזירים בריבית דריבית על כל אגורה שהושקעה בהם.

אחרי השלושער מול צ'ילה והפנדל מול אקוואדור בקופה-אמריקה, התעוררו שוב הקולות הטוענים שהנה זה מגיע והמנהיג החדש של ה'סלסאו' כבר כאן. אז טוענים. לרוביניו אין, וכנראה גם לא תהיה, את אישיות הברזל של קאקה, מסי והאחרים, שהופכים למובילי הכדורגל העולמי. אחרי שלוש שנים בליגה הספרדית, אפשר להגדיר אותו כבזבוז. גם בנבחרת ברזיל, ולמרות המשחק מול צ'ילה, הוא והפדלאדה שלו פשוט לא מצדיקים את המחיר.
דניאל שחק

פרשיית השבוע: בגלל כמה דקות של כסאח

לך תחנך סקוטים. יותר משני עשורים לאחר מותו, ג'וק סטיין עמד השבוע במרכזה של סערה באי הבריטי. תחקיר של ה'טיימס' חשף את הסיבה האמיתית לכך שלפני שמו של סטיין, המנג'ר הראשון שהביא את גביע האלופות לבריטניה, לא מופיע התואר 'סר'. מי שהוליך את סלטיק ל-9 אליפיות רצופות ולטופ של אירופה, לא זכה לקבל תואר אבירות בגלל משחק אחד סוער, המשחק שכונה "הקרב בריבר פלייט".

חודשים ספורים לפני הטקס יצאה האלופה הגאה למשחק על הגביע הביניבשתי, מול ראסינג קלוב הארגנטינאית, וסיימה אותו עם 7 שחקנים בלבד על המגרש. עבור קבוצה שהורכבה אך ורק מילידי סקוטלנד, קשה להגיד שמישהו הופתע.

לפי המסמכים, שהיו אמורים להיחשף רק בשנת 2030, ההחלטה להעניק את הכבוד לסטיין התקבלה עוד לפני הניצחון על אינטר, בגמר האלופות של 67'. עם כל הכבוד לתפקיד המאמן, לשלוט על עצביהם של 11 שחקנים למשך 90 דקות זה לא פשוט. כשמדובר בסקוטים של שנת 70', המשימה היא כמעט בלתי אפשרית. ממשלת סקוטלנד זעמה, והמשחק הוגדר כמביש בהיסטוריה של לובשי החצאיות. גורדון בראון, ראש ממשלה, הדף את הדרישה להעניק לסטיין תואר אבירות. "את התואר אפשר להעניק רק למישהו שיכול לקבל אותו", הוא טען השבוע בראיון ל-BBC.

ב-10 בספטמבר 1985, סקוטלנד סיימה ב-1:1 עם וויילס והבטיחה את מקומה במונדיאל במכסיקו. אף אחד לא חגג. ג'וק סטיין, מנג'ר הנבחרת באותה תקופה, התמוטט והלך לעולמו רגעים ספורים לאחר השריקה האחרונה. על המצבה המפוארת שלו  נכתב רק השם 'ג'וק סטיין', והכל בגלל טמפרנט של כמה שחקנים.

התמונות אומרות הכל

אל תשכחו, יש לנו ארץ נהדרת. המונדיאל עד גיל 20 מעניין את הישראלים בערך כמו שהיורו עד גיל 21 הזיז משהו במדינות שלא השתתפו בו. בכל הקשור למונדיאלטו, אם אתה לא שם, אז הטורניר לא ממש קיים, וחבל. נבחרת ישראל נכשלה, כהרגלה, במוקדמות, אבל כרגע אפשר לראות בקנדה כמה מכוכבי העתיד של הכדורגל העולמי (סרחיו אגוארו, אלשנדרה פאטו, ג'יובאני דוס-סאנטוס ואולי גם פרדי אדו), נבחרות קיקיוניות משעשעות כמו גמביה, פנמה וירדן, וגם הרבה כדורגל שמח התקפי (אחרי מחזור ראשון חלש). אפשר ביורוספורט, אבל לא בערוצים הישראלים.

מכל הרעש סביב מלחמת השידורים, קיבלנו בסופו של דבר מירוצי סוסים ואליפויות שייט. בינתיים, עד שירימו שם את הכפפה, אנחנו נאלץ, כמו שאומר פרשן הטניס החדש של ערוץ הספורט: "להסתפק בתמונות האלו".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''כדורגל עולמי''

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים