על קרן הצבי
אייל לוי חושב שההצלחה של גיא לוזון בהפועל ת"א תלויה במידה רבה ברגליים של ראובן עובד. לא בטוח שיש למאמן על מי לסמוך
אסולין ייתן שערים, הוא מניה בטוחה, אבל בלי טועמה, ורמוט, אבוקסיס וברדה, לוזון חייב בעל בית. לעובד יש את זה, על השאלה הזו אין ויכוח, הכל תלוי באיזה צד הוא יתעורר. מאז שהוא ילד מדברים עליו כעל קוסם. עובד הוא אולי השחקן בעל הטכניקה המושלמת בליגת העל, ממסירה ועד בעיטה, אבל התנודות שלו הן קיצוניות, בין גאוניות לשכונתיות, שאין לדעת מי עולה השבת בהרכב. עובד של העונה שעברה רחוק קילומטרים מעובד שלפני שתי עונות, שלא דומה לזה מלפני שלוש שנים. אז על מי תסמוך?
אני זוכר שכשהוא דעך במכבי ת"א, פגשתי את ניצן שירזי, שאמר 'תן
לי אותו.' הם באמת נפגשו. שירזי מצא את הבורג שצריך לסובב, אבל באופן זמני בלבד. ההבטחה הגדולה חזרה לבעוט בדלי. בני יהודה היא לא הפועל ת"א.
עם כל הכבוד, רמת הציפיות בשכונת התקווה היא מרכז טבלה, הלחץ הוא מתון וכל עוד שורדים בליגת העל, אפשר לצאת לבלות עד אור הבוקר. בהפועל ת"א העולם יושב על הכתפיים. גביע אירופה, בית"ר בטדי, בדרבי אוהדי מכבי יאכלו אותו חי. קשה לברוח. ברוך דגו ניסה, אבל עובד לא כזה. הוא שחקן שרוצה את הכדור לרגל, להיות המרכז של הצנטרום. הוא ימשוך את כל האש.
אני מעריך אותו כשחקן, אבל לא מאמין בו. עובד יכול היה להיות בניון, נמני, ברקוביץ,' אבל הוא בחר להסתפק במועט. בלי גלגל ההצלה של בני יהודה, יכול להיות שהוא היה פותח עונה בליגה הארצית, עם משכורת רעב. עובד ולוזון, לוזון ועובד, היום אחד תלוי בשני.
נא להמתין לטעינת התגובות
