מחוץ למשחק
יעקב שחר יכול וצריך לעצור את טירוף המחירים בשוק המלפפונים. הוא רק צריך להחליט מי זו מכבי חיפה ואיך היא תיראה בעשור הקרוב
שוק הכדורגל המקומי עבר בשנתיים האחרונות צונאמי, אבל לא כזה שחשבנו, אפילו לא לרגע, ששחר והאימפריה שלו יישטפו בה. משהו קורה בחיפה, ודווקא היא, שזקוקה לרענון, נשארת הרחק מאחור. עומר גולן, עידן טל, ג'ובאני רוסו ובלם זר, אם יצטרפו, יביאו את משב הרוח הנחוץ. אבל מה לעשות, המציאות השתנתה. פתאום עמוס לוזון, בצדק מבחינתו, מבקש על גולן שני מיליון דולר. בסוף הוא יתפשר על מיליון וחצי. נחמד מצידו. זה לא טירוף? אפילו החלוץ המום מהסכומים. לפני שנתיים הוא היה נעמד על גג עזריאלי ומאיים לקפוץ אם לא היו משחררים אותו
לחיפה, בכל סכום שהיתה מציעה. היום גם הוא הפך עצמו לכלי משחק במגרש שבו גאידמק משתולל. זוכרים את גרשון, זנדברג, בואטנג, אלברמן, לרואה, פרננדס, והרשימה עוד ארוכה. כולנו זוכרים, אז מדוע שפ"ת לא תתפרע?
ועכשיו, נשאלת השאלה האם יעקב שחר צריך להשתתף בקרנבל הזה. ממש לא. הוא השיג ים אליפויות ולא יכול להתנהל לטווח ארוך לפי קפריזות. פעם של לוני (בנין ונמני,( פעם של גאידמק, ופעם של שחקן שלא הצליח באנגליה ורוצה ליהנות כאן ממה שהיה לו שם. מועדון כמו חיפה צריך אומץ להצהיר: אנחנו לא בחגיגה. נעסוק בטיפוח צעירים, בחילופי דורות, לא נשלם עבור אף ישראלי מיליון וחצי דולר. רק אז אולי יבינו גאידמק וחבריו שבמציאות הבינונית של הכדורגל שלנו אין צורך להשתגע. אבל אדון שחר, ידידי, לזגזג מצד אחד, ומצד שני להגיד "משוגעים, תרדו מהגג" זה לא לעניין. תחליט ומהר מי זו מכבי חיפה וכיצד היא תיראה בעשור הקרוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
