הצדק נעשה
רון עמיקם חושב שהנבחרת המשעממת והאיטית שלנו השאירה את התשוקה האמיתית לספורט בתור לסקאוטים
אם יש צדק, הוא נעשה אתמול על הדשא הנפלא של כרונינגן, כשהתברר לנו באיזו ליגה אנחנו נמצאים. חבורה נפלאה, לוחמת, נשגבת וכל מיני סופרלטיבים שחילקנו להם למכביר בשנה האחרונה. ומהצד השני חבורה שמשחקת כדורגל. מהיר, בומבסטי, אטרקטיבי.
הצדק נעשה כי זה הזמן להודות שהנבחרת המשעממת, הבוקית והאיטית שלנו טובה נגד הטראומה הצרפתית, אבל לא מספיק טובה בשביל העילית של היבשת. ספרד נשארה בבית, גרמניה נשארה בבית, איטליה נוסעת איתנו הביתה. איזה חוסר צדק משווע. ישראל בחבורה הזו? נס חנוכה בערב סוכות.
הבאתי פתיח מהמלון בכרונינגן, אבל הוא נרטב
החבר'ה נופלים מהרגליים. עוד לא היו באילת, ותיכף החברים שלהם חוזרים מהקלאב בקמר לפתיחת האימונים. סוף יוני, ומחר אימון שיחרור. בעצם, קצת מוגזם לבזבז כל-כך הרבה מילים על כלום, כשכל המחצית השנייה שילבתי אצבעות בתפילה שהולנד לא תפתח רגליים. איזה קישור הולך להיות לפרגוסון שנה הבאה, ואיזה יורש קם לפאולטה, ואיזו נבחרת יש לפורטוגל. מזל שלא הפרענו.
ואף משפט על גיא לוי. הטבלה מדברת בשבילו.
נא להמתין לטעינת התגובות
