מחיר האחריות
רון עמיקם טוען שגיא לוי חתום על ההישג המרשים של ההעפלה לאליפות אירופה, אבל הוא גם זה שצריך להתמודד עם הביקורת
אפשר להגיד על הציבור הישראלי הכל. שהוא חטטן, שהוא סקרן, שהוא מציצן ושמרן באותה נשימה. אבל הציבור הישראלי לא פראייר, הוא מזהה מקילומטרים מי שעושה ממנו צחוק. התקשורת הישראלית היא האוזן והעין של הציבור הישראלי, גם זה שתומך בנבחרת ובמאמן שלה. גיא לוי הוא נציג ציבור, בדיוק כמו התקשורת, והציבור רוצה לדעת, זו זכותו.
הקלישאה אומרת הרי שזכות הציבור לדעת, וגיא לוי מכבד את הזכות הזו, אבל דוחה אותה. וכשהציבור הישראלי לא
גם אנחנו יכולים להגיד שהציבור תומך בנו, גם אנחנו נציגי ציבור וגם אנחנו יכולים להגיד במץ-'אפ המאתגר הזה, שגיא לוי לא חושב חיובי, ועם גישה כמו שלו לא נגיע עוד 30 שנה לאליפות כזו. גם אנחנו יכולים, אבל אין לנו עניין בזה. אף אחד לא יכול לכעוס על בחורים צעירים שעושים כמיטב יכולתם - ויש להם - כדי להביא נקודות גם באליפות אירופה, לא רק בדרך אליה, זו הסיבה שהביקורת מהם והלאה.
גיא לוי מדריך אותם, גיא לוי לוקח את האחריות, גיא לוי עושה את החילופים וגיא לוי גם טועה. לכן גיא לוי הוא נשוא הביקורת היום, והוא הביא זאת על עצמו. למרות הכל, הנבחרת היא לא רק שלו, אלא גם שלנו. ולכן אנחנו מאחלים לו הצלחה מחר מכל הלב. אם נגיע בכל זאת לאולימפיאדה, זה יהיה בזכותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
