הרבה יותר מדרבי: בוקה ג'וניורס נגד ריבר פלייט
מהולדתם של המועדונים בשכונת 'לה בוקה' הפכו המשחקים ביניהם לאחת היריבויות החמות על כוכב הלכת. המפגש שמרתק מיליונים ברחבי העולם הוא גם קרב בין מעמדות בארגנטינה רבת התהפוכות
ב-25 במאי 1901 הוקם מועדון ריבר פלייט. מדובר במין תרגום מוזר לאנגלית של שם הנהר על גדותיו בנויה בואנוס איירס, ריו דה לה פלאטה. בהיסטוריה של הלבנים-אדומיםמוזכר סיפור על ארגזי מטען בנמל 'לה בוקה' שנשאו את הכיתוב: "the river plate”.
בעידן בו האנגלים עוד הכתיבו את האופנה בכדורגל המקומי, היה ריבר לעוד מועדון. הכל השתנה ביום שני אחד, 3 באפריל 1905. בשכונה הוקם מועדון מתחרה שנשא את שמה, בוקה ג'וניורס. היריבות הלכה והתעצמה עם השנים ובמיוחד כשהחלו משחקי ליגה סדירים.
באנגלית קוראים לזה 'דרבי' ובספרדית 'קלאסיקו'. בוקה נגד ריבר? זה כבר 'סופר קלאסיקו'. המפגש הרשמי הראשון התקיים ב-24 באוגוסט 1913. בארגנטינה החל עידן של ליגה חובבנית וריבר קטפה את הניצחון הראשון, 1:2. הפעם הראשונה בה ניצחה בוקה, אגב, היתה בספטמבר 1918, במפגש התשיעי בין השתיים.
המפגש המקצועני הראשון התקיים ב-20 בספטמבר 1931 וכבר אז נרשמה תקרית מביכה. ריבר הובילה משער בדקה ה-15 ושער שיוויון של פרנסיסקו ואראז'ו הצית את הרוחות. לפני שכבש ביצע החלוץ עבירה על שוער המיליונרים, אך השופט לא שרק. 3 שחקני ריבר, שמחו על ההחלטה, הורחקו, אבל לא הסכימו לרדת מכר הדשא. ביציעים החלו מהומות ופתאום כל שחקני ריבר עזבו את המגרש. כמה ימים מאוחר יותר הוחלט לפסול את השער של ריבר והניצחון הוענק לבוקה.
הדרבי לא נשאר שכונתי למשך זמן רב. עוד בטרם העידן המקצועני החל, נאלצה ריבר לנדוד מ'לה בוקה' למגרש של פרוקאריל ולאחר מכן שבה לשכונת הנמל, שנשלטת היום לחלוטין על ידי יריבתה, עד 1923. אז היגרו הלבנים-אדומים צפונה, לשכונת פאלרמו האריסטוקרטית. מאוחר יותר, ב-1938 המשיכה הנדידה צפונה וריבר התיישבה, עד ימינו, באזור בשם נונייס.
בתור קבוצה שעברה משכונת פועלי הנמל לאזורים 'הצפוניים', הפכה ריבר ל'מיז'ונריוס' (המיליונרים) ומאז נחשבת למייצגת המעמד הבינוני הגבוה. יש לציין שבתקופת הנדידה היתה
אם כן, מדרבי מקומי הפך המפגש למאבק בין מעמדות. רוצים דוגמא? בספרו 'כדורגל נגד האויב' כותב סיימון קופר שנשיא ארגנטינה לשעבר, קרלוס מנם, ידוע כאוהד מוצהר של ריבר פלייט. מנם, בן המעמד הבינוני-גבוה וטיפוס מלוקק למדי, לא ממש הסתיר זאת. "למעשה, זהו הדבר היחיד שאינו דמגוגיה אצל מנם", כתב קופר והוסיף: "כדי לכפר על המשגה שלו, מנם הורה לבתו להיות אוהדת בוקה. ואכן, נראה שכולם יודעים שהיא אוהדת בוקה".
דוגמא נוספת היא, כמובן, דייגו ארמנדו מראדונה. אליל ההמונים ידוע כאוהד בוקה השרוף ביותר ומכאן חלק גדול מכוחו. דייגו, כמו גם ובגלל קבוצתו האהודה, מייצג את ההמעמדות הנמוכים, את ה'עמך'. השבוע, לאחר שהשתחרר מאשפוז של 13 יום בביה"ח עקב דלקת חמורה בכבד, הצהיר: "אני הולך לסופר קלאסיקו גם אם זה אומר שאמות". שלשום חזר לטיפול נמרץ, אבל אל תתפלאו אם תראו אותו ביציעים כבר בקרוב.
ב-184 מפגשי סופר קלאסיקו בליגה עד היום ניצחה בוקה 66 פעמים, ריבר 62 ו-56 משחקים הסתיימו בחלוקת נקודות (242:253 בשערים). אבל שתי היריבות לא נפגשו רק בליגה. המאזן במשחקי ידידות, גביע, ליברטאדורס וכו' גבוה בהרבה. (ב- 315 משחקים ניצחה בוקה 116, ריבר 102 ו-97 תוצאות תיקו. 388:428 בשערים).
מלך השערים של הסופר קלאסיקו הוא אנחל לברונה מריבר, שכבש 16 שערים ב-35 הופעות. מראדונה, אגב, כבש חמישה עבור בוקה.
תקריות אלימות לא חסרות במפגשים בין הקבוצות. אולם, האסון החמור ביותר בסופר קלאסיקו מעולם לא נחקר. ב-23 ביוני 1968 ניסו אלפי אוהדי בוקה לצאת מאיצטדיון המונומנטל של ריבר בסיום משחק. עד היום לא ידוע אם דלתות שער 12 במתקן הענק היו נעולות בשל רשלנות או ששוטרים מנעו את היציאה בכוונה. בעומס העצום שנוצר איבדו את חייהם 71 אוהדים – האסון הגדול ביותר בתולדות הכדורגל בארגנטינה.
חבורות חוליגנים לא חסרות, הם אוהבים לקרוא לעצמם 'אולטראס' או 'באראס בראבאס'. אלו של ריבר נקראים 'לוס בוראצ'וס דל טבלון' – השיכורים של היציע. אלו של בוקה נקראים 'אל דוסה' – השניים-עשר (קיצור של 'השחקן ה-12'). מה חשבתם? שאוהדי מכבי ת"א המציאו את זה? ביום רביעי השבוע הלכו שחקני בוקה לביקור אצל אוהדים העצורים בגין אלימות במגרשים.
כל מפגש מתחיל בסערה. ברגע שעולים השחקנים לכר הדשא רועדים וגועשים יציעי הבומבונרה, ומוסתרים לדקות ארוכות עם זיקוקים, אבוקות, עשן וטונות של נייר.
באתר שמוקדש לדרביםברחבי העולם קיבל המפגש הזה את הציון 8.3 ודורג רק במקום השני ברשימת המפגשים החמים ביותר. ראשון דורג הדרבי של איסטנבול (8.5) בין פנרבחצ'ה לגלאטסראי. אם תשאלו את הארגנטינים הם יגחכו ויגידו שלטורקים יש עוד מה ללמוד.
על המגרש מתרוצצים השנה סוללת הכוכבים הוותיקים של המארחים, מול כוחות עולים בדמותם של פרננדו בלוסצ'י, עושה המשחק הנפלא של ריבר, ארנסטו פאריאס ומרקו רובן. בשורות החבורה המקומית של מיגל אנחל רוסו משחקים צמד החלוצים הקטלני מרטין פאלרמו ורודריגו פלאסיו, המבוקש בברצלונה.
אבל הכוכב הגדול שחוזר לסופר קלאסיקו הוא חואן רומן ריקלמה. הקשר המבריק שהוביל את ויאריאל הקטנה עד לחצי גמר ליגת האלופות בשנה החולפת מושאל עד הקיץ לבוקה ולא נראה שהוא מצטער. "אין עוד מפגש כזה בעולם", הכריז השבוע רומן.
נא להמתין לטעינת התגובות
