מי כאן המלך?
כל ברזיל עוסקת בספין מטורף של רומאריו סביב חגיגות שער האלף והעולם נסחף. כמה שערים כבר כבש החלוץ הקולני ומי באמת זוכה לאהדת ההמונים?
בחודשים האחרונים הודיע החלוץ הברזילאי הבלתי נלאה שהוא מתקרב לשערו ה-1,000 בקריירה וכל העולם קפץ על המציאה. הקרנבל התחיל ועכשיו כולם מחכים להכתרה. השאלה האמיתית היא: האם יש מקום למונארך נוסף או שמדובר במועדון סגור?
רומאריו דה סואוזה פריה נולד ב-29 בינואר 1966 ומאז נראה מסתובב כשכדור מחובר לרגלו. על אף שהוא מתנשא לגובה 'המרשים' של 168 סנטימטרים, ביום חם, מדובר בענק. את הקריירה שלו פתח ב-1985 במדי ואסקו דה גאמה המקומית והתחיל לקרוע רשתות.
עד שעבר לפ.ס.וו איינדהובן ב-1988 מצא את הרשת 166 פעמים ב-301 הופעות, 116 מהן ב-196 משחקים רשמיים בקבוצה הבוגרת. מאז הספיק הברזילאי הסורר לכבוש את מלכות השערים באולימפיאדת סיאול, לנדוד בהולנד, ספרד, קטאר, ארה"ב ואוסטרליה, לזכות בגביע העולם ולהיבחר כשחקן השנה של פיפ"א (1994).
אז מה הסיפור עם אלף השערים? לרומאריו יש מחברת, אותה הוא מוכן להראות לכל מי שמעוניין, בה הוא רושם, לטענתו, כל שער שכבש בקריירה המפוארת שלו. אז אולי השתחלו לשם כמה משחקי ידידות או אימון, אולי כמה שערים מהנוער וייתכן שגם כמה מספרים מעוגלים למעלה. אבל מה זה חשוב? זאת ברזיל ויש סיבה למסיבה...
ב-1969 נרשמה בברזיל חוויה דומה. בחור בן 29 בשם אדסון אראנטס דו נאסימנטו עלה לכר הדשא במראקנה מול 65,157 צופים עם חולצה של סנטוס הנושאת את המספר המיתולוגי 1,000. חלקכם אולי מכיר את הבחור ההוא בשם פלה וגם אז זאת היתה חגיגה.
סנטוס של 'המלך' התמודדה מול אותה ואסקו דה גאמה ובשעה 23:11 זה קרה. במשחקו ה-909 בקריירה קיבל פלה את ההזדמנות. רנה, בלם ואסקו, גרם לפנדל והכוכב ניגש לבעוט. מול השוער אנדראדה, שמחה נמרצות, כבש פלה ולקול תשואות
פלה כבש בקריירה המפוארת שלו שערים רבים מספור. יש האומרים 1282, אחרים טוענים שמדובר ב-1279 וישנם דקדקנים שמוחים והמספר האמיתי עומד למעשה על 765 שערים רשמיים. מלך השערים 'האמיתי' של כל הזמנים, טוענים הסקפטיים, הוא יוזף ביקאן, ששיחק במדי אוסטריה ובבוהמיה ומורביה, ומאזנו עומד על למעלה מ-800. רומאריו? הוא בכלל כבש 756 (לפני גרד מולר 735 ופרנץ פושקאש 701).
רומאריו היה בן 3 כשפלה השיג את המילניום וכנראה שמאז הוא חולם, כמו כל ילד ברזילאי, על יום החג שלו. ב-1994, אחרי שהניף גביע מוזהב אחד בארה"ב והוכתר כפיצ'יצ'י של הליגה הספרדית במדי ברצלונה, הכריז: "אני השחקן הגדול ביותר בעולם מאז 1970". להתחרות ביקיר העם הוא לא רצה, אבל בשכן הפרובוקטיבי מארגנטינה לא היתה לו בעיה. בתחילת שנת 2000 חגג את השער ה-700 בקריירה והודיע שהמטרה הבאה היא ה-1,000.
אולי השאלה אם באמת זה השער האלף היא לא השאלה הנכונה. העניין האמיתי הוא בניית המיתוס ולרומאריו יש עוד הרבה מה ללמוד. נכון, מדובר בחלוץ מדהים, זריז, צייד שערים ואתלט בלתי נלאה. ברובה של ברזיל הוא באמת נחשב לאחד הגדולים. כל האומה נזעקה לעזרתו לפני גביע העולם ב-2002 ואפילו הנשיא פנה ללואיס פליפה סקולארי, מאמן הנבחרת דאז, וקרא לו לקחת את רומאריו לטורניר.
רומאריו גדול, אבל לא אגדה. אוהדי סנטוס וברצלונה יתקשו להסכים, אך החלוץ התזזיתי בו התאהבו נמצא בסקאלה של רונאלדו, לא בזאת של פלה וגארינצ'ה. הראשון הוא המצליחן הגדול, השני הוא הבחור העממי שהיה לו הזדמנות לזכות בכל וזרק אותה. מדובר באגדות. פלה, מראדונה, די סטפאנו, קרויף ופושקאש יושבים במועדון אקסקלוסיבי ולא נראה שהם מתכוונים לצרף חברים חדשים בעשר השנים הקרובות.