תומר חליבה, בפארק-דה-פראנס
רון עמיקם על ההכנות האחרונות של הפועל בפריז ועל הדימיון בין אוגבונה לחרזי ובין מאיר אינשטיין ליורם ארבל
אתמול (רביעי) הספיקו שחקני הפועל ת"א להיות גם ב"גאלרי לא'פייט" וגם באסיפה הטקטית. הם אפילו זוכרים מה הם ראו: משחקים של פ.ס.ז' נגד נאנסי ולהמאן. 13 שנה עברו, והכדורגל הישראלי נראה כאילו התקדם 50 שנה.
נכון, צריך הערב שלוליות, מאמן זחוח כמו ז'ראר הויה (איפה הוא נקבר אז ומה נהיה ממנו עכשיו, או לה לה,( ואת יעקב שוורץ על המגרש,
אבל זיטו אוגבונה הדגים אתמול בשער מרהיב שרוני רוזנטל כבר פרש, אבל אין מאמן ישראלי שלא מחפש סוסים כמוהו. זיטו הבקיע לשער שרונן חרזי הבקיע, בחלק השני של המגרש, במקום ההתרחשות ההיסטורי ")מאיר תירגע, זה הניצחון הכי גדול של הכדורגלן הישראלי בפארק דה-פראנס,(" היתה מעט מאוד נוכחות ישראלית, שומרים על הדשא להערב.
מה נגיד? מקדש. נראה בחוץ כמו יד אליהו בגירסה הקודמת, רק גדול פי ארבעה, מפלצת בטון, עם חדרים דלים ודשא שאפילו בוינטר לא היו עולים עליו. רק מה, פארק דה-פראנס. כן, נכון, חלק קוראים לזה פארק דה-פרינס, אבל ראובן עטר, איפה הוא שם אותנו על המפה? בפארק דה-פראנס.
כמה אתם משלמים בשביל לשמוע הערב את יורם ארבל משתנק: "תומר חליבה, בפארק-דה-פראנס!".
נא להמתין לטעינת התגובות
