שובו של הסמל
שמעון גרשון חוזר בשבת לבלומפילד כדי לפגוש את הפועל ת"א. האוהדים האדומים מתכננים לו קבלת פנים סוערת ("מה שאנחנו הולכים לעשות זו הפתעה"), הצהובים לא מתרגשים ("לאוהדי הפועל קשה לקבל את העובדה שהקפטן שלהם משחק אצלנו"). מערכה ראשונה
לכמה שחקנים יש לב רחב כמו זה של אלן שירר, שנדחה על-ידי הקבוצה אותה אהד כילד, חזר אליה ככוכב-על ונשאר איתה במציאות המדכדכת ועם סיכויים אפסיים לאליפות? או כמו של פרנצ'סקו טוטי, שנשאר נאמן לרומא שלו למרות שבשעתו לא היתה קבוצה אחת בעולם שלא חפצה בשירותיו. אבל כל אלו יוצאים מהכלל שלא מעידים על שום דבר.
וויין רוני, אוהד אברטון מבטן ולידה, שרד בקושי שנתיים בגודיסון פארק, וגם סטיבן ג'רארד היה חותם בצ'לסי אלמלא הנס של ליברפול באיסטנבול. אפילו ראובן עטר, יקיר יציע ג', חצה פעם את הכביש, ודניס לאו, גיבור מנצ'סטר יונייטד של הסיקסטיז, עבר לסיטי וגם כבש את השער שהוריד את האדומים לליגה השניה.
האמת הידועה היא שהכדורגל הוא עסק קר, וכמו בכל עסק קר אחר, הכסף הוא הכל. מספיק היה לראות את רונאלדיניו הגדול עולה למשחק רבע גמר המונדיאל על תקן של שלט פרסומת אנושי, או להעיף מבט בשחקנים כמו הרנן קרספו, כריסטיאן ויירי או אפילו איציק זוהר, שמנשקים באקסטזה את החולצה, וכעבור שבוע מחליפים אותה באחת אחרת. הצבע, הסמל והדגל הם מושגים שחשובים בעיקר לנו, אוהדי הכדורגל הנאיבים, שמאמינים במושגים מטופשים ומתגעגעים לתקופה בה הקפטן גדל במועדון, השחקנים ישבו איתנו ביציע וכולנו היינו משפחה אחת גדולה. אח, בנוסטלגיה הכל תמיד נראה ורוד.
כששמעון גרשון עזב את הפועל ת"א, עם לחלוחית בעיניו ורעד בגרונו, הרבה אדומים הרגישו שעבדו עליהם. הצ'יף ערק, והכל היה הצגה. המחנק של הקפטן, ההתנהלות במהלך המו"מ של הנהלת הפועל הקצרה במזומנים, הרגעים היפים, האליפות והגביעים - כל אלו לא ממש עניינו אותם, לא הרשימו אותם. הכסף ניצח את הרומנטיקה, הסכין ננעצה עמוק בתוך הגב.
"בוכה כל הדרך אל הבנק", נכתב ב'ידיעות', ואביעד פוהורילס סיכם ב'מעריב': "הפועל לא ממש רצתה שגרשון ימשיך, וגרשון, כך מתברר, לא שונה מרוב בני האדם בעולמנו. הוא דואג לעתידו, והוא אוהב כסף". כולם הרי יודעים שאם הפועל ת"א היתה עוברת לידיו של לב לבייב, גרשון היה נשאר אדום. אבל כמה מאיתנו באמת היו מוותרים על משכורת חסרת פרופורציות, כזו שתאפשר לך יום אחד לא לעבוד עבור אף אחד ולפרוש לאי בודד, אי שם, אם רק תרצה?
גרשון נפרד מהמדים האדומים לאחר 21 שנים במועדון. הוא החל את דרכו בקבוצת הילדים, וכשהיה בן 19 ערך את משחק הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת. זה קרה בעונת 96/97 (תחת הדרכתו של משה סיני), כשהפועל על הקרשים, ללא
גם אחרי המעבר, במהלך הפגרה, התבטא גרשון שוב ושוב כמי שעדיין אוהב את הפועל ת"א, ורואה במועדון סוג של בית. אלא שהכדורגל תמיד היה עסק אכזרי. תשאלו את לואיס פיגו, שהצהיר פעם שלעולם לא יחתום בריאל מדריד, וסיים את הביקור הראשון שלו בקאמפ נואו במדים הלבנים עם ראש החזיר המפורסם שהתעופף לעברו בנקודת הקרן. חזירים מעופפים כנראה שלא נראה בבלומפילד בשבת, אבל אוהדי הפועל כבר שיפצו את רפרטואר שירי הנאצה, והחל מהעונה הם יקדישו לגרשון את מרבית הפזמונים שהיו שמורים עד כה לשנואים עליהם ביותר. אבי נמני או שמעון מזרחי, למשל. גרשון ניסה בכל כוחו לסיים בטוב, אבל כנראה שאהבות גדולות אף פעם לא מסתיימות בטוב.
כשגרשון ייצא בפעם הראשונה מחדר ההלבשה של האורחת, הוא יבין שהאדומים כבר לא מאחוריו. ככל שינסה ויתכונן נפשית לרגע המוזר הזה, זה לא הולך להיות פשוט. יוסי אבוקסיס, אחד שיודע דבר או שניים על הקו טדי-בלומפילד, אותו עשה פעמיים, סיפר השבוע ל-nrg מעריב: "יהיה לו משונה להגיע לכאן. כשאני עברתי מבית"ר להפועל הייתי בהלם מה'ברכות' שקיבלתי. תהיה לו הפתעה".
גם אבוקסיס היה סמל בצעירותו, היורש המיועד של משה סיני, שחקן בית שלקח מנהיגות בעונתה היחידה של הקבוצה בליגה השניה ופעם אחת, אחרי שירה וולה לחיבורים של בית"ר ת"א בערב חורף יפואי אפור, הלך וחילק את מענק הניצחון לילדים מהשכונה. ולמרות הכל, אבוקסיס הפך לנסיך של טדי. האנרגיות הטריפו אותו, הפוטנציאל סוף סוף בא לידי ביטוי. אבל אבוקסיס הוא טיפוס שונה מגרשון הרגיש, שכותב שירי אהבה, לא נגרר לפרובוקציות ומשתדל גם שלא לעורר אותן. הכדורגל לא ממש יעניין מישהו ביום שבת, וגרשון יעמוד במרכז הסערה. הפורומים באינטרנט גועשים, ההכנות בקצב גבוה. מארגני המחאה שומרים על פרופיל נמוך, ועוצמת הרגשות שתתפרץ עדיין לא ברורה. על אוהדי הפועל אפשר להגיד הרבה דברים, חוסר מקוריות הוא לא אחד מהם.
בביקורה הראשון בבלומפילד לאחר משחק השרוכים, בית שאן התקבלה במטח של כעשרת אלפים שרוכי נעליים שנזרקו אל כר הדשא. הפעם מדברים על שטרות מונופול קטנים שיושלכו לעבר גרשון, אם כי מדובר רק בספקולציה. "מה שאנחנו הולכים לעשות זו הפתעה", נמסר לנו מחוג אוהדי הפועל. "נכין לו קבלת פנים מקורית, כמיטב המסורת של אוהדי הפועל ת"א".
ההודעה על עזיבתו של גרשון התקבלה בהלם מוחלט אצל אוהדי הפועל, למרות הטפטופים המקדימים לתקשורת, ציטוטי המקורבים וה"הערכות במועדון". אחד מהם הסביר לנו: "מה שהכי מרגיז בגרשון זה שהוא מנסה להיות בסדר בכל מחיר. בוכה, משחק אותה מסכן, כאילו בהפועל לא היה לו מה לאכול ב-10 שנים האחרונות. הוא צבוע, הוא היה השחקן הכי יקר בקבוצה. מותר לנו לשנוא אותו היום בלי שום נקיפות מצפון. על כל קללה שהוא ישמע בשבת בבלומפילד הוא מקבל אלף דולר מגאידמק. לפני שהוא חתם בבית"ר הוא שידר עסקים כרגיל. לאוהדים שהתקשרו אליו ותחקרו אותו גם באימונים הוא אמר 'יהיה בסדר'. גם כשהניף לבד את הגביע בר"ג ושרנו לו 'תישאר', הוא חייך והנהן עם הראש כאילו ברור שבסוף זה הכל רק מו"מ".
אולי לפי ההגיון שאם הם נגדו אז כנראה שמשהו בו בסדר, השנאה החדשה של אוהדי הפועל הפכה את גרשון ליקיר טדי. טוב, הוא עדיין לא אוחנה וכנראה שלא יהיה, אבל נדמה שבית"ר החדשה לא שונה רק במוסר התשלומים שלה, הזרים הנוצצים או הפאסון האירופי-אוליגרכי שלה. בבית"ר החדשה, גם שמעון גרשון יכול להיות מנהיג. כ-30 אלף איש קיללו אותו ללא הרף בגמרים של 99' ו-00' ובעצם בכל הזדמנות אחרת, כעת הם מקבלים אותו בזרועות פתוחות.
אלדד, אוהד בית"ר, סיפר השבוע ל-nrg: "יש לנו כרגע שני שחקנים שהיו בהפועל ת"א, עמרי אפק ושמעון גרשון, ולאוהדי הפועל קשה לקבל את העובדה שהקפטן שלהם משחק אצלנו. גרשון הוא בנאדם ברמה מאוד גבוהה ובלם מצוין, ונחמד לראות שחקן כזה אצלנו. הוא יכול לתרום הרבה והוא לא צריך להוכיח כלום. האוהדים מבסוטים מאוד מזה שהוא הגיע. אני לא מסתכל על זה בתור ניצחון על הפועל, שגנבנו להם את הקפטן. בית"ר הציעה לו מה שהיא הציעה לו, והוא עשה את השיקולים שלו. הראינו לו שרצינו אותו, והוא בא".
אוהדי בית"ר לא צריכים הרבה כדי לחטוף חום מהשם הפועל ת"א, ועכשיו, בעוד בצד האדום מדברים על מחאה, הירושלמים זועמים על מחירי הכרטיסים (115 ש"ח למבוגר). "זו בושה וחרפה שההתאחדות אישרה מחירים כאלה למשחק, אבל תהיה בטוח שבכל זאת יהיו הרבה אוהדי בית"ר בבלומפילד. אני מאמין שאוהדי הפועל יקללו אותו הרבה, ואוהדי בית"ר יגיבו".
- יכול להיות שדווקא בגלל כל הרעש סביב המשחק הזה, הוא יתחבר טוב יותר לבית"ר?
"יכול להיות. אבל האמת, אנחנו לא ממש מתעסקים בזה. שיכוון את השחקנים מאחורה, שייקח מנהיגות, שיראה מה שהוא יודע. לא נראה לי שלשמעון גרשון יהיו בעיות עם אוהדי בית"ר".
נא להמתין לטעינת התגובות
