הלוחם שהפך לאלוף
דותן מישר נפצע בעת שירותו בלבנון, אבל לא התייאש. הוא ייצג את ישראל בהרמת משקולות באולימפיאדות, ועבר להצטיין בכדורסל באגודות ובנבחרת
אחרי ההישג באטלנטה חיפש מישר אתגר חדש. "חזיתי מדי פעם באימוני הכדורסל בבית הלוחם, וחבריי הפצירו בי לשבת בכיסא גלגלים ולהצטרף לאימונים," הוא משחזר, "לא הרגשתי שאני צריך לשבת בכיסא גלגלים, המיועד לאנשים עם מוגבלויות גבוהות משלי, אבל באחד הביקורים החלטתי להשתעשע ולהצטרף. התנועה בכיסא הגלגלים והמשחק הקבוצתי 'תפסו' אותי מיד. מכאן והלאה המשכתי להגיע לאימונים, שהפכו בהדרגה ליומיומיים." מישר התחיל את דרכו בליגה השלישית, משם התקדם לבית-הלוחם ת"א
מליגת העל, וזכה איתה באליפויות ובגביעים. על ההסתגלות למשחק החדש הוא מספר: "במהלך המשחק הייתי לעתים שקוע עד כדי כך, שכשהכדור ברח לי, נהגתי לקפוץ מהכיסא כדי לתפוס אותו. היום אני כבר קופץ ביחד עם הכיסא." המאמן אלי האובן גם צירף אותו לסגל נבחרת הנכים, וכישוריו של מישר לא נעלמו מקבוצות בארץ ובחו"ל. הוא עבר לאילן "קסם" חדרה, שגם איתה זכה באליפויות ובגביע המדינה, ושיחק גם באיטליה.
לדעתו של מישר, אם יינתנו התנאים הדרושים, תוכל הנבחרת להשיג את הקריטריון לאולימפיאדת בייג'ין: "יש לנו פוטנציאל אדיר, ואני מקווה שגם המערכת תמלא את הדרוש בתחום המלגות, כדי שנוכל להקדיש את זמננו אך ורק למשימה החשובה." הדרך לבייג'ין עוברת באליפות אירופה שתיערך בשנה הבאה בגרמניה, שם צריכה הנבחרת לזכות באחד מארבעת המקומות הראשונים. את עודפי האנרגיה מוציא מישר, שעבר קורס מאמנים בווינגייט, באימון חניכים צעירים בבית-הלוחם בת"א וכן כמרכז קבוצת כדורסל הנכים בנתניה. "בכך אני מרגיש שאני נותן מעצמי ומכישוריי למען קידום ענף הכדורסל לנכים בישראל," הוא סיכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
