מרצ'לו ליפי: "אין הרגשה גדולה מזו"
איטליה בשמיים אחרי הזכיה בגביע העולם, מיליונים חגגו בפיאצות וברחובות. 'הגאזטה': "הנס חזר על עצמו אחרי 24 שנים מתחת לשמי ברלין". הקפטן, קנבארו: "כמו שגרמניה חגגו אצלנו ב-90', אנחנו חוגגים אצלם". גרוסו: "לא היינו זוכים בלי ליפי". בופון: "חלמתי על הגביע הזה מאז שהייתי ילד, וחשבתי שלעולם לא אשיג אותו"
המשחק כונה על ידי אחד השדרים האיטלקים כ"סאפרטיסימו', מלא סבל, אבל בסיומו המדינה חולת הכדורגל הוסיפה לעצמה כוכב רביעי על המדים הכחולים, וביססה את מעמדה בצמרת העולמית. בטורניר כזה, אפילו קללת הפנדלים נשברה. עיתוני המגף יוצאים הבוקר בגיליונות מיוחדים למזכרת, כמעט כולם נושאים את הכותרת הפשוטה אך האימתנית - "קאמפיוני דל מונדו", אלופי העולם. ההבדל הוא כנראה מספר סימני הקריאה בסיום המשפט, המשתנה מעיתון לעיתון.
לצפייה בתקציר הגמר באתר הרשמי של פיפ"א
לאגף הסטטיסטיקות של nrg
הנבחרת עצמה תשוב היום לרומא עם הגביע ותקיים מצעד ניצחון בעיר העתיקה, ה'פורו רומאנו'. גם אתמול מוקד אחת החגיגות הגדולות היה ב'צ'ירקו מאסימו', מסלול המרוצים העתיק של העיר, שם התכנסו כ-200 אלף איש כדי לצפות במשחק על מסכי ענק.
"הנס חזר על עצמו אחרי 24 שנים מתחת לשמי ברלין", כתב ה'גאזטה דלו ספורט', "הכחולים סבלו במשך 120 דקות נוראיות ופנדלים, אבל בסופו של היום השד הצרפתי התפוגג". העיתון התכוון כמובן להפסד הטראומטי של איטליה בגמר היורו לשכנים הלא כל כך אהובים, והוסיף את מרצ'לו ליפי לרשימה של ויטוריו פוצו ואנזו ביארזוט, שני המאמנים הקודמים שהוליכו את האזורי לאליפויות העולם.
עד לפני חמש שנים, פאביו גרוסו שיחק בליגה הרביעית באיטליה. הערב הוא כבש את הפנדל שהביא לה את גביע העולם. יחי ההבדל הקטן. "אתה אף פעם לא בטוח כשאתה בועט כדור עונשין מ-11 מטרים", אמר המגן השמאלי של הסקוודרה אזורה, "לשמחתי זה נכנס. מגיע קרדיט לכל השחקנים, זו הולכת להיות חגיגה ארוכה". גרוסו הוסיף: "ההשפעה של ליפי על הזכייה אדירה. היתה לו אמונה, והוא החדיר אותה בשחקנים. בלעדיו,
מיד אחרי הפנדל של גרוסו, מיליוני איטלקים הציתו את רחובות הבירה רומא, וה'פיאצה ונציה' הפך למקום החם ביותר באירופה. "זה כמו באגדות", אמרה סיארה בת ה-29. "זאת ההרגשה הנפלאה בחיי", הודה ג'יובאני בן ה-23. כל הגדלים, כל המינים, דרומים וצפונים, אין אחד שנותר אדיש. חגיגה אחת גדולה באיטליה, שתימשך לפחות עד סוף השבוע.
"זכיתי באליפות הסרייה-A, גם הנפתי את גביע האלופות, אבל אין הרגשה גדולה מזו". הדובר, מרצ'לו ליפי, המאמן האיטלקי שהחזיר את הגביע למגף אחרי הפסקה של 24 שנים. "אני רוצה להודות לשחקנים שלי, שהראו המון אופי, לב ואישיות. זה הרגע הכי מספק בחיים שלי, אני פשוט מאושר".
ההערכות באיטליה הן שלמרות הזכיה ליפי יעזוב בקרוב את הנבחרת, גם פרנצ'סקו טוטי צפוי להודיע על פרישה מהמדים הלאומיים.
פאביו קנבארו חגג את הופעתו ה-100 במדים הלאומיים, ואיזו חגיגה זאת היתה - רק לא רק עבורו, אלא גם עבור עיר הולדתו נאפולי, שזכתה לראות קפטן נאפוליטני מניף את הגביע: "גרמניה זכתה במונדיאל אצלנו, ועכשיו אנחנו עשינו אותו דבר אצלם", אמר הבלם, הקפטן והנשמה של האזורי. "אף אחד לא האמין שנזכה בהתחלה, אבל עשינו את זה. הבן שלי ביקש ממני לישון איתי אתמול (שלשום) במיטה, אבל אמרתי לו שבקרוב נעשה את זה עם הגביע. רצינו את הגביע הרבה מאוד זמן ואחרי כל מה שקרה בחודשים האחרונים, איטליה בהחלט היתה זקוקה לזה".
ג'יאנלואיג'י בופון לא שבר אמנם את שיאו של וולטר זנגה, ששמר באיטליקה 90' על שער נקי במשך 517 דקות, אבל לא נראה שזה מפריע לו כל כך: "הראנו הערב איזה נבחרת גדולה אנחנו. חלמתי על הגביע הזה מאז שהייתי ילד, וחשבתי שלעולם לא אשיג אותו. אתה צריך כישרון ומזל, אבל גם עזרה מהשמיים. מעולם לא שיחקתי נגד צרפת, אבל ברור שבעבר היו לנו בעיות איתם". על זינדין זידאן, שהורחק גם לאחר שבופון רץ אל השופט, אמר השוער: "לא היה לי נעים במיוחד לעשות את זה, אבל הוא עשה דבר נורא והגיע לו כרטיס אדום. חשבתי שאף אחד לא ראה את זה, אז שאלתי את השופט ואת הקוון".
בין ראשי החוגגים אמש אפשר היה למצוא את פרנצ'סקו טוטי. מספר 10 אמנם לא זהר בטורניר אבל בהתחשב בכך שחזר לדרוך על רגלו שבועות ספורים לפני המונדיאל, את שלו הוא עשה. "זה ניצחון כפול עבורי", אמר טוטי, "כל כך הרבה אנשים ביטלו אותי ואמרו שלעולם לא אתאושש בזמן. בהתחלה רק רציתי להגיע לכאן ואחר כך רק רציתי לשחק, אבל כשהטורניר התקדם הבנו שאנחנו יכולים לעשות את זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
