ותודה להגרלה
איטליה ואוקראינה לא ממש הרשימו עד עכשיו בגביע העולם, מה שלא יפריע לאחת מהן להיות בחצי הגמר. האזורי נראים עדיפים כמעט בכל פרמטר, אבל הלחץ כרגיל עליהם
מאזן האימה: 3 מפגשים, 2 ניצחונות לאיטליה, תיקו אחד
מפגשי עבר במונדיאלים: -
אחרי שצלחה בית מוקדם לא סימפטי במיוחד, איטליה קיבלה את הצ'ופר: מפגש עם אוסטרליה בשמינית הגמר, ומול אוקראינה הלא מנוסה ברבע. לפי כל סוכנות הימורים מלונדון ועד הונג קונג היא תהיה בחצי הגמר מול גרמניה או ארגנטינה, ומרצ'לו ליפי צריך להיות מרוצה מאוד. ספק אם זה יקרה. בזמן האחרון הוא לא מרוצה משום דבר.
ואם כבר מדברים על הגרלות נוחות, נדמה שאין נבחרת במונדיאל הזה שקיבלה הנחות גדולות יותר מאוקראינה. בית מוקדם עם טוניסיה וערב הסעודית איפשר לה להתגבר בקלילות על התבוסה לספרד, ולפגוש את שוייץ בשמינית. בהתחשב בכך שאיטליה לא ממש הרשימה עד עכשיו וששאר הגדולות עדיין כאן, גם האוקראינים יכולים למלמל לעצמם: "יצאנו בזול".
דבר המאמן (מרצ'לו ליפי): "אם אני אגיד לכם מה ההרכב אז אתם תלכו ותשאלו את הבחורים המסכנים שלא פותחים מה הם חושבים על כך, ואז הם יגידו משהו ואתם תעשו מזה כותרת".
השחקן החם: פאביו קנבארו הוא מספר 1 הבלתי מעורער של האיטלקים עד עכשיו. לא ילד, לא הכי מהיר, ובכל זאת בלמה בן ה-33 של יובה נראה פשוט בלתי עביר, קיר בטון. השער היחיד שספגו האזורי היה עצמי מטופש של זקארדו. וגם כשמישהו כבר עובר את קנבארו, ממתין לו קיר אחר בשם בופון.
פקטור לא צפוי: ג'נארו גאטוסו. הרחקתו ל-4 משחקים של דניאלה דה רוסי הטיפש (כהגדרתו של ליפי) סללה חזרה את דרכו של הלוחם ממילאנו להרכב, וגאטוסו קוצץ את כל מה שעובר במרכז
הלו, להתעורר: טוני, ג'ילארדינו, טוטי, דל פיירו, אינזאגי – אחד מהם, לאזורי לא ממש חשוב מי, חייב להתחיל לשים את הכדור ברשת. הפנדל המושלם ובעיקר עצבי הברזל הלא טיפוסיים מול אוסטרליה אולי רומזים שהישועה תגיע מכיוונו של טוטי. מצד שני, מספר 10 בסך הכל כבש מהנקודה הלבנה.
מה המצב: למורת רוחם של הטוקבקיסטים הישראלים האזורי שוב בין 8 האחרונות, ועל הנייר הם אמורים לרשום הופעה שביעית בחצי הגמר. בהתחשב בלחץ העצום ובפרשיה שטלטלה את המגף, איטליה נמצאת בדיוק היכן שהיא רוצה להיות - היא עדיין בטורניר.
כשהתקשורת בבית מחכה לו עם נבוט, לליפי אסור היה לטעות. לפי מבחן התוצאה הוא בינתיים לא טועה. הוא גם יודע שהמשחק מול אוקראינה אמור להיות האחרון בו הלחץ נמצא עליו. אם האזורי יעברו הם ייחשבו לאנדרדוג מול גרמניה וארגנטינה, והאיטלקים אף פעם לא יתנגדו לבוא קטנים. ולמרות זאת, איטליה לא נראית כמו מישהי שעשויה להיות אלופת עולם. היא שיחקה כדורגל טוב לפרקים נגד גאנה וצ'כיה, אבל יצאה עם הרבה מזל מהמפגשים עם אוסטרליה וארה"ב. משהו עצור אצל האיטלקים, המשחק לא שוטף וכל העסק מזכיר לפעמים את יובה בעוד יום רע.
מצד שני, הטענה לגבי בונקר ציני היא די פופוליסטית. לליפי יש שחקני הגנה נפלאים (ובניגוד למה שנהוג לחשוב זה עדיין לא פשע), שמאפשרים לקישור הקומפקטי שלו לשחק על עקיצות וכדורים מהירים קדימה, פעם קצרים ופעם ארוכים, בהתאם לסיטואציה. הנעת כדור בלתי נגמרת מעולם לא עניינה את האיטלקים, אומני פיצוח מלכודת הנבדל. בניצוחו של פירלו החכם מצבים יש בכל משחק, הבעיה היא שאין סיומת. דווקא החלק שנראה החזק ביותר לפני הטורניר לא פוגע.
לוקה טוני נראה כמו מישהו שזקוק לשינה טובה, דל פיירו לא מורגש, ג'ילארדינו לחוץ, יאקווינטה לא מספיק איכותי, אינזאגי לא מקבל מספיק הזדמנויות וטוטי, הוא בכלל סיפור בפני עצמו. גם מאחור לא הכל מושלם. נסטה פצוע, מטראצי מורחק, והמעמסה תיפול על כתפיו הלא מנוסות של אנדראה ברזאלי מפאלרמו. למזלו יש לו לידו את קנבארו. ואם סקנדל המכירות לא הספיק, ביום שלישי ג'יאנלוקה פסוטו צנח מחלון במשרדי יובה על שתי מכוניות חונות, והכניס את המחנה הכחול ושחקני יובנטוס לכאוס מסוג חדש. עושה רושם שכל מה שיכול להשתבש, משתבש.
בשוליים, באיטליה דיברו בשבוע האחרון גם על דוב מזן נכחד בשם 'ברונו', שנורה למוות בגרמניה ויצר מיני משבר בין שרי איכות הסביבה של שתי המדינות. האיטלקים מסתבר ביקשו ללכוד את הדוב ולהעבירו ליער באיטליה, הגרמנים לא לקחו שבויים.
דברהמאמן (אולג בלוחין): "שבצ'נקו החטיא? באמת שלא ראיתי, בפנדלים ירדתי לחדר ההלבשה, לא עמדתי במתח"
השחקן החם: שוערה בן ה-31 של דינמו קייב, אלכסנדר שובקובסקי, ששומר על רשת נקייה מאז הרביעיה שחטף מהספרדים. אפילו בפנדלים קשה להכניע אותו. תשאלו את השוייצרים.
פקטור לא צפוי: אם אתם לא חובבים מושבעים של הליגה הרוסית, וכנראה שאתם לא, סביר להניח שלא ממש יצא לכם לראות את קשר ספרטק מוסקבה מקסים קאליניצ'נקו. בקצב הזה תראו אותו לעתים תכופות יותר.
הלו, להתעורר: סרגיי רברוב. למרות השער האדיר מול סעודיה, הקריירה של מי שפעם היה תאומו של שבצ'נקו עוד מעט נגמרת, בקייב אף אחד לא יראה אותו. אם הוא רוצה חוזה במערב, עכשיו זה הזמן.
מה המצב: המונדיאל הראשון של אוקראינה מתפתח לסוג של רכבת הרים. במשחק הפתיחה הצהובים התייבשו בשמש של לייפציג וחטפו 4:0 מספרד. זה באמת היה משחק עלוב, וההסבר של ולאדילסב ואסצ'וק היה נדודי שינה שנגרמו מקרפדות ("בקושי עצמנו עין"). מאז, הקרפדות הפסיקו לקרקר, ספרד התפזרה לחופים של מלאגה וקוסטה בראבה, ואוקראינה ברבע גמר המונדיאל.
אלוהים כנראה באמת אוהב את בלוחין. מתנה גדולה מהמשחק מול ערב הסעודית הוא לא יכול היה לבקש. אחרי שסידר את יחס השערים הוא אירגן מחדש את השורות, אוקראינה שמרה על רשת נקייה גם מול טוניסיה ושוייץ והעפילה ל-8 האחרונות. ההישג מתקבל בחשדנות בגלל ההגרלה והרמה הירודה בשמינית הגמר, עכשיו כבר אין חוכמות: ניצחון מול האיטלקים ואוקראינה תקבל את הכבוד לו היא זכאית, לפי בלוחין לפחות.
אז מה באמת רמת הציפיות? לפי ההצהרות לא מדובר בנבחרת שמרגישה שעשתה את שלה, ואם שואלים את אנדריי וורונין הצהובים יכולים ללכת עד הגמר ("הכל יכול לקרות, זה רק עוד שני משחקים"). לרוע מזלו של חלוץ לברקוזן, כמעט מיד כשסיים את המשפט התברר כי סיים גם את המונדיאל. מי שעשוי לפתוח במקומו הוא סרגיי רברוב, שמחזיק בדעות דומות לאלו של וורונין: "אני מתחיל להאמין שהכל אפשרי. איטליה היא יריבה גדולה, אבל יש לנו את הרוח המתאימה ועדיין לא הראנו את מלוא הפוטנציאל שלנו".
רברוב צודק בשני הסעיפים. אוקראינה לא הראתה הכל פשוט כי שבצ'נקו, שיודע איך מפצחים הגנה איטלקית טוב יותר מכל אחד אחר, הוא עדיין לא מאה אחוז שבצ'נקו. רוח קרב בהחלט לא חסרה. כמו קרואטיה של ה-90' אוקראינה היא נבחרת של מדינה צעירה ונלהבת, שנישאת על גל פטריוטי ומשחקת עבור הדגל. כמקובל אצלנו, הנשיא ויקטור יושצ'נקו התקשר השבוע לבלוחין כדי לברכו על ההעפלה לרבע הגמר, ומקייב נמסר כי הוא שוקל להגיע למשחק בהמבורג. אחרי הכל, הוא ובלוחין יושבים באותו צד של הפרלמנט.
תחזית: המפתח היה ונשאר בלוחין. אם הוא יעז לחרוג מהשבלונה הקבועה, אוקראינה יכולה לעשות לאיטליה את מה שקרואטיה עשתה לגרמניה ב-98'. עבור מאמן שהעדיף לפרוש לחדר ההלבשה בזמן ששחקניו בעטו פנדלים, תעוזה היא כנראה בקשה גדולה מידי. מול שועל ותיק כמו ליפי הוא ישלם את המחיר. בסטייל או בדוחק רב, איטליה.
נא להמתין לטעינת התגובות
