הנבחרות הגדולות בהיסטוריה: הולנד 74
למרות שהקבוצה הגאונית שהונהגה על ידי יוהאן קרויף לא זכתה בגביע העולם, היא תמיד תישאר אחת מקבוצות הכדורגל האהובות בכל הזמנים. כתבה שלישית בסדרה
(רוד קרול, שחקנה של נבחרת הולנד במונדיאל 74')
אולי הציטוט הנ"ל קצת מוגזם, הרי הולנד של הטריו ואן-באסטן, חוליט ורייקארד זכתה באליפות אירופה ב-1988, ונבחרת האורנג' של 98' ו-00' הגיעה פעמיים עד חצי הגמר של היורו והמונדיאל. אבל בכל זאת, אף אחד לא ישכח את הקסם של הנבחרת הכתומה ששינתה את פני הכדורגל, כשההפסד בגמר למערב גרמניה רק מחזק את המיתוס.
מעטות הנבחרות שלא זכו בתואר ובכל זאת זכו להיכנס לרשימת הגדולות מכולן. הולנד הגיעה פעמיים ברציפות לגמר וכשלה מול המארחות, אך הקבוצה של 1974 העניקה לעולם את הטוטאל פוטבול.
את הסיפור של הנבחרת שקנתה לעצמה אוהדים בכל רחבי העולם, כדאי להתחיל כמה שנים לפני המונדיאל, עם אייאקס המהוללת של ריינוס מיכלס.
המאמן ההולנדי שיכלל את השיטה בסוף שנות ה-60' והביא אותה לדרגת אומנות. אייאקס זכתה שלוש פעמים ברציפות בגביע אירופה לאלופות בתחילת שנות ה-70', ושישה משחקניה - קרויף, נייסקינס, קרול, האן, סורבייר וראפ, היוו את עמוד השדרה בנבחרת שהפכה את עולם הכדורגל על פיו.
"זו היתה אינטיליגנציה של כדורגל שלא קשורה כלל לאינטיליגנציה רגילה, וזה היה כל כך פשוט. בכל עמדה היינו הכי טובים כי היתה לנו את השיטה הטובה ביותר"
(ג'וני ראפ, שחקן נבחרת הולנד ב-74')
שיטת הטוטאל פוטבול היתה פשוטה אך מהפכנית. היא התבססה על כך שכל שחקן יוכל לשחק בכל עמדה על המגרש. מיכלס שיחק במערך גמיש במיוחד של 3-3-4, המשחק ההולנדי שטף עם תצוגות התקפיות ומענגות, והיריבות קרסו בזו אחר זו כשהן רואות את ההולנדים משנים עמדות על המגרש, לוחצים ותמיד מוצאים עוד אופציית מסירה.
המוח שניהל על המגרש את השיטה היה יוהאן קרויף. כדי להפוך את הרעיון לפרקטי, מיכלס היה זקוק לשחקן על אחד, והכל עבר דרך מספר 14, באותה שעה אייקון נערץ בברצלונה. קרויף, דמות פילוסופית ופיקחית גם מחוץ למגרש, היה מעורב בצורה זו או אחרת בכל 15 השערים שהבקיעה הולנד בטורניר של 74. כמו מייקל ג'ורדן, גם לכוכב ההולנדי היה צוות מסייע מצוין. בעיטות התותח של ארי האן מכל מרחק והיעילות
בבית הראשון הפאזל עדיין לא הושלם. ההולנדים אמנם העפילו בקלילות לשלב הבא אחרי נצחונות על בולגריה (1:4) ואורוגוואי (0:2), ותיקו 0:0 מול שבדיה, אך בשלב השני, כל החלקים התחברו ליצירת מופת. זה התחיל עם שני נצחונות זהים (0:2) על ברזיל הברוטאלית ומזרח גרמניה העלובה, והגיע לשיא עם קונצרט כדורגל (0:4) מול ארגנטינה בחצי הגמר, עם צמד ובישול של המאסטרו קרויף.
אבל מה לעשות, הולנד היתה צריכה לנצח עוד משחק אחד. האורנג'דות הגיעו לגמר בטוחים בעצמם, אבל גם לשיטה הכמעט מושלמת היתה נקודת תורפה אחת. ההגנה. הולנד ידעה אמנם לשחק מאחור, אבל השחקנים לא בדיוק אהבו לעשות את העבודה השחורה.
"מראדונה היה השחקן הכי גדול ששיחקתי איתו, אבל יוהאן קרויף הוא הטוב ביותר ששיחקתי מולו" (מריו קמפס)
אנשים שלא אוהבים לעבוד קשה היו טרף קל לנבחרת מערב גרמניה, היריבה בגמר. הפתיחה היתה אידיאלית, והאצטדיון האולימפי במינכן נצבע בדקות הראשונות בכתום בוהק. פריצה סוחפת של קרויף הסתיימה בהכשלה ברחבה, ונייסקינס שלח את ספ מאייר להוציא את הכדור מהרשת כבר בדקה השניה. משריקת הפתיחה ועד לאותו רגע הגרמנים לא נגעו אפילו פעם אחת בכדור, כשההולנדים מתמסרים דקה וחצי והגאוניות של קרויף שוב עושה את ההבדל.
אבל את הגרמנים אסור היה להספיד כל כך מהר, והמארחת הפכה את התוצאה עוד לפני המחצית. ברייטנר איזן מהנקודה הלבנה בפנדל מעורר מחלוקת וגרד מילר, הכוכב הגדול, העניק את הגביע לגרמנים עם שער טיפוסי, ושלח את ההולנדים המומים וכואבים הביתה בידיים ריקות. הולנד החזיקה הרבה בכדור, אבל קרויף נתן את משחקו הגרוע ביותר בטורניר. לפי שמועה הולנדית פופולרית, הכתומים גם היו בליינים לא קטנים ולאחר שבתקשורת פורסם על נערות ערומות בבריכת המלון, קרויף העביר את הלילה שלפני גמר גביע העולם בשיחת טלפון עם האשה העצבנית שבבית, דני.
זה היה המונדיאל הראשון והאחרון שלו. כעבור ארבע שנים הוא החרים את הטורניר בארגנטינה כמחאה נגד שלטון הגנרלים, אך לטענת אחרים, דני פשוט הבהירה לו כי זה או היא או המונדיאל. בלעדיו זו היתה הולנד פחות מלהיבה, אבל התברר כי השיטה היתה גדולה אפילו ממנו, אם כי התוצאה היתה זהה. הכתומים הגיעו שוב עד הבאר, וראו את הארגנטינים לוגמים את המים מהגביע אחרי 1:3 בליל הקונפטי הגדול. במצב של 1:1, רוב רנסנברינק פגע בקורה בדקה ה-90, מריו קמפס השלים צמד בהארכה, דניאל ברטוני סגר עניין.
למרות שלא זכתה בתואר החשוב מכולם, הולנד של שנות ה-70 הציגה כדורגל מיוחד, חדשני והתקפי שהקנה לה אהדה עצומה ברחבי העולם, והניח את התשתית לכדורגל המודרני. את ההשפעה אנו רואים עד היום. אולי עכשיו אפשר לקחת את הציטוט של רוד קרול קצת יותר ברצינות.
נא להמתין לטעינת התגובות
