עתירה לבג"צ נגד החשכת ערוצים זרים במונדיאל
חבר הכנסת לשעבר חמי דורון ועו"ד אהוד שטמר מקווים להשיג צו ביניים שיורה למועצה לשידורי כבלים ולוויין להימנע מהחשכת השידורים. השניים מתבססים על תקדימים ממלחמת המפרץ ומשידורי ווימבלדון ב-1992. דורון ל-NRG מעריב: "השר העדיף את צ'רלטון על 1.3 מיליון מנויים"
העותרים מקווים שבית המשפט יוציא לפחות צו ביניים המורה למועצה לשידורי כבלים ולוויין להימנע מלהחשיך את המסכים, או להשיג דיון בתחילת השבוע הבא. הם מסבירים כי כל מי שהתחבר לכבלים או ללוויין, רכש חבילת ערוצים שעל החברות לספק לו בכל זמן. במידה והחברות החליטו להחשיך את הערוצים, הרי שזוהי הפרה של ההסכם בינן לבין 1.3 מיליון לקוחות. "יותר נוח לפגוע בציבור הצופים מאשר בגוף כמו צ'רלטון", הסביר היום חמי דורון, חבר כנסת לשעבר במפלגת שינוי והיום חבר הנהלת מפלגת "הבית הלאומי" (אינה מיוצגת בכנסת), ל-NRG מעריב.
העתירה מתבססת על תקדימים כמו מלחמת המפרץ, אז החליט בג"צ להפוך פסק דין שקבע כי המדינה יכולה להפקיע את שידורי הטלוויזיה והרדיו לאחר ירי של טיל כדי להסביר לציבור כיצד לנהוג. השופטת דורנר קבעה אז: "פריצת הרשות אל שידורי כלל הערוצים, המונעת מן הציבור המעוניין מלצפות בערוצי החדשות הזרים - שכאמור, העניין בהם גובר בשעת חירום בשל המידע המעודכן שיש בכוחם לספק לאותם צופים - פוגעת באופן מהותי בחופש המידע, בחופש הביטוי, ובזכות לאוטונומיה". ובהמשך: "לזכויות הנפגעות - חופש המידע, חופש הביטוי והזכות לאוטונומיה - משקל סגולי גבוה. הגם שאף לתכליתה של הפגיעה - שמירה על חיי-אדם - חשיבות רבה, וככלל, הזכויות נסוגות מפניה אם אין מכך מנוס, הרי שאין בחשיבות זו כדי לפטור את הרשות מנטל המידתיות".
השופט ריבלין הוסיף בזמנו: "אני סבור כי מניעת האפשרות מן הציבור לצפות בערוצי החדשות הזרים פוגעת באופן מהותי בזכויות יסוד. גם אני סבור, כי פגיעה זו, לא זו בלבד שהיא אסורה, בנסיבות המקרה, אלא שגם אינה יעילה ואינה נבונה... לטעמי, מניעת הצפייה בערוצי חדשות אחרים, ולו למשך זמן קצוב, דווקא בדקות הקריטיות הראשונות של מתקפת הטילים היא פגיעה קשה באוטונומיה ובחרות. ממילא איני סבור כי החלטת הממשלה במקרה זה איזנה כראוי בין הערכים המתנגשים".
העותרים טוענים: "למרות שהנושא באותה תקופה היה שונה, ואת המדינה הנחו את המדינה שיקולים של ביטחון וחיי אדם, גם שם בחן בית המשפט העליון את הזכות להתערב בשידורים, הזכות לכפות על הצופים שידור של חומר שונה מן המתוכנן, והזכות למנוע מן הצופים את הצפייה בערוצים זרים. הזכות לצפות בערוצים הזרים קיימת לעותרים, והם משלמים עבורה בכסף מלא: התשלום שהם משלמים הוא תשלום שאושר על ידי המועצות והשר, והשידורים שתוכננו לחודשים הקרובים היו ידועים מראש לכולם. בשום מקום לא נאמר, לא דובר, לא הוסכם ולא הוחלט, שהמסכים יוחשכו בערוצים הזרים בעת שידורי המונדיאל".
חבר הכנסת חמי דורון, מקווה לתשובה מהירה. צילום: יפית יוחאי יפית יוחאי
דורון: "מדובר בעניין של מנהל תקין"
תקדים נוסף המצוין בעתירה הוא שאלת שידורי משחקי הטניס מטורניר ווימבלדון בשנים 1991-1992 בערוצים זרים, ובטענה שהעברת שידורי הטורניר בערוצים הזרים פוגעת בזכויות היוצרים שרכש הזכיין באותם שידורים בישראל. השופט חשין קבע אז שחברות הכבלים לא היו אשמות בהפרת זכויות יוצרים אם לא החשיכו מסכים, שכן אין זה בתחום אחריותן. "גם במדינות אחרות, העברת שידורי טלוויזיה בשידור-מישני - באשר היא - אין בה הפרת זכויות יוצרים כהוראתה בחוק הקופירייט", כתב חשין. "עוד נוסיף, כי לא נמצאו לנו ולו שיטת משפט אחת, או אסמכתא אחת, הקובעות כי העברת שידורי טלוויזיה בשידור מישני - העברת שידורים באשר היא
דורון, שהגיש הבוקר בעצמו את העתירה לבג"צ, הוסיף: "ב-13 השנים האחרונות הגשתי הרבה עתירות בנושא מנהל תקין, ואני חושב שכאן מדובר בעניין של מנהל תקין. השר העדיף את צ'רלטון על 1.3 מיליון מנויים, וזה לא נכון. אנחנו מצפים לתגובה במהלך היום או מחר, זה עלה לשופט תורן בבוקר ואנחנו מקווים להשיג לפחות צו ביניים או דיון בתחילת השבוע הבא למניעת החשכת הערוצים הזרים".
נא להמתין לטעינת התגובות
