כשסנטנה בכה
ברזיל של 1982 היתה אחת הנבחרות האיכותיות והמלהיבות בהיסטוריה. הצהובים של טלה סנטנה המנוח טרפו את הבית המוקדם, דרסו את ארגנטינה ולא היו אמורים להיתקל בקשיים מיוחדים מול איטליה, שצלעה בבית המוקדם והוספדה על ידי כולם. בפועל, אותה ברזיל עשתה טעות אחת: היא לא לקחה בחשבון את פאולו רוסי
אם תשאלו ישראלי ממוצע בן 30 ומעלה מה הוא זוכר מקיץ 82', התשובה תהיה כנראה מלחמת לבנון ומונדיאל. לא בטוח שבסדר הזה. בזמן שאריק עוד אכל ערבים לארוחת בוקר וצה"ל התקבל באורז ופרחים בכניסה ללבנון, התקיים בספרד אחד הטורנירים הכי איכותיים בכל הזמנים. בסופו, זכתה איטליה בגביע העולמי השלישי שלה, והראשון אחרי 44 שנים.
כוכב המונדיאל היה פאולו רוסי, שחזר אחרי השעיה של שנתיים עקב מכירת משחקים. ב-5 ביולי, באיצטדיון ה'סראייה' המנוח של אספניול בברצלונה, התחילה האגדה שלו.
קצת רקע: נבחרת ברזיל הגיעה לספרד פחות או יותר כמו שהיא מגיעה עכשיו לגרמניה, כדי לקחת גביע ולחזור הביתה. המאמן טלה סנטנה (שהלך לעולמו לפני שבועות אחדים), גיבש אוסף נדיר של גאוני כדורגל יצירתיים - זיקו, אדר, ג'וניור, טוניניו סרזו, פלקאו, והקפטן ד"ר סוקראטס, ששייטו בקלילות על פני הבית המוקדם. זו היתה ברזיל בשיא תפארתה, מאה אחוז התקפה ודמיון. 0:4 מול ניו זילנד ו- 1:4 מול סקוטלנד, ברה"מ עשתה קצת צרות אבל נכנעה גם היא בסופו של דבר 1:2. כל משחק היה בגדר קונצרט, עם ים של כדורים לחיבורים והתקפות של שבעה-שמונה שחקנים בתוך רחבת היריבות.
איטליה, לעומת זאת, היתה סיפור אחר. אחרי שבמשחקי ההכנה האזורי קירטעו עם הפסדים לצרפת ולמזרח גרמניה, הגיע משחק אימון מול קבוצה בינונית מפורטוגל, כזה שמשחקים בשביל לתת שבע חתיכות ולהתחיל את הטורניר במוראל גבוה. אבל האיטלקים הפסידו, מה שגרם לסוכנויות ההימורים להציב אותם עם יחס של 1 ל- 100 בסיכויי הזכייה.
בבית המוקדם האזורי הצדיקו את המוניטין כשסיימו שלוש פעמים בתיקו מול מעצמות כמו קמרון, פרו ופולין. איטליה, שדווקא הותירה רושם טוב במונדיאל של 78', עלתה מהמקום השני רק בזכות העובדה שכבשה שער אחד יותר מהקמרונים. היכולת היתה עלובה. התקשורת האיטלקית פירקה את הנבחרת לחתיכות, ואפילו טענה כי קאבריני ורוסי מנהלים רומן ביניהם. השניים נראו משתעשעים בבריכה וצולמו בחלון המלון כשהם ללא חולצות, והמחנה האיטלקי הפך לטלנובלה.
לשלב השני האיטלקים הגיעו כשהם נמצאים בחרם עם התקשורת, עם סיכויים אפסיים לעשות משהו במונדיאל הארור מבחינתם ועם תקווה צנועה אחת: להתבזות כמה שפחות. ופתאום, ברגע הכי לא צפוי, הכל התחבר. פתאום, נבחרת בינונית, אפורה ומדוכאת, הפכה ליחידה מגובשת שטורפת את הדשא ולא עוצרת עד גביע העולם.
באותו מונדיאל, הסיבוב השני היה מורכב מארבעה בתים של שלוש קבוצות, כשהראשונה בבית מגיעה לחצי הגמר. ברזיל ואיטליה נקלעו לבית המוות של כל הזמנים עם אלופת העולם דאז, ארגנטינה. במשחק הראשון ג'נטילה חנק את מראדונה, והאיטלקים השיגו את ניצחונם הראשון בטורניר מול התכולים-לבנים, 1:2. בעוד שאיטליה גילתה סימנים משמעותיים של שיפור, חבורת הסמבה רקדה ל- 1:3 קליל על היריבה הדרום אמריקאית, מראדונה הורחק, ואלופת העולם נשלחה למטוס.
ב- 5 ביולי התייצבו השתיים למשחק המכריע על הכרטיס
הברזילאים לא התרגשו. בדקה ה-12 הם הראו מדוע הם נחשבו לנבחרת הטובה בעולם, ויש האומרים בכל הזמנים: סוקראטס התנהל עם הכדור, מצא את זיקו במסירת סרגל על 20 מטר ורץ קדימה. 'פלה הלבן' סיבסב שני איטלקים, מצא את הקפטן בעוד מסירה מושלמת, סוקרטס פרץ לרחבה ומול דינו זוף, שעד היום נשבע שהוא סגר את הפינה, שלח פס גאוני לקרוב ו-1:1. זוף בן ה-40, שבשלב הזה של הקריירה כבר ראה דבר או שניים, לא ידע מה היכה בו.
אבל הגנה לא היתה הצד החזק של ברזיל באותם ימים, והטירוף נמשך בדקה ה-25, כשמסירת רוחב רשלנית של טוניניו סרזו יורטה על ידי רוסי, שמ-16 מטר ובלי להתחכם אפילו לרגע הפציץ את האיטלקים ל-1:2, אחד משערי הטרף המפורסמים בכל הזמנים. אמיליו בוטראגניו אמנם קיבל את הכינוי 'העיט', אבל רוסי היה שם לפניו.
באור הצהריים הבוהק של ברצלונה, כאן כבר היה ברור שמדובר במשחק ענק. הקצב היה מסחרר, כשברזיל תוקפת בחמת זעם והאיטלקים מגיעים גם הם להזדמנויות לא מעטות. אבל עד לשריקת לסיום המחצית של השופט הישראלי אברהם קליין, לא נפלו עוד שערים. האירוע הבולט היה בדקה ה-41 כשזיקו נתפס ברחבה על ידי ג'נטילה, שקרע את חולצתו, אבל קליין, משום מה, לא חשב שזה מצדיק פנדל.
המחצית השניה היתה טובה לא פחות, כשברזיל ממשיכה לתקוף מתוך ידיעה שהשער המיוחל בוא יבוא. והוא בא ועוד איך בדקה ה-68, כשקשרה של רומא פלקאו שיחרר מ-16 מטר טיל אוויר-רשת בחצי גובה, זוף המצוין לא יכול היה להושיע. באותו שלב, לא הרבה אנשים בעולם היו מהמרים שברזיל לא תגיע לחצי הגמר.
הברזילאים המשיכו לתקוף. זו היתה הטעות שלהם. בדקה ה-74, 6 דקות בלבד לאחר השוויון, איטליה יצאה למתפרצת. קרן. הכדור הורחק לקצה רחבת ה-16 ונבעט לעבר השער הברזילאי, כשהמון שחקנים עומדים בתוך הרחבה. פרס כבר היה בדרך לקטוף אותו בקלות, אלא שרוסי, שעמד בלתי מכוסה על קו רחבת ה-5, הקדים אותו, השלים שלושער ונכנס באותו הרגע לקלאסיקה. פתאום, הגורל נכנס לתמונה.
ועדיין, היה נראה שגם מכך ברזיל תצליח לצאת. זו גם הסיבה מדוע המשחק הזה נחשב לגדול מכולם. אלא שככל שחלפו הדקות, החום התחיל להעיק, הלחץ התחיל לחלחל והברזילאיות ביציע בכו עוד ועוד. זה לא היה רק בגלל שהביקיני לחץ. שער של סוקראטס נפסל בטענת נבדל. גם האיטלקים כבשו שער מרגלי אנטוניוני, שנפסל בטענה דומה. עד לסיום המשיכו המצבים, כשדינו זוף עוצר נגיחה על הקו בתוספת הזמן, דרמה עד השניה האחרונה. בסופו של דבר, האופי ניצח את היופי.
האזורי לא עצרו עד לגביע. בגמר כבר היה מדובר על קונצרט אמיתי ו-1:3 תוקפני מול הרובוטריקים של מערב גרמניה. רוסי כבש כמובן את הראשון, טארדלי ואלטובלי השלימו, כשקאבריני עוד מחטיא פנדל. ברזיל וסנטנה? הם ייזכרו כנראה כקבוצה הטובה בהיסטוריה שלא זכתה בגביע.
נא להמתין לטעינת התגובות
