מיאמי עלתה ל-1:3, רחוקה ניצחון אחד מהגמר

דטרויט מחקה פיגור גדול במחצית הראשונה ואפילו עלתה ליתרון ברבע השלישי, אבל אז, אחרי דקות ארוכות של הפסקת אש, הגיע דוויין ווייד, קיבל עזרה מכל מי שהיה באיזור והוביל את מיאמי לעוד ניצחון אדיר על אלופת המזרח. מחר בלילה הסדרה חוזרת לדטרויט, מאץ' פוינט מספר 1

ערן סורוקה | 30/5/2006 7:32

כל הפרשנים, וכל אנשי מיאמי היט, יגידו בימים הקרובים שאסור לזלזל בפיסטונס ומוקדם מדי להספיד אותם. "אנחנו לא רוצים להיכנס מוקדם מדי להיי", הדגים שאקיל אוניל. אתם מכירים את החומר בעל פה: שום דבר לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה, זה לא נגמר עד שזה לא נגמר, טובה ציפור אחת על העץ משבעה אבות שאכלו בוסר ואל תעשה לחבריך. אבל מאחורי כל הפתגמים היפים הללו, נמצאת קבוצה שחיה על אדי דלק אחרונים, ושתוך יומיים, מקסימום ארבעה, יכולה לארוז מזוודות.

מיאמי – דטרויט 78:89 (1:3 בגמר המזרח). "הולך להיות משחק קשה בדטרויט", אמר דוויין ווייד לפני שירד מהמגרש באמריקן איירליינס ארינה, "אבל הקבוצה שלנו בנויה לזה". כן, הקבוצה שלו בנויה לזה, בדיוק לזה. שאקיל אוניל, וגארי פייטון, ויודוניס האסלם, וג'יימס פוזי, כולם התנהגו הלילה בדיוק לפי התסריט. אבל עם כל הכבוד לכולם, הסדרה הזו שייכת לגארד אחד, שמוכיח מיום ליום שהוא האיש הכי בנוי למעמדים האלה. שחקן קלאץ' ענק. אתלט פנטסטי. ג'נטלמן מהשורה הראשונה. בחיוך צנוע וגב כואב הוא מסתכל לפיסטונס בעיניים, מחכה לאתגר, ואז מפרק להם את הצורה. "אני פשוט ילד", אמר ווייד, "עמוק בתוכי, יש ילד שרק אוהב לשחק כדורסל ומקבל הזדמנות לעשות זאת ברמה הגבוהה ביותר. כיף לי עכשיו באחת הקבוצות הטובות ב-NBA. אני כמו ילד, שנמצא בחנות ממתקים".

31 נקודות היו לילד, הפעם 12 ברבע האחרון, אבל עזבו אתכם ממספרים. ברבע השלישי הפיסטונס נתנו מולו את כל מה שיש להם עם איזורית יעילה ולינדזי האנטר החכם, הגבילו אותו לאפס זריקות שדה ותיפקדו מצוין בהתקפה. צ'ונסי בילאפס, בשלושה ג'אמפרים רצופים, השלים ריצת 4:18 ממינוס 14 וקבע שוויון. שלשה של ראשיד וואלאס עשתה מזה 53:57, והמומנטום כמעט התנחל בדטרויט. אבל אז, ווייד החליט שכלום לא יעצור אותו, והתחיל שוב ללכת באגרסיביות לסל, לא משנה מה המחיר, כשבמקביל, הגנת ההיט מרשה רק סל אחד בחמש דקות. פעם אחת פלאש חטף באוויר מדייל דייויס, ונשלח למפגש כואב עם הפרקט. הוא קם, התנער וקלע מהקו. שניה וחצי לסיום הרבע, בשוויון 60:60, הוא הצליח לסחוט עבירה רביעית מבילאפס, הלך שוב לקו וקלע פעמיים. דטרויט לא הובילה שוב.

הרבע האחרון היה כבר מפגן ראווה של חיל האוויר. ווייד פתח אותו בריחוף, צוקהרה באוויר וקליעה ביד אחת אחורה, עם הגב לסל, תוך כדי התרסקות לפרקט. מהלך נדיר. הצלמים תפסו אותו בנחיתה, שליו כתמיד. ראשיד חזר, ומיד ביצע עבירה חמישית בהתקפה. ביתרון 63:67, עם ריפ המילטון בפרצוף, ווייד זרק מהפינה, ספק שלשה, בטוח שגם עבירה, אבל כזו שהפעם לא נשרקה. סוויש. אחרי שטיישון פרינס צמצם מהעונשין, ווייד שוב לקח כדור פנימה, קליעת סיבוב, צ'אקה. דטרויט הולכת ונעלמת, הגנת מיאמי נהדרת, ווייד חודר לסל והפעם מוצא בפינה את ג'יימס פוזי. בום. 67:77. עוברות עוד שתי דקות וחצי, הזמן הולך ואוזל. ווייד מקבל כדור תשעה מטר מהסל, כל דטרויט מסתערת עליו, והוא שולח כדור פשוט שמאלה לגארי פייטון, לשלשה חופשית. 71:85. לילה טוב ילדים. לילה טוב דוד הליקופטר.

"הם משחקים נהדר, בנאדם. באמת"

ווייד לא לקח זריקת שדה במשך 22:09 דקות מהרבע השני עד לרביעי, אבל קיבל המון עזרה. שאקיל נתן עוד משחק טוב, עם 21 נקודות, 9 ריבאונדים ודומיננטיות מתחת לסלים, כשגם ערב דלוח של 5 מ-15 מהעונשין לא הצליח לקלקל. יודוניס האסלם עשה סלים גדולים כל פעם שהפיסטונס הצליחו למנוע משני הכוכבים לזרוק, וסיים עם 16. ווקר, פוזי ופייטון תרמו 20 נקודות משותפות, כולל שתי השלשות הענקיות ברבע האחרון. מיאמי דייקה ב-55 אחוז מהשדה. ורק שתדעו: ב-40 מתוך 43 סדרות הגמרים האיזוריים שהגיעו למצב של 1:3, הקבוצה המובילה עלתה, כולל ב-16 המקרים האחרונים. "אנחנו רוצים להגיע ל-12 ניצחונות בפלייאוף, אנחנו רעבים ואני חושב שאנחנו הולכים להשיג את זה", אמר המאמן פט ריילי, "עם כל הכבוד הענק שאנחנו רוחשים לפיסטונס, הלב שלנו רוצה להתקדם הלאה".

הפיסטונס ממשיכים להתנהג על המגרש כאילו הכל בסדר, אבל מתקשים להסתיר את האמת. "ההבדל בין לארי בראון לפליפ סונדרס הוא יום ולילה, פשוט יום ולילה", אמר בן וואלאס ערב המשחק, "הפכנו מהקבוצה ההגנתית מספר 1 בליגה לעוד קבוצה ממוצעת. אנחנו עושים טעויות בכל רגע אפשרי". פרינס הוסיף: "היינו צריכים לתת יותר זמן ללינדזי

האנטר, הוא השחקן הכי מתאים לשמירה על ווייד". ראשיד וואלאס התלונן על חוסר בכדורים. בילאפס הודה ש"פליפ לא מדגיש בפנינו דברים כמו המאמן הקודם". שחקנים בקבוצה סיפרו שכל העונה, סונדרס כמעט ולא עבד איתם על הגנה, ובימים האחרונים דיבר על העניין מעט מאוד. סונדרס הגיב: "צריך לשים עכשיו את האגו בצד. עכשיו הכל קשור לניצחונות". אגו? בדטרויט? מי האמין שעוד לפני סיומה של עונה כזו, שחקנים ישירו סרנדות ללארי בראון?

ומילא אם רק ההגנה לא עובדת, אבל מאז אמצע הסדרה נגד קליבלנד, הפיסטונס גם נתקעים בהתקפה פעם אחר פעם. 39 אחוז מהשדה היו להם הבוקר, כשהמילטון, שנשמר נהדר על ידי ווייד ופוזי, מסיים עם 4 מ-15 וחבריו (פרינס הוביל עם 15, בילאפס 14) לא טובים בהרבה. "יש לנו עוד הרבה רוח קרב, אם כי מעולם לא היינו בפיגור 3:1, ולא נגד קבוצה שמשחקת כל כך טוב כמו מיאמי", אמר בילאפס בסיום, "הם משחקים נהדר, בנאדם. באמת. תנו להם קרדיט. הכוכבים שלהם פנומנליים, וכל היתר תורמים גם הם". לפיסטונס יש כל כך הרבה בעיות, כל כך מעט זמן לפתור אותן, ומהצד השני עומדת קבוצה גדולה, שמגיעה לשיאה בדיוק ברגע הנכון, ומוכנה להנחית את האגרוף האחרון.