חייך, אכלת אותה
מאז בואו של לוצ'יאנו מוג'י ב-94', יובנטוס כבשה בסערה את הליגה האיטלקית. אחרי חשיפת תמלילי השיחות בינו למתאם השופטים, הסערה התפוצצה לעסקן הבכיר של המגף בפרצוף. סופו של המיתוס כבר כאן, ואולי גם של הדומיננטיות השחורה-לבנה בסרייה A
בתוך זמן קצר ובניצוחו של מרצ'לו ליפי, המשולש החדש שינה את יחסי הכוחות בליגה ובאירופה. הניתוח הצליח מעל ומעבר, אלא שעם השנים התברר שמחלת ההפסדים אמנם טופלה, אבל הוחלפה בגידול מוחי.
-"למסינה, שלח לי את קונסולו ובטאליה"
-"כבר שיבצתי שופטים"
-"ואת מי אתה שולח לנו?"
-"קונסולו ובטאליה, אני חושב"
-"ולגביע ברלוסקוני, אני רוצה את פיירי, בסדר?"
-"עוד לא עשיתי את השיבוץ הזה"
-"בסדר. נעשה את זה אחר כך"
(מהקלטות המשטרה לשיחות הטלפון בין מוג'י ליו"ר איגוד השופטים האיטלקי)
עד מהרה, מוג'י הצדיק את המוניטין העצום שרכש בנאפולי, טורינו ורומא, ושקידם אותו מעמדה של סקאוט פשוט לאוטוריטה המקצועית הכל יכולה של מועדון הפאר. מגע הקסם של האיש הממושקף מטוסקנה עבד שעות נוספות, זרועות התמנון שלו וקשריו הענפים נפרשו על פני כל קצוות תבל. טביעת העין שלו מעולם לא הועמדה בספק. הוא למשל היה זה שגילה בחור נידח בסרדיניה את ג'יאנפרנקו זולה הצעיר, הרים טלפון לנאפולי והכריז כי מצא מראדונה קטן. זולה הלך לכנסייה, הדליק נר ונמכר תמורת פרוטות. מוג'י תמיד אהב לקנות שחקנים בסכומים נמוכים יחסית, למכור אותם כשהם בשיאם או רגע לפניו ואז לגזור עליהם קופוני ענק. הוא היה המוח מאחורי הקבוצה שקמה מהקרשים ובתוך 4 שנים קטפה שלוש אליפויות והגיעה שלוש פעמים ברציפות לגמר הצ'מפיונס, ולא עצרה בעצם
במקביל, מוג'י גם הפך לאחד האנשים השנואים ביותר באיטליה, והרנסנס המרשים של יובה הביא למבול של תיאוריות קונספירציה. ההאשמות לא היו זרות למוג'י. כך למשל נטען שכשהיה בטורינו, דאג לארגן זונות צמרת לשופטים שניהלו את משחקי הקבוצה בגביע אופ"א. נשיא נאפולי טען שבשנותיו שטופות הקוקאין של מראדונה בקבוצה, מוג'י היה זה שדאג לזייף עבורו את בדיקות הסמים. לפני כחודשיים, טען נשיאה לשעבר של פרוג'יה כי מוג'י ניסה לקנות את משחק האליפות של יובה ב-2000, והרשימה עוד ארוכה.
גם העובדה שכוכבים לא מעטים נחתו בדלה אלפי לאחר סכסוכים מכוערים עם המועדון בו שיחקו (איברהימוביץ' באייאקס או אמרסון ברומא, למשל), הוסיפה למיתוס שלו כאיש שמושך בחוטים בכל נושא שלא יהיה. מלבד רצח קנדי, למוג'י ייחסו כמעט הכל.
"אתה יודע מה אתה צריך לעשות. תדאג לכך שתראה הכל. גם מה שאתה לא רואה"
(פארייטו נותן הוראות לפאולו דונדאריני, שופט המשחק בין יובה לסמפדוריה)
בסוף שנות ה-90, כשבאיטליה התחילו לתהות בנוגע לדרכים בהן הגיעה יובנטוס לשליטה כל כך מדהימה בסרייה A, במועדון פטרו את הטענות בהינף יד. אבל כשמאמן רומא זדנק זמאן פתח את הפה ב-98' והצהיר שהגיע הזמן שהכדורגל ייצא ממעבדות הכימיה, והצביע לעבר שריריו המנופחים של אלסנדרו דל פיירו, גם הרשויות בטורינו התחילו לבדוק. לא פחות מ-281 סוגים של סמים וחומרים אסורים נתפסו בפשיטה על המועדון.
"המקום היה מצויד כמו בית חולים קטן", העיד אחד מיועציה הרפואיים של המשטרה, אלא שהשלישיה שבראש הפירמידה צלחה גם את זה. ג'יראודו ורופא המועדון זוכו בבתי המשפט, יובה יצאה עם קנס בלבד. התארים נשארו בארון, לאינטר, פארמה, רומא, פיורנטינה והשאר נותר רק ליילל מהצד.
מלבד השימוש בסמים, תמיד היו הטענות על השיפוט. פנדלים שלא היו, פנדלים שכן היו ולא נשרקו, שערים מנבדל של שלושים מטר, תוספות זמן אינסופיות ושאר שערוריות ליוו רבים ממשחקיה של הגברת. יהיו מוגזם לטעון שהכל באיטליה מכור, אבל אם תשאלו את אוהד הכדורגל האיטלקי הממוצע, השופטים כולם בכיסה של יובה. כשהיא בצרות, מישהו כבר יבוא לעזור. מאודינה עד נאפולי, ברומא ופירנצה, יובנטוס היא בדרך כלל השנואה מכולן. עד לתמלולי שיחות הטלפון בין מוג'י לפייר לואיג'י פאיירטו, מתאם השופטים, לאיש מעולם לא היו הוכחות.
הפעם, כל העסק היה מרוח על שערי ה'גאזטה דלו-ספורט' וה'קוריירה דלה-סרה' בעלי תפוצת הענק, ומשם המשיך לשאר העולם. ההלם האמיתי מכל הפרשה היה שמוג'י החלקלק נפל סוף סוף בפח.
בנוסף לעדויות, כעת מתברר שהוא נמצא תחת שתי חקירות משטרה נוספות, אחת בנוגע למעורבות ברשת הימורים ענפה בדרום איטליה, והשניה הקשורה לעסקאות לא כשרות וסעיפי שוחד שונים בצוותא עם בנו אלסנדרו, סוכן שחקנים שמנהל את ענייניהם של כ-200 שחקנים בסרייה A. מדובר כנראה במקרה קלאסי בו התפוח נפל על העץ.
-"איזה שופט מזוין שלחת לנו"
-"פנדל הוא אחד הטובים"
-"השער של מיקולי היה חוקי"
-"לא נכון"
-"הוא היה חוקי, הוא היה חוקי"
-"הוא היה בנבדל..."
-"על מה אתה מדבר נבדל? בלי קשר, כל המשחק הוא עשה לנו בעיות"
-"אבל הוא אחד הטובים..."
-"הוא יכול ללכת ולהזדיין עם עצמו. בכל מקרה, לגומלין בשטוקהולם אני סומך עליך"
(מוג'י נוזף בפאיירטו לאחר 2:2 בין יובה לדיורגרדן השבדית במוקדמות הצ'מפיונס בטורינו. בגומלין, יובה ניצחה 1:4)
כעת, לאניילים נמאס. יובנטוס היתה קיימת הרבה לפני מוג'י ותשרוד הרבה אחריו. בשעתה הקשה וכשהיא על סף עוד אליפות, 70 אלף איש מילאו באופן נדיר את הדלה אלפי ביום ראשון, בהבעת תמיכה מעוררת כבוד במועדון. הם גם תלו שלט ענק, "אל תגעו בשלושה". אלא שבמקרה הזה האוהדים ייצאו מפסידים, המוניטין של הגברת המהודרת נפגע אנושות. עם כאלה יחסי ציבור, יהיה קשה למכור חולצות במזרח הרחוק, זה באמת סקנדל אחד יותר ממה שמשפחת האצולה זקוקה לו.
הסערה בעיצומה ועדיין לא ברור את מי היא תסחוף אחריה, אבל לא עסקן מטוסקנה יוריד איתו את האניילים. "באנו לכאן כדי לתמוך בקבוצה ובמאמן", אמר ביום ראשון ג'ון אלקאן, סגן נשיא פיאט ונכדו של ג'יאני אניילי. "לכל השאר, יבוא הזמן הנכון. ברור שהעובדות שנחשפו לא יותירו אותנו אדישים". הרמז בהחלט הספיק, וביום חמישי, כל הנהלת יובנטוס התפטרה מתפקידה, ובסוף יוני, בעלי המניות יתכנסו וישברו את הראש בנוגע לצעד הבא.
כרגע קשה להבין לאן מועדות פניה של יובה ומה יהיו השלכותיה של הפרשה. היא עלולה להיענש בחומרה, תור הזהב שלה הוכתם לעד וברור כי ימיו של פאביו קאפלו בקבוצה ספורים. גם ג'יראודו, שמחזיק ב-3.6 אחוז ממניות הקבוצה, בדרך החוצה, אנדראה אניילי יתפוס בקרוב את מקומו. להבדיל מקאפלו, על ג'יראודו לא צפויים הרבה קופצים.
הצלע השלישית, בטגה, שחקן עבר אגדי, בשר מבשרו של המועדון והיחיד מהשלושה נגדו אין כל ראיות למעשים פליליים, בינתיים, גמור גם הוא. בסיום הניצחון הדחוק על פאלרמו שקירב את הקבוצה לאליפות, הוא פרץ בבכי ביציע המכובדים, וסימן את עצמו כקורבן. מוג'י לעומתו חמק החוצה בפנים חתומות, מבלי לדבר כמעט עם איש.
-"מה הוא עושה! הוריתי לו במפורש לשחק רע!"
-"אני אמרתי לו! הסכמנו שהוא ייתן משחק גרוע, יילך למאמן שלו אחרי המשחק, יגיד לו שהוא לא מוכן לשחק אצלם יותר וידרוש להימכר לנו"
(מוג'י וג'יראודו מאוכזבים מאיברהימוביץ' לאחר שכבש שלושער במדי אייאקס ב-2004. בסופו של דבר, השבדי עזב בטריקת דלת את אמסטרדם וחתם ביובנטוס)
בינתיים, יו"ר ההתאחדות פרנקו קארארו התפטר ("אני המום וכעוס מהפרשה כמו מיליוני איטלקים"), פאיירטו סיים את תפקידו, רבים מראשי ההתאחדות צפויים להיבעט אחריהם ואף אחד לא מהסס לתקוע שיניים בבשר החשוף. יובה, שגזרה על עצמה דממה תקשורתית עוד לפני הפרשה, חוטפת מכל הכיוונים.
"אני רוצה לבכות בגלל מה שיצא", הצהיר רוברטו מנצ'יני, שמצא דרך לא רעה בכלל להסביר את כשלונותיה המתמשכים של אינטר מילאנו. "אלה מסוג הדברים שהיית שומע בפאב, אבל אף פעם לא היו להם הוכחות. בילדותי הייתי אוהד יובה", הוסיף מנצ'יו, "15 שנה אהדתי אותם, אבל זה משהו רציני מאוד. אין טעם לכעוס, להתעצבן ולהתכונן למשחקים, רק כדי לגלות אחרי זה שדברים סודרו מראש". ואפילו אוהדי אסקולי הקטנה תלו כרזה מיוחדת לכבוד הגברת במשחק גארבג' טיים מול לאציו ביום ראשון, "אסקולי בסרייה A, מוג'י בכלא!". לאציו ניצחה 1:4.
ביום ראשון, יובנטוס צפויה לקחת את האליפות ה-29 בתולדותיה. חגיגות גדולות לא יהיו שם. כנראה שהיא היתה זוכה בה גם ללא הטיות שיפוט או הטבות, אך כאילו כדי להוסיף לתחושת המיאוס, משחקה האחרון העונה מול רג'ינה, בו תספיק לה נקודה אחת, הועתק מהקופסא הקטנה ברג'ו קלאבריה ל'סן ניקולה' רחב הידיים של בארי, בגלל עונש רדיוס שהוטל על המארחת לפני שבועיים. בהחלט ייתכן שזו היתה עוד מתנה שסידר לה מוג'י. הפעם מדובר במתנה האחרונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
