דוח מבקר המדינה: חשדות לשחיתויות במינהל הספורט
מיכה לינדנשטראוס התמקד בשנה החולפת במינהל הספורט של משרד החינוך ובאיגוד הכדורסל, וחשף שורה של ליקויים, אי סדרים וחשדות לשחיתויות. שופטי בית הדין העליון מילאו תפקידם ללא אישור וקיבלו כרטיסי למשחקי מכבי ת"א ביורוליג, 140 אלף שקלים בשנה בוזבזו על נסיעות בעלי תפקידים לחו"ל, בריקמן מונה ליו"ר המועצה להסדר ההימורים למרות שלא עמד בתנאי הכשירות הנדרשים. בין כוכבי הדוח: שוקי דקל, סמנכ"ל משרד החינוך, שקיבל בחינם מנויים למכבי ת"א בכדורסל במשך שש שנים, עד שמשרדו השתתף במימון הפיינל-פור ב-2004
על מינהל הספורט במשרד החינוך, המסייע לרשויות מקומיות בקידום הפעילות הספורטיבית בתחומן ונותן לארגוני ספורט, להתאחדויות, ולאיגודים תמיכות לקידום הספורט ההישגי, כתב המבקר: "המינהל פעל בעצלתיים בתחומים שאינם קשורים ישירות לפעילותו השוטפת, אלא לפעולות שנועדו לעצב את הספורט בישראל בשנים הבאות. המשרד עדיין לא מנע חשש לניגוד עניינים, הנובע מהעובדה שכמה מעובדי המשרד חברים בהנהלות של עמותות הקשורות אליו".
כך למשל, לא יישם המינהל את החלטת הממשלה ממרס 2005 להקמת מועצה ציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל. על פי ההחלטה, אמור המינהל להעביר סכום של כ-80 מיליון שקלים ב-8 שנים למטרה. עד דצמבר 2005, לא הסתיים הליך הקמת המועצה.
המבקר בדק את התקציבים שהעמיד המינהל בשנת 2005 לתמיכה ב"מתקני ספורט" (התקציב הסתכם ב-448,000), וגם שם מצא אי סדרים וחשד לקבלת החלטות לא ענייניות המושפעות משיקולים אישיים ובלתי מקצועיים.
ראש המינהל וסמנכ"ל משרד החינוך, ד"ר יהושע (שוקי) דקל, ספג את מרבית הביקורת. בדוח נכתב: "למשרד הוגשו 32 בקשות מגופים המבקשים תמיכה, בסכום כולל של כ-3.1 מיליון שקלים. ועדת ההקצבות של המשרד אישרה חמש מהבקשות בלא שפירטה מדוע בחרה בהם דווקא. בין חמש בקשות התמיכה שאישרה הוועדה ההקצבות היא העברת 50,000 שקלים לשיפוץ אולם הספורט בכפר תבור. ראש המינהל, ד"ר יהושע דקל, היה תושב כפר תבור עד שנת 1997, אך הוא לא חשף את הזיקה שיש לו למקום בפני הוועדה. יצוין כי כבר בדצמבר 2001 אישרה ועדת המתקנים של המועצה הקצבה בסך 280,000 שקלים להקמת חדר כושר בכפר תבור, שראש המועצה המקומית החליט לקרוא לו על שמו של ראש המינהל. גם אז נמנע ראש המינהל, ששימש יו"ר הוועדה, מלחשוף את זיקתו למקום".
נושא אחר שבגינו ספג דקל ביקורת חריפה הוא "קבלת טובות הנאה". לפי המבקר, קיבל דקל ללא תשלום במשך שש שנים (1999-2004) מנוי למשחקי מכבי ת"א בכדורסל, לליגה וליורוליג, בשווי כ-7,500 בשנה. "ד"ר דקל קיבל את המנוי מהקבוצה בשל היותו ראש מינהל הספורט, ולכן על פי הוראות חוק המתנות, תקנות שירות הציבור, היה עליו לדווח על קבלתו לוועדת המתנות במשרד", נכתב בדוח. "ואולם, הביקורת העלתה כי הוא לא דיווח על כך לוועדה ובהיעדרה לגורמים הממונים עליו. תפקידו של ד"ר דקל לא דרש ממנו להיות נוכח במשחקיה של הקבוצה. לדעת משרד מבקר המדינה, קבלת מנוי שנתי במשך שש שנים, המקנה זכות כניסה לכל משחקיה של קבוצה שפעילותה אינה קשורה לתפקידי מינהל הספורט, היא קבלת טובת הנאה האסורה על פי הוראות החוק והתקשי"ר. יש לראות בחומרה את פעולותיו של ד"ר דקל בעניין קבלת המנוי. חומרה יתרה יש לראות בכך שד"ר דקל לא דיווח למשרד על קבלת המנוי גם בשנת 2004, כשעסק בהתקשרות של המשרד עם הקבוצה ופעל בניגוד עניינים".
אותה התקשרות באה לידי ביטוי כשהמשרד סייע למכבי ת"א במימון עלויות אירוע הפיינל-פור של משחקי היורוליג ב-2004 בת"א. "לצורך כך התקשר המשרד עם הקבוצה בשנת 2004 לרכישת שירותים תמורת 500,000 שקלים ונתן לה מקדמה בסך 400,000 שקלים. מהמסמכים עולה כי ד"ר דקל היה מעורב במישרין ומילא תפקיד מרכזי בתהליכי ההתקשרות, בין היתר בתוקף תפקידו כראש מינהל הספורט. בקשה של מינהל הספורט להקצבה שנייה לא אושרה על ידי המשרד. הדרך שנקט המשרד בעניין השתתפותו במימון האירוע באישור ההקצבה הראשונה, לא היתה מתאימה... המשרד פעל כאילו מדובר ברכישת שירות, אך לא נראה כי נרכש שירות כלשהו מהקבוצה. היוזמה לקיומו של האירוע היתה של הקבוצה, וסביר להניח שהוא היה מתקיים גם לולא השתתף המשרד במימונו... אם נוכח החשיבות הרבה של קיום האירוע בארץ מבחינה ספורטיבית, תיירותית ולאומית החליט המשרד לסייע לקבוצה במימון עלותו, אף שמדובר בחברה פרטית ובאירוע שנועד למטרת רווח, היה עליו לבחון אם יש דרך תקינה וחוקית להעברת הכספים ולפעול על פיה".
עוד נכתב כי ועדת הרכישות פטרה את ההתקשרות עם הקבוצה ממכרז, אף על פי ש"ספק אם ההתקשרות עמדה בתנאי התקנות".
שוקי דקל מסר בתגובה: "קיבלתי כרטיס מנוי כאמור, בשביל להיות נוכח ומבקר במשחקים. בשבילי כרטיס כניסה למשחקים איננה מתנה וזו לא תופעה חדשה, לא ידעתי שצריך להודיע על קבלת הכרטיסים... קבלת הכרטיסים איננה מתנה ולכן לא פניתי לאיש במשרד". יו"ר מכבי ת"א, שמעון מזרחי: "ד"ר דקל לא ביקש מהקבוצה מתנה כלשהיא ו/או כל טובת הנאה אחרת וכי הניסיון ליצור מצג מטעה זה הינו חמור ביותר. כל מי שעומד בראש מינהל הספורט זכאי היה לקבל כרטיסי כניסה למשחקי הקבוצה בכל המסגרות, וזאת לרגל תפקידו, כמי שממונה באופן ישיר על הצד הספורטיבי של המשרד ובתפקיד בו הוא מכהן. מסורת זו קיימת מזה עשרות בשנים... הכרטיסים אינם ניתנים אישית, אלא לתפקיד ולנושאו... מעולם לא ניתנו כרטיסים אלה על מנת לקבל טובת הנאה כלשהיא, ו/או מבחינת שלח לחמך על פני המים".
נושא אחר שנבדק בדו"ח המבקר הוא מינויו ליו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט של גדעון בריקמן, עליו קובע המבקר שעמידתו בתנאי הכשירות הנדרשים לתפקיד מוטלת בספק. לפי החוק, שר האוצר ושר החינוך ממנים את חברי המועצה ואת היו"ר, שלפי כללי המינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים אמור להיות בעל תואר אקדמי באחד המקצועות המנויים בחוק החברות הממשלתיות, או לחילופין בעל תואר אקדמי אחר בתחום עיסוקה של המועצה, או שהשלים לימודי השכלה גבוהה אחרת בתחום זה.
בנסיבות חריגות ניתן למנות ליו"ר המועצה את מי שאינו עומד בדרישת ההשכלה, בתנאי שהוא עומד בכל התנאים האחרים - ניסיון מצטבר של 12 שנה לפחות בתפקיד בכיר או בכהונה ציבורית בכירה, 6 שנים לפחות בגופים שהיקף פעילותם אינו נופל מזה של המועצה.
"ממצאי הביקורת", כותב המבקר, "מלמדים שמינויו של מועמד זה לא נבדק כראוי על ידי השותפים לתהליך המינוי - שר האוצר ושרת החינוך, התרבות והספורט (שהציעו את מינויו) או מי מטעמם, רשות החברות הממשלתיות והוועדה לבדיקת מינויים. בפועל, כמה מהנתונים שמסרו המועמד והשרים לוועדה ושעליהם היא הסתמכה לשם אישור המינוי לא היו מדויקים... חשש לניגוד עניינים שהתעורר בשל פעילויותיו של היו"ר בתחומי הפרסום והספורט מחוץ למועצה נבחן פעמיים - הוועדה לבדיקת מינויים בחנה את העניין לפני שאושר המינוי, ובשעה שהיו"ר החל למלא את תפקידו במועצה היועצים המשפטיים של המועצה שבו ובחנו זאת, אך הבדיקה נעשתה באופן חלקי, והנושא לא הוסדר כהלכה.
"המועצה להסדר ההימורים בספורט ממונה על ניהול כספי ציבור בהיקף של כמיליארד שקלים בשנה, ולהקצבותיה משקל נכבד במימון פעילותם של גופי הספורט ובהקמת מתקני ספורט בישראל. הביקורת העלתה כי לתפקיד החשוב של יו"ר המועצה הוצע מועמד יחיד, שעמידתו בתנאי הכשירות הנדרשים לתפקיד מוטלת בספק".
לימור לבנת, שרת החינוך דאז, מסרה בתגובה: "כל שעמד לנגד עיני היו כישורי היו"ר המשלבים הבנה ומומחיות בשני תחומי פעילות חשובים של המועצה - תחום השיווק והפרסום ותחום הספורט. לאחר קבלת החלטת הוועדה לפסול את מינוי היו"ר, החלטנו שר האוצר ואנוכי להגיש ערעור על ההחלטה. הערעור נכתב במשרד האוצר, כאשר כל הנתונים בנוגע לנסיונו הרלוונטי והיקף העסקים שניהל היו"ר נאספו במשרד האוצר ולפיכך לא בדקתי כל מסמך ומסמך בערעור. שכן כאמור כל הנתונים לא נאספו במשרדי".
בנימין נתניהו, שר האוצר דאז, מסר כי החליט למנות את היו"ר "לנוכח תחומי עיסוקו ופועלו בתחומי הספורט והפרסום". עוד מסר נתניהו כי לא עסק בפן הטכני של המינוי, ובדוח המבקר נכתב על כך: "בעצם איש לא בדק את הנתונים. השרים הגישו לוועדה לבדיקת מינויים ערעור בחתימתם, ובו הציגו נתונים באשר להיקף הפעילות של הגופים שניהל היו"ר - שנודעת להם חשיבות רבה בנוגע להחלטה בדבר כשירותו - בלי שהם או מי מטעמם וידאו את נכונות הנתונים האמורים, שהמציאו היו"ר ובא כוחו".
איש ציבור נוסף שזוכה להתייחסות נרחבת מצד המבקר הוא איתן רוב, יו"ר הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל, לשעבר ראש אגף המכס והמע"מ. "משרד מבקר המדינה בדק אם מר רוב דיווח על פעילותו הכלכלית והמסחרית של איגוד הכדורסל ועל תפקידיו במוסדותיו ואם הם נבחנו וקיבלו התייחסות ראויה עם כניסתו לתפקידיו הציבוריים, בשני הסדרים למניעת ניגוד עניינים שעליהם חתם; האחד בשנת 2001, לתפקיד מנהל אגף המכס והמע"מ, והשני בשנת 2005, לאחר שמונה גם לנציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין".
ביקורת המבקר העלתה כי: "במגעים לגיבוש ההסדר הראשון לא דיווח מר רוב ליועצת המשפטית לאגף המכס והמע"מ, לנש"מ ולמשרד המשפטים, באופן מלא וברור, על היקף פעילותו הכלכלית והמסחרית של איגוד הכדורסל ועל כל תפקידיו ופעילויותיו באיגוד והמשתמע והמתחייב מהם... מר רוב השתתף לפני כניסתו לתפקיד מנהל אגף המכס והמע"מ בחלק מישיבות הנשיאות וההנהלה של האיגוד שבהן נדונו נושאים כלכליים ומסחריים... מר רוב לא דיווח על עובדות אלה, וגם הגורמים שעסקו בגיבוש ההסדר הראשון לא עמדו על עובדות אלה ומשמעויותיהן...
"לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח פעילותו הכלכלית והמסחרית של האיגוד, היה פוטנציאל לניגוד עניינים בין פעילותו של מר רוב במוסדות האיגוד לתפקידו כמנהל אגף המכס והמע"מ. בבואו לקבל החלטות ולבצע פעולות בתפקיד זה בנוגע לנושאי ספורט ולגופים כלכליים ומסחריים שאיגוד הכדורסל קשור עמם, היה מר רוב עלול להיות מושפע מהאינטרסים של איגוד הכדורסל ולהביא בחשבון גם את האינטרסים שלו כחבר הנהלת האיגוד ונשיאותו ולא רק את האינטרסים הציבוריים שהוא מופקד עליהם כמנהל אגף המכס והמע"מ, ואף אם לא יתקיים ניגוד עניינים בפועל - אפשר שתיווצר מראית עין של השפעה כאמור... יתרה מזו, כאמור, בהנהלת האיגוד ונשיאותו חברים, בין היתר, אנשי עסקים שהם בעלים של קבוצות כדורסל ושל חברות כלכליות ומסחריות, והיתה לדבר השפעה על תפקידו המיועד של מר רוב ועל הצורך בהסדרתו".
"הביקורת העלתה כי רק במרס 2005, כתשעה חודשים לאחר כניסת מר רוב לתפקידו המורחב גם כנציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, הוא חתם על הסדר חדש למניעת ניגוד עניינים שגובש בתיאום עמו על ידי היועץ המשפטי לאגף המכס והמע"מ (שהתמנה ליועץ המשפטי לרשות המסים) ונש"מ ואושר על ידי משרד המשפטים".
על אף התפטרותו של מר רוב מכהונתו בדירקטוריון חברת מינהלת הליגה ומתפקיד מנהל רשות המסים, סבור המבקר כי יש לבדוק צעדים משפטיים כנגדו: "מן הראוי, שמשרד המשפטים ונש"מ יבחנו בהקדם, בהתאם לנורמות הקיימות ולחוזר היועץ המשפטי לממשלה מאוגוסט 2003, אם יש מקום לנקוט נגד מר רוב צעדים בשל המידע הלא שלם והלא מדויק שמסר בעת גיבוש ההסדרים למניעת ניגוד עניינים ובבקשות להיתר לעבודה פרטית; בשל אי-דיווחו על מינויו לדירקטור בחברת מינהלת הליגה; ובשל השתתפותו בישיבות מוסדות האיגוד ודירקטוריון חברת מינהלת הליגה שבהן נדונו נושאים כלכליים ומסחריים וקבלת הפרוטוקולים של כל ישיבותיהם, לרבות ישיבות שעסקו בנושאי מיסוי".
בתגובתו לדו"ח, מסר רוב: "בכל הנוגע לתפקידי השונים במשרד האוצר... במהלך ארבע שנות כהונתי לא עסקתי בכל עניין הקשור בכדורסל ואף לא בעניין אחר הקשור לתחומי עיסוקי באיגוד, והדרתי את רגלי מעניין זה מראש - תוך האצלת כל סמכויותיי בעניינים אלה לכפופים לי... אני עומד באופן מלא ומוחלט מאחורי הודעותיי והצהרותיי על פיהן עיסוקי באיגוד בכל המועדים הרלוונטיים התמצה בתחום המקצועי בלבד. כל מעורבות קודמת שהיתה לי בתחומים כלכליים ומסחריים של האיגוד - הסתיימה עוד קודם להגשת מועמדותי לתפקיד מנהל אגף המכס והמע"מ".
המבקר בדק את נהלי היציאות לחו"ל של איגוד הכדורסל, ומצא כי "הם נוגעים רק לנסיעות של נבחרות ישראל, ואינם עוסקים בנסיעות של בעלי תפקידים באיגוד". למרות זאת, "במהלך הביקורת מסר מזכ"ל האיגוד למשרד מבקר המדינה כי כל נסיעה לחו"ל, לכל מטרה, מאושרת על ידי הנהלת האיגוד או על ידי גורם המוסמך מטעמה".
בכל אחת מהשנים 2003 ו-2004 הוציא האיגוד כ-140 אלף שקלים על נסיעות של בעלי תפקידים באיגוד לחו"ל. בין הנסיעות שאושרו: נסיעותיו של יו"ר האיגוד לגמר גביע יול"ב, למשחקי יורוליג ולמשחק בינלאומי בטורקיה; נסיעתו של מזכיר איגוד השופטים לספרד; נסיעות שופטים להשתלמויות; ונסיעות של אנשי הנהלת האיגוד לקונגרסים של פיב"א (איגוד הכדורסל האירופי). מקצת מן הנסיעות אושרו על ידי הנהלת האיגוד, מקצתן - על ידי בעלי תפקידים באיגוד, מקצתן - על ידי הוועדה המקצועית של האיגוד, ומקצתן - על ידי הנהלת איגוד השופטים.
לדעת משרד המבקר, "על האיגוד להגדיר בנוהל את מטרות הנסיעות לחו"ל שאפשר לאשר לבעלי תפקידים באיגוד. מן הראוי כי בנוהל זה יפורטו, בין היתר, בעלי התפקידים שייצגו את האיגוד בכל אירוע; מספר הנציגים שייצגו את האיגוד בכל אירוע ונסיעה; מי זכאי לנסוע על חשבון האיגוד לכנסים ולהשתלמות בחו"ל, ועוד".
המבקר בדק את ההסכם בין המינהלת לאיגוד הכדורסל, וחשף שורה של ליקויים שהביאו לאיגוד להפסד כספי בעלות של כ-1.6 מיליון שקלים. "ביוני 2002 נחתם בין האיגוד ובין המינהלת הסכם המסדיר את היחסים הכספיים ביניהם, לאחר שהניהול הכלכלי והמקצועי של ליגת העל לגברים הועבר מהאיגוד למינהלת. באוגוסט 2004 החליטה נשיאות האיגוד לאשר הפחתה במחויבות הכספית של המינהלת כלפי האיגוד, מעונת 2004/5 ואילך. משרד מבקר המדינה העלה כי בפועל כללי ההתחשבנות החדשים הוחלו גם בעונת 2003/4. אבדן ההכנסות שנגרם לאיגוד בשל כך הסתכם בכ-1,600,000 שקלים. בין חברי הנשיאות שאישרו את ההקלה בהתחייבות הכספית של המינהלת לאיגוד היו שני דירקטורים במינהלת. בשל דלות התיעוד באיגוד אי אפשר לדעת אם להחלטה קדם דיון, ומהם הנימוקים לה".
"על פי טענת האיגוד, ההקלה הכספית הוחלה רטרואקטיבית גם על עונת 2004/2003, והסיכום המקורי בוטל, בלא שהתקיים דיון בעניין זה במוסדות המוסמכים של האיגוד. דרך פעולה זאת אינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל ציבורי תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, תיקון משמעותי כגון זה צריך היה להיעשות באישור המוסדות המוסמכים של האיגוד, ולקבל ביטוי בהסכם מתוקן בכתב שבו יצוינו באופן ברור הסכום הקבוע, הסכום המשתנה (דהיינו, האחוזים מהכנסות המינהלת) ומועד תחולת ההטבה, אך אלה לא נעשו... המינהלת לא שעבדה לטובת האיגוד את הכספים שרוכשי זכויות השידור והשיווק העבירו לה, ולא המחתה לטובתו 20% מהתמורות המגיעות לה בגין הסכמי שידור ושיווק. לדעת משרד מבקר המדינה, על האיגוד לפעול בהקדם ליישום סעיף זה בהסכם עם המינהלת".
סוגייה נוספת שהעסיקה לאחרונה את הענף, שיבוץ השופטים, נבחנה גם היא בדו"ח: "משרד מבקר המדינה, על החלטת השיבוץ להתקבל בפורום שנקבע לכך בתקנון - ועדת השיבוץ. זאת ועוד, נוכח רגישות הנושא ומשמעויותיו, על איגוד השופטים לנהל תיעוד מפורט של הנימוקים לשיבוץ ולשינויים שנעשו בו, כדי לצמצם את החשש למעורבות של שיקולים זרים בהליך השיבוץ".
גם סאגת דייויד בלאט ותעודת המאמן זכתה להתייחסות המשרד: "משבחרה הוועדה מאמן שטרם השלים את ההכשרה הנדרשת על פי התקנות, היה עליה לקבוע פרק זמן שבו היה עליו להשלים את הכשרתו, ולהודיע כי אם לא יעשה כן, יינתן התפקיד למועמד חלופי, שאותו היתה הוועדה צריכה לקבוע מראש. העובדה שלמרות הזמן הקצר הצליח המאמן החדש להכין את הנבחרת לאליפות אירופה וזו קצרה בה הצלחה, אין בה כדי לגרוע מהערות הביקורת".
נושא חלוקת הכרטיסים זוכה גם הוא להתייחסות נרחבת: "לעתים האיגוד מחלק כרטיסים למשחקי חצי-הגמר והגמר של גביע המדינה ולמשחקי הבית של נבחרות ישראל. מדובר במאות ואף באלפי הזמנות לכל משחק... משרד מבקר המדינה העלה כי לאיגוד הכדורסל אין נוהל בדבר חלוקת כרטיסי חינם למשחקים שהוא מארגן... לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהאיגוד יקבע בנוהל כללים ברורים לחלוקת כרטיסים בחינם, כדי למנוע את חלוקתם למי שאינו זכאי להם, וכדי לצמצם את הפגיעה בהכנסות של הקבוצות ושל האיגוד. מן הראוי שבנוהל תהיה התייחסות, בין היתר, לנושאים האלה: פרק הזמן לפני המשחק שבו אפשר יהיה לחלק כרטיסים בלא תשלום; הגורם באיגוד שיוסמך לאשר את הקצאת הכרטיסים בלא תשלום; הגופים שיהיו זכאים לקבל כרטיסים בלא תשלום; המסמכים וההצהרות שהנציג של הגוף המקבל כרטיסים ללא תשלום יחתום עליהם; וההתחייבות של הגוף המקבל את הכרטיסים, שלא למכור אותם לגורם אחר".
עוד קובע המבקר כי שופטים המשמשים כחברים בבית הדין העליון של האיגוד, זכו להטבות שעלולות להתקבל כטובות הנאה. "בבית הדין העליון של איגוד הכדורסל היו חברים במועד התחלת הביקורת באיגוד - פברואר 2005 - שלושה שופטים המכהנים במערכת המשפט: כבוד השופט אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, כיהן בבית הדין מ-1998 עד אפריל 2005; כבוד השופט אלון גילון, נשיא בית משפט שלום וסגן מנהל בתי המשפט, מכהן בבית הדין מ-1993; כבוד השופט עודד מודריק, שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב".
הביקורת העלתה כי למרות האמור בחוק, מילאו שלושת השופטים את תפקידם בבית הדין העליון של האיגוד בלא לקבל היתר בכתב מאת נשיא בית המשפט העליון ומאת שר המשפטים, כמתחייב מחוק היסוד... שלושת השופטים קיבלו מאיגוד הכדורסל את תעודת האיגוד, המקנה זכות כניסה ללא תשלום לכל משחקי הכדורסל שמארגן האיגוד. שניים מהם, כבוד השופטים אורי גורן ואלון גילון, גם קיבלו מהאיגוד כרטיסי הזמנה למשחקי קבוצת מכבי תל אביב בתחרויות היורוליג, שמקבל האיגוד מהקבוצה".
"לדעת מבקר המדינה, אין מקום ששופטים מכהנים יכהנו בתפקידי שיפוט במוסדות ספורט... על שופטים גם להימנע מלקבל תעודות וכרטיסי כניסה ללא תשלום לאירועים שונים, משום שהדבר עלול ליצור רושם, ולו למראית עין, כי מדובר בקבלת טובת הנאה, ובכך לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט".
קבלת הכרטיסים היא לא נחלתם הבלעדית של השופטים: "מפקח במינהל הספורט המשמש נציג המינהל במעמד של משקיף בהנהלת איגוד הכדורסל, מר שלמה סביה, קיבל מהאיגוד במשך שש שנים (2000-2005), אף שאינו חבר הנהלת האיגוד, תעודה שהיא למעשה מינוי רב-שנתי הניתנת רק לחברי הנהלת האיגוד ומוסדותיו, ומקנה זכות כניסה ללא תשלום לכל משחקי הכדורסל שמארגן האיגוד. כמו כן קיבל מר סביה מהאיגוד כרטיסי כניסה למשחקים רבים של קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב במסגרת משחקי היורוליג. לרבים ממשחקים אלה קיבל מר סביה שני כרטיסים. המחיר של מינוי שנתי אחד רק למשחקי היורוליג של הקבוצה היה בשנת 2005 כ-5,000 שקלים. מר סביה קיבל את התעודה והכרטיסים מהאיגוד באשר הוא עובד ציבור. על פי הוראות חוק שירות הציבור (מתנות)... התעודה והכרטיסים הם מתנה, והיה על מר סביה לדווח על קבלתם לוועדת המתנות במשרד החינוך, ואולם הביקורת העלתה כי הוא לא דיווח על כך לוועדה ובהיעדרה לגורמים המוסמכים במשרד".
"לדעת משרד מבקר המדינה, קבלת התעודה והכרטיסים במשך שש שנים היא קבלת טובת הנאה בניגוד להוראות החוק והתקשי"ר. יש לראות בחומרה את פעולותיו של מר סביה בעניין קבלת התעודה והכרטיסים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך ונציבות שירות המדינה לנקוט את הצעדים המתחייבים מכך".
נא להמתין לטעינת התגובות
