אייל ברקוביץ' הודיע על פרישה מכדורגל
שחקנה של מכבי ת"א החליט שנמאס לו ושהוא מסיים את הקריירה ככדורגלן פעיל לאחר העונה הגרועה עם הצהובים. במכתב ששלח לאבנר טויטו, מנהל הקבוצה, מלונדון, כתב הקוסם: "רציתי לפרוש בשקט". המשחק מול בוקה ג'וניורס יהפוך למשחק הפרידה הרשמי מברקוביץ', שיצא מרגבה הקטנה לשנים ארוכות בסאות'המפטון, ווסטהאם, סלטיק, בלקבורן, מנצ'סטר סיטי ופורטסמות'
בתחילת השנה הצהיר ברקוביץ' כי מכבי ת"א איתו תזכה בדאבל בשנת המאה של המועדון, אך רצף של כשלונות והפסדים, הרחקה במשחק מול נצרת-עילית שגררה עונש של שישה משחקים בחוץ ואימונים לא סדירים הביאו לקיצה של אחת הקריירות המפוארות בתולדות הכדורגל הישראלי. מכבי ת"א תיפרד מאייל ברקוביץ' במשחק החגיגי מול בוקה ג'וניורס ב-18 במאי בבלומפילד.
הקשר שלח את מכתב הפרידה מלונדון לאבנר טויטו, מנהל הקבוצה, ובו כתב: "אני יושב במלון בלונדון ואוכל את ארוחת הבוקר שלי וכותב לך מכתב זה. לפני שבוע במשחק נגד כפ"ס שיחקתי את משחקי האחרון, פשוט החלטתי שהגיע הזמן לסיים את הקריירה הנהדרת הזאת.
לא אמרתי לאף אחד, פשוט משום שרציתי לסיים את זה בשקט. הסיבה היא שאני לא אוהב פרידות, זה יותר מדי מרגש אותי. אני רוצה שתודה בשמי לכל המערכת על עונת הפרישה שלי, נהנתי מכל רגע (למרות האכזבה המקצועית). תמסור ד"ש לשחקנים שאני מאוד אוהב אותם. תודיע לתקשורת שפשוט רציתי לפרוש בשקט ותודה להם על הפירגון במשך כל השנים".
עונת 90/91. שלמה שרף, מאמן מכבי חיפה, נתן את המושכות בקישור לשחקן בן 18, קטן, צנום, ילד. היום, 16 שנה אחרי, אותו ילד תולה את הנעליים אחרי אליפויות וגביעים בארץ, 82 הופעות בנבחרת וקריירה ארוכה מרשימה באנגליה ובסקוטלנד, רצופה בעליות וירידות. יש האומרים שאייל ברקוביץ' הוא גדול שחקני ישראל אי פעם. נכון או לא נכון, ישראל נפרדה היום משחקן ענק.
שבע שנים זכינו להנות מהביצועים של הגאון מרגבה. עם ראיית משחק כמו לגדולים באמת, כבר בעונתו הראשונה הוביל ברקוביץ' את הירוקים לדאבל היסטורי כשהוא הצלע המרכזית במשולש הקישור הקטלני שכלל גם את טל בנין וראובן עטר. שרף עבר לנבחרת ישראל והביא איתו את אייל, גיורא שפיגל הגיע לקרית אליעזר, וברקו הפך לעתיד של הכדורגל הישראלי. הוא הספיק לבשל לראובן עטר את שער הניצחון בגמר גביע המדינה ב-93, עד שעונה לאחר מכן, התפוצץ.
שנת 93/94 היתה השנה
אפילו נציג של המועדון האנגלי לא חיכה לברקו בשדה התעופה, אבל אחרי ההצגה המדהימה שלו ב-3:6 על מנצ'סטר יונייטד (צמד ושני בישולים), אין אחד באנגליה שלא ידע מי זה ה'ליטל-איזראלי'. בסיום העונה ווסטהאם שילמה תמורתו 1.75 מיליון ליש"ט, וברקו נתן לה בתמורה שתי עונות מוצלחות. אבל אצל הפטישים, אנגליה למדה להכיר גם את ברקוביץ' השערורייתי, זה שמסתכסך עם חברים בחדר ההלבשה וחוטף בעיטה לפרצוף מג'ון הארטסון. הרגע הזה, ששודר אינספור פעמים בטלוויזיה הבריטית, ימשיך לרדוף את ברקוביץ' עד לסוף הקריירה.
במקביל, ברקוביץ' המשיך להבריק במדי הכחול-לבן של הנבחרת, אולי המסגרת החביבה עליו מכולן. ב-6.6.99, הגיע רגע השיא שלו, כשבמאני טיים, מול איצטדיון ר"ג מלא, ישראל אירחה את אוסטריה ואוטו באריץ' השחצן. צמד ובישול הובילו את ישראל ל-0:5 בלתי נתפס במשחק הגדול ביותר של הנבחרת מאז ומעולם. אירופה לא נותרה אדישה, ואחרי שמועות על התעניינות מצד ויסנטה דל-בוסקה וריאל מדריד הגדולה, ברקוביץ' עבר תמורת 5.75 מיליון ליש"ט לסלטיק, ההעברה היקרה ביותר בכדורגל הסקוטי באותה תקופה.
ההתקדמות של אייל נעצרה בגלאזגו, ואחרי הפסד האליפות לריינג'רס הגיע מרטין אוניל, מנג'ר שלא ממש אוהב שחקנים יצירתיים, ומעדיף את הקשרים האפרוריים שנותנים מלחמה חסרת פשרות. ברקו נדחק לספסל, פעמים רבות גם ליציע, וכשהגיעה הצעת השאלה מבלקבורן הוא לא היסס לעבור לליגה השנייה באנגליה. הרוברס עלו ליגה, אבל ברקו נשאר בליגה השניה ועבר למנצ'סטר סיטי היומרנית של קווין קיגאן. עונה חלומית של ברקו והסיטיזנס, שפשוט קרעו הליגה, החזירה את המועדון ממנצ'סטר לליגה הבכירה. אייל העביר עונה מוצלחת נוספת ב'סיטי אוף מנצ'סטר סטדיום', אבל ריב מתוקשר עם קיגאן גרם לו לסיים את העונה בפורטסמות', בתקופה שהוא לא ירצה לזכור, אולי חוץ ממשחק הנקמה בסיטי.
אחרי קריירה מפוארת בבריטניה החליט הקוסם לחזור הביתה ולסיים את הקריירה בקבוצת נעוריו. הסגל של מכבי חיפה לא התאים לסגנון של אייל, שניסה את מזלו במכבי ת"א. ביחד עם אבי נמני וג'ובאני רוסו, בקרית שלום החל פרוייקט הגלאקטיקוס. "באתי לכאן בשביל להביא דאבל", הצהיר ברקוביץ', אבל המציאות היתה שונה. עונה מלאה ביותר שערוריות משערים, קבוצה בלי חלוצים, עם סכסוכים פנימיים וקהל חסר סבלנות, שיחות עם תנינים. עונת הפרישה של אייל היתה סיום עגום לקריירה ענקית.
יותר מ-16 שנים נהנה ציבור הכדורגל בארץ מאייל ברקוביץ'. היו סקנדלים, היו גם שערוריות וביוגרפיה שהותירה לא מעט אנשים כועסים. אנחנו נעדיף להישאר עם השערים, הבישולים, ובעיקר עם האישיות המיוחדת שלא שומרת שום דבר בבטן. תאהבו אותו או לא, על דבר אחד אין עוררין: את אייל ברקוביץ' תמיד כיף לראות, והוא אף פעם לא עשה חשבון לאף אחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
