טאו ויטוריה: קשה, נחושה, עשירה ועמוקה
יריבת מכבי ת"א בפיינל פור מוכיחה שההישג המצוין שלה מהעונה שעברה לא היה מקרי. קלדרון, מצ'יאוסקאס והמאמן הקשוח דושקו איוואנוביץ' עזבו, אבל עם סקולה, ספליטר, פריוני, האנסן, ארדוגאן וג'ייקובסן למכבי ממתינה הרבה עבודה. על הקווים, לפיני גרשון מחכה מאצ'-אפ עם ולימיר פראסוביץ', רק בן 40 אבל כבר נחשב לאוברדוביץ' החדש
טאו היא נציגת חבל הבאסקים, אזור שלא ממש אוהד את ישראל, ובפעמים בהם מכבי ביקרה באולמה, כולל המשחק שהבטיח את העלייה לפיינל-פור 2002, הונפו במקום דגלי פלסטין.
טאו עשתה את הדרך הקשה לפיינל-פור. בבית המוקדם היא היתה מצוינת עם מאזן 3-11 ומקום ראשון בבית א'. בטופ 16 היא סיימה שניה בבית שלה אחרי צסק"א מוסקבה, עם מאזן 2-4. אבל ההישג המדהים שלה היה הניצחון מול פנתינאייקוס ביום רביעי, מול 18 אלף צופים באולם האולימפי באתונה, בדרך לפיינל-פור שני ברציפות.
מכבי תפגוש טאו שונה מזו שפגשה בשנה שעברה. היתרון הגדול שלה הוא שהבסיס לסגל נשאר. הכוכב הגדול של הקבוצה היה ונשאר לואיס סקולה, אולי הפאוור-פורוורד הטוב באירופה. את שלב הבתים הקודם הוא סיים שלישי בטבלת המצטיינים ואת הטופ 16 שמיני. סקולה הוא שחקן פנים אמיתי, עם לב גדול ורצון אדיר. זו עונתו השישית של הבחור שגדל בבואנוס-איירס והפך למנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה מויטוריה.
מהשנה שעברה נשארו גם טראוויס האנסן, המתאזרח וצלף שלשות אדיר, הפורוורד ההונגרי הוותיק קורנל דויד, שכמו תמיד עושה עבודה יעילה וטובה, וסרג'י וידאל, גם הוא עונה שישית בקבוצה. גם הרכז הארגנטיני פאבלו פריוני נשאר. למעשה זו עונה שלישית שלו בטאו, אבל מי שהיה עד העונה רכז מחליף לחואן קלדרון הנהדר, הפך השנה לאחד הכוכבים הגדולים של הקבוצה והיורוליג.
פריוני היה שחקן שולי בטאו. בשנה שעברה בגמר הוא סיים ללא נקודות ואת העונה כולה עם 4.3 נקודות ו-3 אסיסטים ב-19 דקות, נתונים דומים מאוד לאלו של השנה הראשונה שלו בקבוצה. גם את העונה הזו הוא לא פתח כרכז הראשון. בטאו חיפשו מחליף לקלדרון והביאו תמורת סכום נכבד, את רוקו הוקיץ', כישרון קרואטי נהדר מספליט. על הוקיץ' דיברו במונחים של טוני קוקוץ' החדש. רכז בגובה של 1.95, עם ידיים ארוכות, נתונים נהדרים ובחירה בדראפט כבר בשנה שעברה ע"י טורנטו. אבל מהר מאוד הסתבר שהליגה הספרדית הקשה ובטח שהיורוליג, גדולים על הוקיץ' הצעיר. הקרואטי ירד לספסל, ופריוני נכנס למשבצת הרכז בחפץ לב גדול מאוד. הוא הפך לשחקן של 28 דקות למשחק ולמלך האסיסטים של היורוליג בכל שלביו עם נתון נהדר של 6.4 אסיסטים למשחק לעומת 2.5 איבודים בלבד.
אבל הסיפור הגדול של טאו הוא על הקווים. אחרי 5 שנים, הרס"ר הסרבי דושקו איוואנוביץ' עבר לברצלונה ובמקומו הגיע פדרו מרטינס האלמוני מגראן קנאריה. הפתיחה, בעיקר בליגה הספרדית, לא היתה טובה. מרטינס לא הסתדר עם הכוכבים ובדצמבר הוחלף ע"י הקרואטי ולימיר פראסוביץ' בן ה-40, שפרש רק לפני שנתיים ממשחק. פראסוביץ' היה כוכב גדול, שחקן חמישייה בספליט הגדולה של קוקוץ', ראדג'ה, איוואנוביץ' והמאמן בוז'ידאר מאלקוביץ', ונחשב לתלמידו. הוא שיחק 10 עונות בליגה הספרדית, 4 מהן בטאו, היה 3 פעמים מלך הסלים והיום מדברים עליו כאוברדוביץ' החדש.
בנוסף
לטאו יש כסף וחיפשו שם גם סנטר עם שם גדול, אחד שיוכל לעזור לסקולה מתחת לסלים. במועדון הלכו על הכי מוכר ויקר שיש, והחזירו לאירופה את הסרבי פז'ה דרובניאק, אחרי 4 עונות מוצלחות ב-NBA ותמורת שכר של מיליון יורו לעונה, ויש כאלו שאומרים אפילו יותר. אבל דרובניאק הוא כישלון מהדהד. בשום שלב העונה הוא לא השתלב, הפך לשחקן ספסל של 12 דקות למשחק ואת סדרת רבע הגמר החמיץ בגלל פציעה. טאו הסתדרה לא רע גם בלעדיו והאחראי לכך הוא טיאגו ספליטר, הברזילאי בן ה-21, שהיה בקבוצה כבר בעונה שעברה, אבל השנה הפך לכוכב של ממש ואת הסדרה מול פנתינאייקוס סיים עם ממוצעים של 13.3 נקודות ב-70 אחוזים מהשדה ו-4.3 ריבאונדים.
אז זוהי טאו. תמיד קשה, תמיד נחושה והפעם סביר להניח, גם תביא קצת יותר מ-700 צופים כמו שהביאה איתה למוסקבה. קל לא יהיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
