אדלשטיין: "התשובה תבוא בהגנה. אם נתפוצץ, אפשר לעלות"
עם מינוס נקודה מהמשחק הראשון תנסה הערב (18.00, שידור ישיר בערוץ 1) הפועל ירושלים לבצע מהפך מול דינמו במוסקבה, ולהעפיל לגמר היול"ב קאפ השני שלה בשלוש שנים. הג'ינג'י אופטימי, גם הוראס ג'נקינס: "זה לא יהיה המשחק האחרון שלנו באירופה העונה"
מעבר לכדורסל, הרבה מעבר לטקטיקה כזאת או אחרת, לקצב משחק או לאחוזי ההצלחה בהזדמנות השניה מריבאונד ההתקפה, ירושלים מתייצבת הערב מול אתגר מנטלי. היתרון היחסי הוא שדווקא התחום הזה, לפחות עד היום, היה החזק והיציב ביותר של הקבוצה העונה. אם מנקים
את גמר גביע המדינה מול מכבי ת"א ומתרכזים באירופה, ירושלים לא הפסידה עד עכשיו באף משחק אליו הגיעה עם הגב לקיר, והיו לה כבר כמה כאלה. היא ניצחה את דינמו במלחה, בבית המוקדם, שיחקה מצוין מול הכוכב האדום בלגרד, עברה את ברי בקרב צמוד, והתפוצצה במחצית השניה מול רומא, כשכבר נראה שאוטוטו מזדכים על ציוד ונפרדים מהמפעל.
"אנחנו מוכנים," חזר והצהיר אתמול הוראס ג'נקינס. באופן טבעי, אלה השלבים בהם הלחץ אמור להיכנס למשוואות, אבל על ג'נקינס, לפחות כלפי חוץ, לא מזהים לחצים. להיפך, ההתקרבות ליעד רק מקפיצה אותו, והוא נראה במצב רוח מצוין. האמת, כמו רוב חבריו לקבוצה. לקראת סוף אימון הקליעות הוא כבר עסוק במיזמים חברתיים בעיקר. מש"ק מורל שכזה. צועק, צוחק, מדרבן. שתי דקות אחר כך הוא תופס מיקרופון פנוי (יחד עם מייסון,( שלא ממש מחובר לשום מקום, ומתחילים להריץ דחקות. 24 שעות למשחק הכי חשוב של העונה (לפחות עד המשחק הכי חשוב הבא בתור,( והאיש נהנה מהחיים.
"בשביל זה אנחנו משחקים כדורסל," חוזר ג'נקינס על משנתו המפורסמת. "הגענו לשלב של הכל או כלום, ואנחנו כאן כדי להגיע לגמר. אני יודע שקשה לשחק כאן, שהם מכירים את הסלים ויבואו עם הרבה ביטחון. מצד שני, אולי הם יבואו עם יותר מידי ביטחון, וזה יוכל לעזור דווקא לנו. זה לא יהיה המשחק האחרון שלנו באירופה העונה."
אחרי המשחק הקודם ויתר ארז אדלשטיין על אימון, ובמקום לשחק כדורסל הושיב את שחקניו מול הוידאו. "הם היו בהלם," הוא שיחזר אתמול. "אבל יצאו מהחדר אופטימיים, וזה הדבר הכי גדול. הם ראו שעם כל הכבוד לדינמו, אנחנו עשינו המון טעויות. אנחנו קבוצה שעובדת כל הזמן בתנועה, ולא כזו שרואה וידאו ומפנימה. ידענו גם לפני המשחק הראשון מה הם שווים, אבל אחרי שאנחנו נכווים ברותחין, אנחנו נזהרים בפושרים. לומדים דרך הרגליים, כמו שאומרים בצבא. בדיעבד, אנחנו יכולים להיות מאוכזבים מהמשחק הראשון, אבל אנחנו קבוצה שיכולה לעשות את זה. יכולנו לעשות את זה בבית, ואם לא עשינו את זה שם, נצטרך לעשות את זה כאן.
"יש לנו המון יתרונות והמון חסרונות ביחס לדינמו. כל אחד צריך לדעת מה מותר ומה אסור לו לעשות, מה הוא יודע ומה לא.
"מצד שני, אנחנו לא בנויים לשחק כמו שרומא שיחקה במלחה. ההתקפה שלנו תישאר אותה התקפה, שבנויה על יכולת אישית ועל זריקות מהירות. התשובה חייבת לבוא בעצירות בהגנה. בימים האחרונים נפגשתי לשיחות אישיות עם חלק מהשחקנים, ועד המשחק אדבר עם עוד שחקנים, ננסה להוריד מהם קצת לחץ. אנחנו קבוצה טובה, אנחנו רוצים לעלות לגמר, ואנחנו יכולים לעשות את זה."
• בחצי הגמר השני תארח אריס סלוניקי את ורסאץ,' שניצחה במשחק הראשון .71-74
קשה לאבחן את סוד כוחו של האולם במוסקבה. אפשר אולי לנסות לעצום עיניים ולהיזכר בסיפורים על ימי ברית המועצות של פעם. ככה, פחות או יותר זה נראה. תשכחו מהפאר והמיליארדים שמזוהים עם מוסקבה החדשה, כי שני צעדים בתוך המחילות של הקומפלקס הענק הזה, מכניסים אותך לאווירה של מרתפי הק.ג.ב. בכל זאת, דינמו היתה ונשארה הקבוצה של המשטרה.
אתמול, בכניסה לאימון הבוקר, הבהירו לירושלמים שאם הם מעוניינים להסתייע בתאורה, עליהם לשלם 500 דולר מראש. ולא, זו לא בדיחה, אלא סיפור אמיתי. מה שכן, התשלום, מסתבר, כבר כולל מיזוג אוויר. או יותר מדויק, מעין מוצג מוזיאוני המשלב תנור ספירלות עם מאוורר, ופולט סימנים של חמימות.
זה לא אולם ביתי במיוחד. הוא קר, אפור, מנוכר, ובלי לפגוע חלילה, אפשר לומר גם מכוער. רוב הקהל יושב רחוק וגבוה, לא ממש מפריע לקבוצות האורחות. בכלל, עם כל 12 מיליון התושבים בעיר, אין לדינמו יותר מידי אוהדים. במשחק הקודם עם ירושלים גייסו בדינמו פלוגות שלמות של שוטרים במדים, לא לאבטחה, אלא לעידוד.
נשמע נוח, כמעט מכניס אורחים, אבל הבעיה היחידה היא שהתיאוריות על האולם מסביר הפנים לא הגיעו לשחקני דינמו. קצת מספרים. דינמו סיימה את הבית המוקדם במקום הראשון, במאזן 2-8 וללא הפסד ביתי. על הפרש של 17.8 לניצחון כבר דיברנו. חמור מזה, לאחר שדילגה בקלילות מעל שרלרואה בשמינית הגמר, פגשה דינמו את הכוכב האדום ברבע הגמר. במשחק הראשון, בבלגרד, ניצחו הרוסים בנקודה, בדיוק כמו במלחה. בגומלין זה נסגר על .21 מיירה צ'טמן, הרכז שהצטיין במלחה, קלע באותו ערב 25 נקודות וחטף 7 כדורים.
אם מחפשים נחמה, מאזן האימה תקף רק באירופה. בליגה המקומית דינמו כבר הפסידה כאן, כולל לשרון דרוקר ואוראל גרייט שלו, ומהגביע היא עפה אחרי הפסד ביתי לקבוצה האזורית של דינמו מוסקבה.
"אני לא חושב שזו שאלה של טקטיקה, אלא של מה נביא מבפנים," אומר מתן נאור. "מה שהכי מדאיג זה שבמשחק הראשון הם קלעו לא טוב מבחוץ, וקשה להאמין שהם יחזרו על אותם אחוזים. היינו יכולים לנצח ולהגיע לכאן עם הפרש טוב יותר, וחבל."
אכן, כנראה שלא סביר לצפות שוב ל0- מ11- מהשדה של רובן דגלאס, למשל. כנראה שגם לא ל4- מ22- קבוצתי מהשלוש. אמנם לאחרונה האחוזים של דגלאס בירידה, אבל זה אחרי שאת הבית המוקדם הוא סיים עם 42 אחוז מהשלוש. במשחק נגד ירושלים בסיבוב הראשון של הבית המוקדם, הוביל דגלאס את קלעי דינמו עם 19 נקודות, כולל 5 מ7- לשלוש.
מאמן דינמו, דושאן איבקוביץ,' שעדיין מנסה לצאת מהטראומה של הכישלון הגדול עם צסק"א מוסקבה: "המקדמה מהמשחק הראשון מינמלית. אנחנו משחקים נגד יריבה מאוד מוכשרת. אנחנו מאוד קרובים עכשיו לגמר ונשתדל לא לפספס אותו. המטרה שלנו תהיה לשמור את ירושלים סביב 70 נקודות ואז אני מאמין שיהיה בסדר."
נא להמתין לטעינת התגובות
