סיפוק בטעם חמצמץ
יונתן הללי נפרד מאברהם גרנט ומאחל בהצלחה למאמן הבא של נבחרת ישראל, דרור קשטן
לאורך הקריירה גרנט ידע לתמרן עסקנים, אבל בקרב ההתשה שהתנהל בין הצדדים בשלהי הקדנציה, דווקא הוא, המתוחכם, נאלץ למצמץ ראשון ולהתפטר. לגרנט יש יכולת ספיגה, אבל אין לטעות במדיניותו הפייסנית. גרנט יודע לקבל סטירה ולהוריד את הראש, אבל לעולם לא יישאר חייב. הקשרים המצוינים שפיתח עם רומן אברמוביץ' והחוזה הגרנדיוזי שקיבל מלב לבייב, הם מבחינתו תשובה ניצחת. ושימותו הקנאים.
בימים האחרונים גרנט שולח מסרים פייסניים בכיוונו של דרור קשטן. במסרים
האלה יש רצון אמיתי לעשות סוף לסכסוך הכי מדובר בכדורגל הישראלי. בשורה התחתונה, גרנט הוא איש של שלום, אבל יש כאן גם חישובים תועלתיים. גרנט מאמין שיחזור לעוד סיבוב בנבחרת, ויחסי שלום עם קשטן לבטח לא יאריכו לו את הדרך חזרה.
גרנט הוא איש שיחה מרתק עמוק לתוך הלילה, ומרואיין יבש מול המיקרופון. גם קשטן, למרות הסגפנות התקשורתית, הוא שועל לא קטן. גם אצלו התפריט כולל שיחות רקע עם עיתונאים, אם כי בניגוד לגרנט אצלו החיים והמוות הם ביד הלשון. מי מהשניים עדיף לתקשורת ולציבור? ימים יגידו. דבר אחד בטוח: מינון ההדלפות והשערוריות יפחת לאפס, כמו גם הנוכחות של איצ'ה והחבר'ה באימוני הנבחרת.
גרנט לא הביא אותנו למונדיאל, אבל הכניס ללקסיקון שלנו את מבחן התוצאה. מדובר בהישג לא קטן שלוקח אותנו מעולם האתמול, "אלופי העולם בכמעט," לעולם המחר, זה של האברמוביצ'ים והלבייבים. לקשטן, כללי המשחק החדשים נהירים. הוא גם מאמין שבכוחו לעשות את ההבדל ולמצוא את הגרוש שתמיד חסר ללירה. שיהיה בהצלחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
