פאבריס פרננדס, התכשיט החדש של ארקדי גאידמק
הכישרון של פאבריס פרננדס סידר לו עבודה בלי סוף באי הבריטי. היו רק שתי בעיות: הוא ברח ממשימות הגנתיות ושיגע את המאמנים. לטיגאנה הוא עשה פרצופים, לסטראכן הוא שיחרר את הפיוז ואלרדייס ייבש אותו. בבית"ר הוא התחיל טוב אבל ההיסטוריה לא מבטיחה הפי אנד
את הדברים האלה הג'ינג'י אמר בימים שהרומן בינו לבין פבריס פרננדס שבר שיאים מדי שבת. סטראכן הבטיח אז בית חם לשחקן, שבגילו הצעיר לא הפסיק לנדוד, אבל גם שם היחסים נקטעו בשיאם, כמו כל הקריירה של פרננדס.
סטראכן לא היה הראשון שעלה על הכישרון הגדול. הילד, שנולד בפרברי פריז, נלקח כבר בצעדיו הראשונים למתקן האימונים בקליירפונטן, שם ריכזה ההתאחדות הצרפתית את המיטב. פרננדס היה טכני בצורה מרשימה, אבל חלש פיזית. האקדמיה לנוער של סטאד רן התנדבה לקחת אותו תחת חסותה. זה לא מועדון גדול, אבל כזה שיודע לטפח כוכבים. היו איתו שבאני נונדה ואל חאדג'י דיוף, כשעל התזמורת ניצח המאמן העולה, פול לה-גוון.
פרננדס אמנם גידל שרירים, אבל גם אימץ גינונים של סטאר ומבחינת הקבוצה היה מדובר בטראבל מייקר. בגיל 19 הוא כבר ענה למאמנים. הוא ידע מה יש לו ברגליים, וגם בקבוצה הבינו. לא כל טירון פותח בהרכב 12 פעמים בעונתו הראשונה.
לפרננדס הספיקו שנתיים בקבוצה הבוגרת וזימון מכובד לנבחרת צרפת הצעירה כדי להגיע לליגה האנגלית. ז'אן טיגאנה, מנג'ר פולהאם, הביא אותו ללונדון למועדון שרצה לשוב לליגה הבכירה. בכדי להשלים את המהפכה הצרפתית הוסיפו את לואיס סאהה, סטיד מלברנק וסילבן ליגווינסקי. פולהאם שאלה את הילד עם אופציה לרכישה.
ההתחלה היתה מצוינת. הבחור הנהיג את הקישור כמו שחקן ותיק, וכשפול וולר מברנלי ניסה לכסח, הוא הכניס לו מרפק בתגובה. מנג'ר ברנלי, סטן טרננט, יצא נגדו בהתקפה. "הוא מסוכן. זה מעשה בלתי נסלח." פרננדס לא שתק. "בצרפת כשמתקלים זה בשביל לקחת את הכדור ולא את הקרסול, כמו שקורה כאן. אולי אהפוך באנגליה ליותר קשוח."
פרננדס לא נחשב לאחד מהחבר'ה. הוא אמנם היה צעיר, אבל כמו שהוא אינדיבידואלי במגרש, ככה הוא מחוצה לו. הוא היה עושה את העבודה והולך, ולכן כשקצין הקישור במועדון, מארק מונדרס, קיבל ממנו טלפון באחד הבקרים, הוא התייחס אליו ברצינות.
פרננדס התלונן על תעלומה. הוא לא הבין איך כל בוקר הוא מתעורר כששיערו רטוב. מונדרס הגיע לדירת השחקן ולא נזקק לשירותי הסקוטלנד יארד כדי להגיע לפתרון. מסתבר שמיטת השחקן היתה סמוכה לחלון, שנשאר פתוח. מונדרס הסביר לפרננדס שבלונדון יורד גשם 300 ימים בשנה.
גן העדן בפולהאם הסתיים מהר מהצפוי. כשהשחקן התחיל לעשות פרצופים לטיגאנה, המנג'ר לא חשב פעמיים וייבש אותו. עד מהרה היחסים בין השניים הפכו לקפואים. "אני מוכן לסלוח לטעויות כל עוד שחקן מתאמץ לזכות שוב בכדור," רמז המאמן לגישה של הכוכב הצעיר.
שבעה חודשים נמשך הרומן. "אני יודע שנתתי מאה אחוז מעצמי," התגונן פבריס אחרי העזיבה. "כשאתה משחק טוב, אז כולם איתך, אבל כשאתה בירידה, אתה מיד בחוץ. אני מניח שזה הכדורגל. אם אני אראה את טיגאנה, אני אמשיך להגיד לו שלום."
פרננדס לא נשאר מובטל, גלזגו ריינג'רס היתה על הקו. אמנם לא הליגה האנגלית, אבל עדיין מדובר במועדון ענק. היה זה הסקאוט איון צ'סטר שהמליץ למנג'ר, דיק אדבוקאט, לקחת את הצרפתי. אדבוקאט היה אז באחת מהעונות הרעות בקריירה שלו. ריינג'רס לא הצליחה להתרומם, בזמן שמרטין אוניל הוביל את סלטיק לאליפות נוספת. הוא היה צריך שחקנים יצירתיים, ופרננדס היה פנוי.
בהופעת הבכורה נגד מאדרוול, פבריס כבש שער ניצחון ולקח את הכותרות, אבל הנפילה מאותו יום היתה מהירה. התגלתה אצלו נקודת תורפה גדולה, כשמדובר בכדורגל בריטי, הוא טכני, אבל אין לו הרבה מושג בעבודת ההגנה.
אדבוקאט עזב את הקבוצה ויחד איתו הסקאוט צ'סטר, שהביא את פרננדס. מגלה הכישרונות מיהר למצוא תירוץ. "המלצתי לדיק להחתים את פבריס ל12- משחקים וזה מה שהוא עשה."
פרננדס חזר בסיום העונה לרן, שמיהרה לשלוח אותו למארסיי וגם שם הוא לא התאקלם. היה חשש שהבחור המוכשר לא יממש את ההבטחה הגדולה, רק שאז נדלק עליו גורדון סטראכן, הבוס של סאות'המפטון. סטראכן הסקוטי אוהב שחקנים יצירתיים, הוא בעצמו היה כזה. ב15- בדצמבר 2001 פרננדס ישב ביציע וראה את סאות'המפטון מנצחת את סנדרלנד ,0-2 לאחר שהמנג'ר הזמין אותו להתרשם מהאווירה.
סטראכן לחץ על הנשיא, רופרט לואו, לקנות את השחקן. לואו העדיף לשאול. הוברט גודאל, מנכ"ל רן, אמר: "רצינו שיישאר במארסיי, אבל אם מדברים על מכירה, אז רק תמורת 12 מיליון פרנק." סטראכן המשיך לפנטז. הוא הזמין את פרננדס אליו הביתה והציג בפניו את כל התוכניות, כשהקשר עומד במרכזן. הסוכן המתווך, ווילי מאקי, עשה קולות שחייבים לסגור. "יש לנו הצעות מעוד שני מועדונים
האיום עשה את שלו. לואו לחץ ידיים לגודאל ושילם עבור פרננדס 1.1 מיליון ליש"ט. סטראכן אמר לכולם שהם לא יצטערו. "ראיתי אותו באימונים. הוא מבקיע שערים, כשכל אחד יותר יפה מהשני, ובדרך הוא מקרקס את המגינים."
סטראכן לא דיבר באוויר. פרננדס הצדיק בעונה הראשונה כל לירה. סאות'המפטון, מועדון קטן, התחיל להיצמד למרכז הטבלה כשהשיטה ברורה. גונבים שער ואז בדקות האחרונות, כשגורל המשחק עדיין בסכנה, מעבירים את הכדור לפבריס והוא כבר שומר עליו. פבריס פרח ואפילו יצא בהצהרה: "אני מקווה בשנים הבאות להשתייך לנבחרת צרפת. עכשיו, כשבונים סגל חדש, אני מקווה לקבל צ'אנס."
בין סטראכן לפרננדס היו יחסים קרובים עד לנקודת השבר. ממש בסיום העונה, כשהקבוצה עשתה סנסציה והגיעה לגמר הגביע האנגלי, למשחק מול ארסנל, היה לה משחק נוסף מול התותחנים, הפעם בליגה.
סאות'המפטון נסעה להייבורי ומאחר שהמשחק לא קבע לה הרבה, סטראכן העדיף לתת לרוב שחקני ההרכב הראשון לנוח. לפרננדס הוא דווקא נתן לשחק, אבל גם הוציא אותו בשלב מוקדם. סטראכן, ג'ינג'י חם מזג, רתח על הצרפתי. לא על משחקו, כמו על הגישה. סאותהמפטון הובסה באותו ערב 6-1 ובמסיבת העיתונאים שאחרי סטראכן הוציא הכל על פבריס, מבלי להזכיר את שמו.
הצרפתי נעלב, אבל את המכה הגדולה הוא ספג לאחר מכן. סטראכן לא הכליל אותו בהרכב הפותח בגמר, מה שהיה אמור להיות יומו הגדול. פרננדס נכנס כמחליף רק בדקה ה,87- כשארסנל כבר הובילה 0-1 משער של רובר פירס. הוא לא שינה הרבה.
היחסים בין הצרפתי למאמן לא חזרו למסלולם. הצהובונים האנגלים ידעו לספר על בעיות בחדר ההלבשה בין המנג'ר לכוכביו, ביניהם פרננדס. סטראכן מיהר לכבות את השריפה. "היו סיפורים על שלושה חבר'ה, סוונסון, פרננדס וטסם, שהם לא מרוצים ושיש לי בעיות בחדר ההלבשה. אלה שטויות," ירה המנג'ר בתגובה. "התקשרתי לשניים מהעיתונאים וצעקתי עליהם 'אף פעם לא הייתם באימון שלנו, אז מאיפה המצאתם את השטויות.'? הבחורים האלה הם הכי שקטים שתוכלו למצוא ולא מנהיגים של חדרי חדרים."
סטראכן לא נשאר בתפקידו, מאחר שהקבוצה המשיכה להיכשל. כשפרננדס האריך את החוזה, כולם היו בטוחים שזה רק בגלל שהשטח פנוי. "כל שחקן רוצה לשחק כמה שיותר," הוא מיהר להסביר. "אבל לא היו לי בעיות עם אף אחד במועדון, כולל גורדון." גם בלי סטראכן, מצבו של פרננדס המשיך להיות רעוע. מאמנים הלכו ובאו, רובם בריטים שרצו לראות שחקנים קשוחים ולא בלרינות באגף. פרננדס המשיך לסבול ואם זה לא מספיק, באה ההסתבכות. ב10- במאי 2003 הוא בילה במועדון לילה לונדוני עד ארבע בבוקר. הוא דפק סרייה מרשימה של כוסות וודקה, וכשיצא מהמועדון, לקח את ג'יפ הפורשה שלו כדי לחזור הביתה.
פרננדס רק התחיל לנסוע, וכבר הבחין במראה האחורית בניידת עם צ'קאלקות פועלות שביקשה ממנו לעצור בצד. משום מה הוא החליט להמשיך. לפי עדויות השוטרים, הוא עבר תשעה רמזורים אדומים, כמעט התנגש באוטובוס והיו אלה רק עבודות בכביש שגרמו לו ללחוץ על הברקס. בבדיקה שנערכה נמצאו אצלו 61 מיליגרם אלכוהול ב100- מיליליטר אוויר, כמעט כפול מהמותר. השחקן הודה באשמה ואמר שהוא נמלט מהשוטרים בגלל שנכנס לפאניקה. פרקליטו אמר שמדובר ברגע של טירוף.
רבים באנגליה הימרו שפרננדס יבלה חודשים טובים בכלא, אבל בית המשפט ליטף את השחקן. הוא שלל את רשיונו לשנתיים, הטיל עליו קנס של 10,000 ליש"ט ו18- חודשי שיקום ובנוסף, דן אותו למאה שעות עבודות שירות למען הקהילה.
השופט, ג'ורג' בטהארסט-נורמן, אמר בסיכומו: "אני נותן לך קרדיט שמתחילת המקרה ידעת שאתה אשם. בית המשפט רואה בחומרה את המעשה, במיוחד מאחר ששתית מעל המותר וניסית לברוח מהשוטרים. היתה כאן סכנה גדולה שמישהו ייפגע ורכוש יהרס. למזלך הטוב אף
אחד לא רשם באיזו מהירות נסעת."
המועדון חרק שיניים, אבל עמד מאחורי השחקן, לא לפני שקנס אותו במשכורת של שבועיים. פרננדס עזב את דרום אנגליה בסיום העונה שעברה. שוב ארז את תרמילו וניסה את מזלו, הפעם היה זה סם אלרדייס, הבוס של בולטון, שהעניק לו הזדמנות.
אלרדייס רצה לחזק את הקבוצה וממש לפני סגירת חלון ההעברות הצליח לשכנע את הנשיא להחתים את הצרפתי. פרננדס היה מבחינתו הימור. הוא לא היה האופציה הראשונה או השניה, אבל במצב שנוצר הוא היה מה שיש. "הוא יוסיף לנו עומק לסגל," אמר ביג סם, מיד לאחר השלמת העסקה.
פרננדס, כמו בלא מעט רגעים בקריירה, ידע להפתיע. בולטון אירחה את לוקומוטיב פלובדיב הבולגרית בגביע אופ"א. הבולגרים הובילו .0-1 דקה 60 ואין שינוי, ואז אלרדייס הסתכל לספסל והחליט שאין ברירה, הולכים על הצרפתי. פבריס נכנס בדקה ה66- במקום היווני סטיליאנוס ינאקופולוס. בדקה ה72- בולטון השוותה ובתוספת הזמן בוגרטי הביא לה את הניצחון. בבולטון העניקו את הקרדיט לפרננדס.
רק שכמה שאלרדייס רצה, השידוך נכשל. הוא אוהב את החבר'ה שלו לוחמים, ופבריס הוא לא כזה. הצרפתי ישב על הספסל, עבר ליציע והגיע למצב שאפילו במשחקי קבוצת המילואים הוא לא שותף. אלרדייס אמר שאין בעיות. אבל למקורביו הסביר שהוא לא בונה על הצרפתי, ולכן אפילו במשחקי המילואים הוא מעדיף לתת דקות לצעירים עם עתיד ולא לאחד שבקרוב יעזוב.
בנובמבר האחרון היה ברור לכולם שמחכים להצעה, וכשזו באה מבית"ר ירושלים, גם בבולטון נשמו לרווחה. אלרדייס אמר: "אני מקווה שבמועדון החדש פרננדס ימצא את מקומו."
נגד הפועל פ"ת הצרפתי שוב הוכיח שבפתיחות הוא ענק, עכשיו השאלה הגדולה אם סוף-סוף הוא מצא בית, או שזו רק תחנה נוספת בדרכו הארוכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
