אם היה ספק
חגי סגל חושב שהמשחק במילאנו הוכיח שהשחקן הכי חשוב במכבי ת"א הוא הקרואטי שישב בבית
לקבוצה שנגדו תהיה הרבה יותר מוטיבציה, למרות שגם לה מהשחק הזה לא ייתן כלום. והכי חשוב, גרשון ידע שזו ההזדמנות האחרונה להפסיד. בשבוע הבא הוא משחק על המקום הראשון ומי שטוען שאין חשיבות למיקום טועה, כי מי רוצה לקבל את אוברדוביץ' כבר בטופ?16-
למכבי היו את כל התירוצים שבעולם. וויצ'יץ' נשאר בבית, באולם היתה אווירה של משחק נשים בליגת הכדורעף שלנו (בתקווה שיש כזו ליגה,( הדרך לאולם היתה ארוכה מתמיד, אחרי חמישה ניצחונות רצופים, היה קשה להביא מוטיבציה מול קבוצה שהובסה נגד רומא מהיול"ב קאפ והדבר היחיד לעשות, כשהתוצאה היתה מעל 20 הפרש, היה
לשמור על הכבוד. מזה יש לפארקר וסולומון והרבה, אבל לא כל אלו שלצידם הראו שיש להם מזה.
אפשר לקבל הכל, אבל אי אפשר להסכים עם זה שבלייר הכבד מגיע למתפרצת לפני ג'יימי ארנולד. אפשר להבין יום לא טוב בהתקפה, אבל להשאיר את גלאנדה לבד מעבר לקשת שלוש התקפות ברציפות, זה כבר גובל בחוסר רצינות, שלא לדבר על חוסר ממה שגרשון דיבר עליו בשבוע שעבר.
לכל מי שהיה ספק מי השחקן הכי חשוב (לא בטוח שהכי מוכשר, אבל הכי חשוב) במכבי, אז וויצ'יץ' מהבית בצפון ת"א סיפק את התשובה. בלעדיו אין למכבי כמעט סלים קלים, בלעדיו באסטון הוא עוד שחקן שקופץ גבוה ולא הרבה יותר מזה. כשהוא איננו, היחידים שיכולים להגיע למצבי זריקה סבירים הם סולומון ופארקר, אנשי היכולת האישית. מילאנו שיחקה אתמול על חייה ובעיקר כדי להרשים את דג'ורג'ביץ,' צלף שלשות אדיר בימיו, שקיבל בירושה מפציצים גדולים כמו קלאבריה ובולרי. מכבי התקפלה וזו הפעם האחרונה העונה. מהשבוע הבא כל משחק הוא משחק גדול, מהשבוע הבא גם 39 הפרש זו לא סיבה להישאר בבית. גם לא שלג.
נא להמתין לטעינת התגובות
