81 נקודות לבראיינט על טורונטו, 301 לסיאטל ופניקס
הערב ההיסטורי של כוכב הלייקרס, שהפך לשחקן השני בתולדות הליגה שקולע 80 בערב, חתם יום מטורף ב-NBA: פניקס שוב הפסידה במותחן אל תוך הלילה ושברה יחד עם סיאטל שיא ליגה לשלשות במשחק; ארל בויקינס הננסי ניצח את סן אנטוניו; מגריידי הפגיז ב-43 נקודות את הפיסטונס אבל הפסיד
לייקרס – טורונטו 104:122. בראיינט שיחק 41 דקות, מה שאומר שהוא אפילו הספיק לנוח בערך שבע, והיה לו ממוצע של כמעט שתי נקודות לדקה. כן, תעשו את החישוב, זה יוצא הרבה. הרבה מאוד. מאוד מאוד. יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של ליגת ה-NBA בת כמעט 60 השנים, פרט לווילט צ'יימברליין באותו ערב של מאה נקודות ב-1962. היו לבראיינט 21 סלי שתיים מוצלחים מתוך 33 נסיונות, 7 שלשות מתוך 13, 18 זריקות עונשין מתוך עשרים. כן, זה לא רק נשמע הרבה. 81 נקודות. שמונים ואחת. Eighty-one. זה הרבה מאוד.
"כילד אפילו לא הייתי מסוגל לחלום על כמות כזו. זה נראה לי בלתי אפשרי", אמר בראיינט שסיים עם 28 נקודות ברבע האחרון. אז מה השתנה הלילה? "זה פשוט קרה. זה לא שתיכננתי את זה מראש. פשוט להשיג את הניצחון. וזה הפך למשהו מיוחד. זו הרגשה נהדרת, לתת כאן כזו הצגה. הייתי נחוש, נתפסתי לכל מה שקרה מסביב. הנקודות הללו היו באמת חשובות, היינו זקוקים להן. כשהנקודות שלי הופכות לשימושיות, הן הרבה יותר משמעותיות. להגיד שאני יושב עכשיו ומצליח לעכל את מה שקרה, יהיה שקר. זה לא קרה אפילו בחלומות שלי".
עוזר המאמן קארים עבדול-ג'באר, שחזה מקרוב גם בשיא המועדון המנופץ, 71 הנקודות של אלג'ין ביילור, עשה את ההשוואה: "גם המשחק של אלג'ין היה מדהים, אז גם לא היה קו שלוש. אין צורך להשוות. אלג'ין היה נכנס לסל בעקביות וקולע מקרוב. לקובי יש טווח לא מציאותי, והוא עושה זאת בדרכו שלו". דווין ג'ורג', חברו לקבוצה של בראיינט בשנים האחרונות, היה המום: "מעולם לא דמיינתי שאזכה לראות היסטוריה כזו. אין לי מושג מאיפה זה הגיע. הוא פשוט תקף, תקף ותקף, כל פעם כשהוא קיבל את הכדור". וגם פיל ג'קסון, שאימן את מייקל ג'ורדן כמעט כל הקריירה, נשאר חסר מלים: "זה היה משהו שצריך לנצור, פשוט רמה אחרת. ראיתי משחקים גדולים, אבל דבר כזה לא ראיתי בחיים".
בראיינט החזיר את הלייקרס, מיותר לציין שבמו ידיו, מפיגור של 18 נקודות (69:51) ברבע השלישי, וקלע בחצי השני הרבה יותר נקודות (55) מאשר הרפטורס כולה (43). פשוט מדהים. בנוסף לשיא של ביילור, גם את שיא הקריירה של מייקל ג'ורדן, 69, הוא השאיר הרחק הרחק מאחור. מייק ג'יימס קלע 26 לרפטורס, אבל היה יכול גם לשחק עם תחפושת של דינוזאור ואף אחד לא היה מדבר על זה. רק על מספר אחד. 81. "אתה יושב ומסתכל, וכאילו שנס קורה מול עיניך", אמר נשיא הלייקרס ג'רי באס, "והמוח מסרב להבין. הדרך הטובה ביותר להסתכל על זה היא ככה: כל אחד זוכר משחק של 50 נקודות. לקובי היו 55 במחצית אחת".
דטרויט – יוסטון 97:99. צ'ונסי בילאפס ממש רוצה שהפלייאוף יתחיל כבר. או לפחות שיהיה עניין. "משעמם אותי לנצח משחקים ב-10, 15, 20 הפרש. לא אוהב משחקים כאלה", אמר הרכז של דטרויט שקלע 24 (כמו ריפ המילטון). אז את טרייסי מגריידי הוא לא יפגוש בפלייאוף, ספק אם האחרון בכלל יגיע לשם במצב של הקבוצה שלו כרגע (26:13), אבל טימאק עשה הכל כדי לתת לו את חוויית המותחן עם 43 נקודות. בהתקפה האחרונה הרוקטס אפילו כמעט ניצחו או הישוו, כשלות'ר הד החטיא שלשה וג'ואן הווארד פולו-אפ. "הם לא זקוקים לשחקן כמוני", הסביר מגריידי את ההבדל בין הרוקטס לפיסטונס, "החמישיה הראשונה שלהם היא חמישיה נהדרת. כולם יודעים את התפקיד שלהם ואף אחד לא מנסה לעשות יותר מדי". כנראה שזה עובד: דטרויט עומדת על מאזן 5:33.
פניקס – סיאטל 152:149 (בשתי הארכות). בהתקפה האחרונה שתי הקבוצות כבר עמדו על שווה-שיא NBA לשלשות עבור שתי קבוצות במשחק בכל הזמנים. נותרה לה עוד אפשרות נוחה של ללכת לעוד הארכה, הרי התוצאה היתה 149 לכל, אבל ריי אלן כנראה חשב שעדיף להיפרד כידידים. השלשה שלו מכמעט עשרה מטרים, עם הבאזר, ה-32 במשחק, שיא ליגה חדש ששבר את ה-31 בין טורונטו לפילדלפיה במארס 2005, שלחה את הסאנס להפסד שלישי תוך שלושה שבועות במשחקים של שתי הארכות ומעלה. זו גם היתה התוצאה הגבוהה ביותר בליגה מאז 11 באפריל 1995, אז ניצחה דאלאס את יוסטון בשתי הארכות 147:156, ומשחק 150 הנקודות הראשון לקבוצה מאז הקליפרס
"הייתי חופשי, וידעתי שזה הזמן לקלוע את הזריקה הזו", אמר אלן שסיים עם 42 נקודות, כולל 8 מ-16 לשלוש וכולן החל מפתיחת הרבע הרביעי אחרי 0 מ-6 מהטווח הזה עד לאותה נקודה, כשלוק רידנאור מסייע עם שיא קריירה של 30. "אם יש דבר אחד שברור אצל אלן, זה שבשלב מסוים הוא יקלע זריקות", הוסיף מאמנו בוב היל אנדרסטייטמנט קטנטן. "הוא נכנס לקצב והיה בלתי יאומן. לא משנה איזו זריקה היתה לו, הוא קלע אותה", נדהם גם סטיב נאש ש-28 הנקודות שלו ו-16 האסיסטים לא עזרו לסאנס (14:26) לנצח, כמו גם 37 הנקודות של שון מריון, או ה-31 של ראג'ה בל.
סן אנטוניו – דנבר 89:85. האיש הקטן עם הלב הענק עשה זאת שוב (1). תשע נקודות היו לארל'ה ברל'ה בויקינס ברבע האחרון, 19 בכל המשחק, והנאגטס הכניסו את סן אנטוניו ברגל שמאל לעידן בלי מאנו ג'ינובילי, עידן שיימשך לשמחתם בערך שבוע-שבועיים. "נמאס לנו להגיע לכל כך הרבה משחקים צמודים נגד הספרס ולא לנצח", הסביר מאמן הנאגטס ג'ורג' קארל שקיבל גם 20 מאנתוני, "הרבה פעמים הם משחקים בכזו מהירות ועם כאלה חדירות, שאתה לא מצליח להשיג נוכחות פיזית. הלילה היתה לנו נוכחות כזו". והנוכחות של הגנת הפנים הקשוחה של הנאגטס היתה משמעותית: טים דאנקן אמנם סיים עם 14 נקודות, אבל קלע רק סל שדה אחד במחצית השניה. "צריך לקלוע סלים כדי לנצח משחק, ולא עשינו את זה", סיכם בפשטות המאמן גרג פופוביץ', "וצריך גם לרדת להגנה, וגם את זה לא".
מינסוטה – פילדלפיה 86:84. האיש הקטן עם הלב הענק עשה זאת שוב (2). אנדרה איגואדאלה קלע את סל הניצחון עם הבאזר בטיפ-אין נדיר ממרחק גדול, אחרי החטאה של כריס וובר, אבל הסיפור התחיל עוד קודם. "כשפיגרנו 19, בפסק זמן, הבטחתי לשחקנים שאם אנחנו מורידים את ההפרש מתחת ל-10, אנחנו מנצחים את המשחק", סיפר בסיום אלן אייברסון, "לעולם לא אשכח את המשחק הזה". הלוחם החבול עשה הכל כדי להחזיר את הסיקסרס מהבור: קלע 39 נקודות כולל 5 מ-6 מעבר לקשת, הוריד 9 ריבאונדים ומסר 5 אסיסטים. אף שחקן אחר בסיקסרס לא ממש הגיע לעבודה, אבל כשוובר ואיגואדאלה מגלים את ההנאה שבמשחק ההגנה, וחונקים את קווין גארנט ל-14 נקודות, לפעמים גם לא צריכים לקלוע הרבה.
מיאמי – סקרמנטו 99:119. אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו, אבל לפחות הלילה הסתבר שלשאקיל אוניל עוד יש כמה משחקים גדולים לתת. "כולנו קצת ממהרים לשפוט, אבל הדיבורים על היעלמות של שאקיל היו מוגזמים. אני מבטיח לכם את זה", ואת זה לא אמר שאק, אלא המאמן שלו פט ריילי, אחרי 27 נקודות של המפלצת ב-11 מ-15 מהשדה. דוויין ווייד, האח-קטן, זרק לעיתונאים עוד הערת תקשורת-עוינת: "חירפנתם אותו, כולכם. הבערתם אש מתחתיו. הוא משחק טוב בזמן האחרון, והמשיך כך הלילה". לאוניל יש העונה את הממוצעים הנמוכים ביותר בקריירה ברוב הקטגוריות הסטטיסטיות, אבל הלילה הוא נראה כמו פעם, ונעזר ב-22 של ווייד ו-19 של וויליאמס כדי להביס את הקינגס (סטויאקוביץ' 19). "אני רק מנסה לחזור לעצמי", אמר שאק, "אנחנו צריכים לנצח כיחידה של חמישה אנשים".
וושינגטון – ממפיס 93:82. מייק מילר לא היה צריך תקשורת עוינת כדי להתעורר, רק מרפק לאף מקובי בראיינט. מאז התקרית ההיא שגרמה להרחקתו של כוכב הלייקרס, מילר נכנס לכושר מטורף והלילה, למרות ששוב עלה מהספסל, המטיר 30 נקודות על הוויזארדס. הוא אפילו הספיק לעצבן את המאמן שלו כשזרק מוקדם מדי, עם 8 שניות על השעון, בהתקפה האחרונה של הרבע הראשון. "היי, אבל קלעתי את זה, לא?", התנצל בפני מייק פראטלו. אחר כך הסביר גם לעיתונאים למה הולך לו לאחרונה: "אני מקבל דקות של שחקן חמישיה, יוצא החוצה ומשחק. הרי כשאתה חותם חוזה זה לא אומר שאתה פותח בחמישיה, אלא שאתה שייך לקבוצה. כרגע אני בקבוצה, ואני שמח". גילברט ארינאס (24, 8 ו-8) ואנטואן ג'יימסון (25 ו-10 ריב') היו פחות שמחים לראות את רצף ארבעת ההפסדים של ממפיס נקטע.
קליפרס – גולדן סטייט 92:105. גם בצד השני של לוס אנג'לס חגגו הלילה, אם כי שם ההישג היה צנוע קצת יותר: בסך הכל ניצחון שישי ברציפות במפגשים מול הווריורס. גם ככה אפשר לסמן עוד וי בטבלת הניצחונות. קאטינו מובלי הוביל עם 22 נקודות, אחרי שיחת מוטיבציה מסם קאסל: "הוא אמר לי 'אנחנו צריכים אותך משחק חזק'. מעתה והלאה זה מה שאעשה מהרגע הראשון", הבטיח הגארד שעבר הסבה לסמול פורוורד מאז פציעתו של קורי מאגטי. קאסל עצמו הוסיף 21, כריס קיימן תרם 17 נקודות, 15 ריבאונדים ו-4 חסימות, והקליפרים עלו למאזן 16:21. ג'ייסון ריצ'רדסון קלע 23 למפסידים ובארון דייויס ממש לא הבין מה קורה לקבוצה שלו: "הם טוחנים אותנו בריבאונד כל פעם שהם רואים אותנו (הפעם 49:27), ואם נדע לסגור את הפער הזה, הכל יהיה בסדר".
פורטלנד – דאלאס 95:89 (בהארכה). זה שג'רי סטקהאוס עושה עבודה יפה מהספסל של המאבריקס זה לא סוד, אבל הלילה הוא כבר לקח את העניין לקיצוניות וקלע 29 נקודות. דירק נוביצקי הוסיף 23 לדאלאס, שהישוותה מאזנים עם סן אנטוניו (10:31) בראשות המערב בנקודת החצי של הליגה. הבלייזרס קיבלו 23 נקודות ו-11 ריב' מזאק רנדולף, ושלשה של סטיב בלייק שלחה את המשחק להארכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
