"אחרי שאצליח בישראל, בהולנד לא יוכלו להתעלם ממני"
מקצוען או רברבן? בר מזל או תככן? גאון או חולם בהקיץ? "הבן אדם קלאסה אחרת", "יש לו גישה מקצוענית", מעידים המעריצים. "לא פעם הוא מגזים", אומרים הספקנים. מה הסיפור של טון קאנן, המאמן ששיגע את הכדורגל הישראלי?
הולנד התעוררה למציאות חדשה. בין ואן חאל, הידניק וקומאן, פתאום השתחל לו שם חדש למדורי הספורט, אלמוני של ממש. חוץ מכמה אזורים, בדרומה של המדינה, אף אחד שם לא מכיר את האיש. "עדיין משפשפים כאן עיניים ולא מאמינים איך הבחור הזה עלה למעלה," מספר העיתונאי ההולנדי רוב ספרקן, שמסקר את האזור ממנו הגיע קאנן.
טון קאנן נולד בהירלן, 20 קילומטר מקרקרדה, העיר שמוכרת בזכות רודה, הקבוצה הבכירה במחוז. הוא תמיד אהב כדורגל, אבל לא היה מספיק מוכשר בכדי לככב, אז הוא שיחק עם החובבים בוולן הבלגית, בסיטארד ובחלין זייד, קבוצתו האחרונה. קאנן התחיל כחלוץ, המשיך כקשר שמאלי וסיים כמגן מחוסר אוויר.
למשפחה היה מפעל לברזל וכמה שביקשו ממנו לקחת פיקוד, טון הודיע להם שהוא הולך על כדורגל. הוא ניסה עיצוב פנים בכדי להתפרנס, פיתח קריירה כמנהל מכירות בסוכנות אאודי המקומית, אבל כל הזמן רצה רק להיות מאמן. אלא שבהולנד, להיות מנג'ר בכיר, אפילו באוטרכט, זה לא דבר פשוט. אתה צריך לבוא לקורס עם רקורד מוכח כשחקן. אם אתה חובבן, כמו קאנן, שולחים אותך עם "תחזור בשנה הבאה."
קאנן התחיל בקריירה על הקווים עם קבוצת הילדים של חלין זייד. "הוא עשה שם עבודה מצוינת," מספר הארי בובי, נשיא המועדון. "אני מכיר אותו מאז שהוא ילד, באמת בחור מוכשר. אמרתי לו: 'קח את הקבוצה הבוגרת.' הוא שמח. הוא אמר לי 'אתה עוד תראה לאיזה רמות אני אביא אותה.' לקחנו איתו אליפות."
רק מי שמע על הקבוצה הקטנה הזו? צריך להבין שדרום הולנד זה כמו הנגב. חלין היא אומנם עיר בת 50 אלף תושבים, אבל תקועה כמו קוץ בעקב, 200 קילומטר מאמסטרדם. קאנן הבין שהוא חייב דריסת רגל במקום גדול באמת ואז, בעיתון מקומי, התפרסם שמועדון הכדורגל רודה קרקרדה מחפש מנהל מקצועי למחלקת הנוער. שנים שהקבוצה הזו סבלה מביקורות על כך שהיא מייבאת שחקנים מאפריקה ומבלגיה, ושוכחת את הזהות המקומית. האוהדים התלוננו והיה צריך להקים שם הכל מחדש.
קאנן החליט שהוא לא מפספס את ההזדמנות. הוא שלח מכתב בקשה וסיים במלים: "אני הוא מי שאתם מחפשים." קאנן הגיע לראיון מוכן כמו למשחק עונה. בעוד יתר המועמדים הסתפקו בהצגה יבשה, הוא הביא איתו מצגת שבה היו פרושים החסרונות והיתרונות במועדון, והאפשרויות לעתיד מבטיח. אחרי שעה כבר ישב עם הנשיא והבעלים וסיכם על כניסה לתפקיד. בשבילו זה היה קידום עצום במעמד.
קאנן ישב על שיפור המתקנים, על התוכניות המקצועיות. הוא ליווה כל צעד של המחלקה. ברודה היו מבסוטים מהעבודה היסודית. קאנן ידע תמיד למכור היטב להנהלה את מה שהוא ביצע. אלא שהחלום הגדול, אימן של ממש, המשיך להציק. קאנן ידע שבהולנד הוא מוגבל. אפשרות חדשה נפתחה בפניו דווקא ממזרח אירופה.
לצפייה בסרטון הפעילו את הסאונד ולחצו על PLAY
מטלבורג דונייצק האוקראינית נקנתה על ידי איש אמיד, לשעבר שותפו לעסקים של בעלי שחטיור, הקבוצה הבכירה בעיר. מטלבורג עלתה לליגה הבכירה, פיטרה את מאמנה היהודי אלטמן, והביאה כמנהל טכני את וים פרש, המנכ"ל היוצא של רודה. פרש ידע שאם הוא מגיע לארץ זרה הוא רוצה איתו איש מקצוע שבו יוכל לבטוח. פרש היה מאלה שעמדו מול קאנן באותו יום של פרזנטציה מופלאה. כבר אז נוצר ביניהם קליק.
קאנן חלם אמנם על אירופה הקלאסית, אבל כעת ניצבה בפניו אפשרות לאמן קבוצה אמיתית. הוא היה בדונייצק 18 חודש, הקבוצה סיימה בצמרת. לו ולפרש המציאו את הכינוי 'רוכבי האופניים,' אבל בסך הכל הם לא איכזבו.
רק שדווקא אז, בשיא פריחתם, האוקראינים מצאו שאין בידי המאמן תעודה מתאימה לקריטריונים המקומיים. בהתאחדות מסרו
קאנן יצר יחסים קרובים מאוד עם דמיטרי סיליוק, סוכן שחקנים מוביל באוקראינה וברוסיה, מקורב לכל המושכים בחוטים, שבין היתר החזיק בתפקיד סגן נשיא מטלבורג דונייצק. כעת הוא ביקש מסיליוק שיסדר לו קבוצה חדשה. סיליוק חזר עם הצעה מאלניה ולדיקווקז הרוסית, אבל קאנן אמר שהוא יותר בכיוון מערב אירופה. בכל זאת הוא איש העולם הגדול, רוצה גם ליהנות מהחיים. סיליוק שידך אותו לארקדי גאידמק, שבדיוק השתלט על בית"ר ירושלים.
"אני שואף להגיע לרמה של אדריאנסה, ואן-חאל ומוריניו. אני יודע שזה נשמע נורא ואני גם יודע איך אנשים יגיבו, אבל אני לא רוצה להחביא את השאיפות שלי" (טון קאנן למגזין ההולנדי "פוטבול אינטרנשיונל(".
כמעט קשה להיזכר בזה, אבל ההולנדי נחת בישראל מכופתר ומנוכר. זה לא היה קאנן החביב של היום. הוא בא להכין דו"ח מקצועי לבעלים. עיתונאים שבאו לדבר איתו אז התבקשו לתת לו כבוד, "מיסטר קאנן בשבילכם." רק כשאלי אוחנה עזב בטריקת דלת, נפתח בפניו העולם האמיתי. טדי המטופח, יציעים מלאים, קבוצה רעבה. סוף סוף הוא מאמן כמו שהוא רוצה. שחקנים התאהבו בו, גיא עזורי נתן לו את כל הכבוד. הדרך למעלה הייתה סלולה.
"הו דה פאק איז בני יהודה,"? הוא הטריף את הקבוצה לפני המשחק בין השתיים. את ליאור אסולין הוא לקח לפני שנסע עם נבחרת השלום לברצלונה ואמר לו: "אני רוצה שתתקשר כל ערב לאשתך ותשאל מה שלום התינוק החדש. אם לא, אין לך מה לדבר איתי."
ההולנדי הפך למלך העיר. פתחו לו שולחנות, הוא התחבר לאמיר תורג'מן, בעלי מסעדת לוגאר האופנתית. קאנן בדיוק חיפש דירה ותורג'מן אמנם לא מבין בכדורגל, אבל מתמחה בנדל"ן. הם ישבו שעות, שתו הרבה יין. "היה קשר מהשניה הראשונה," מעיד תורג'מן על הרומן. "הבן אדם הוא קלאסה אחרת, מדבר שבע שפות." קאנן שולט בהולנדית, גרמנית, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית. השפה השביעית היא עברית, שנמצאת כרגע בתהליכי למידה.
טון קאנן קולט מהר ומשדר נינוחות כלפי חוץ. בימיו הראשונים בבית"ר הכל היה ורוד. מאמנים צעירים באו לראות אותו מעביר אימונים, כאילו קרויף נמצא בבית וגן. "אתה רואה שהגישה היא מקצוענית, יש פדנטיות," מספר ירון גפני, מאמן קבוצת הנוער של הפועל מרמורק, שעלה לבירה בכדי ללמוד. "סטייל אירופאי. בארץ אולי רק גיורא עובד ברמות האלה."
קאנן היה יכול להיות גורו אמיתי, רק שאז הגיע פרננדס. ההולנדי התקשר ביום ששמע על בואו של הצרפתי לחבר, כולו עצבני. "מה, אני לא יודע שהוא רוצה להיות מאמן ראשי? כולם יודעים כמה הוא אמביציוזי. אם הוא חושב שאני אהיה עוזר, הוא טועה. אני המאמן." מסיבת העיתונאים הראשונה עם הצרפתי הפכה למפגן כעס לא אופייני מצד המאמן ההולנדי. לרבים מחבריו בארץ הוא סיפר שזה קאנן האחר, אבל באותם רגעים הוא הגן על עצמו. סביר להניח שאם הוא היה מתנהג אז באותה נינוחות של השבועות האחרונים, הוא היה נשאר בבית"ר עד סוף העונה. ההתפרצות חיסלה אותו.
עזיבת בית"ר היתה מבחינתו שבר לא צפוי, אבל בבית, בהולנד, הוא שידר עסקים כרגיל, כאילו מעמדו לא היה טוב יותר. "הוא אמר לנו שיש לו המון הצעות בישראל. שהוא כל הזמן מופיע בטלוויזיה וברדיו," מספר עיתונאי הולנדי שהיה איתו בקשר. "רק שאצלנו לא כולם מאמינים לו. הוא לא פעם מגזים. הוא סיפר שהוא חבר טוב של ואן חאל. ואן חאל בסך הכל ביקש ממנו שיעשה ניתוח לאיזו קבוצה אוקראינית ששיחקה נגד אלקמר בגביע אירופה. אם זו חברות, אז יש לי מיליון חברים. היו מקרים שקולגות שלי נמנעו מלפרסם את מה שהוא מכר להם."
רק שהפעם קאנן צדק, באמת אוהבים אותו. תורג'מן לא יכול היה לוותר על חברו הטוב. הוא התקשר למנכ"ל ברק, דוד קמיניץ, מכבר ותיק, שיחבר אותו ללוני הרציקוביץ.' לוני הפנה את תורג'מן לדריקס. תורג'מן צלצל לדידי הררי, שמכיר את סגן הנשיא, וביום שני בערב קאנן כבר היה אצל אלי בהוד השרון לארוחת ערב חגיגית.
לוני הגיע יותר מאוחר כדי להכיר את המאמן החדש. הוא התרשם מהנימוס, מהדרישות הנמוכות, אבל מה שבאמת קנה את הנשיא התל אביבי זו הבקשה של ההולנדי לנסוע הביתה כדי להיות עם אשתו פרסילה בחג המולד. אין כמו מאמן עם ערכים.
קאנן קנאי מאוד ליחסים עם אשתו. כשיצא לחגוג את חתימת ההסכם, במסעדת ,206 צילמו אותו עם הדוגמנית מורן אטיאס. קאנן ביקש מהצלם שאת התמונה הזו לא יכניסו לעיתון.
אתמול ההולנדי כבר היה בשדה התעופה בדרכו הביתה, שם אולי יפגוש את הארי בובי, האיש שאצלו הוא החל את הקריירה. "לא להאמין מה שקורה אצלכם בישראל," מתפעל בובי. "בשלושת השבועות האחרונים הייתי בחופשה בדרום אפריקה. עזבתי כשהוא אימן את בית"ר, היום אני קורא שהוא מאמן את מכבי. איך אתם עושים את זה, או יותר נכון - איך הוא עושה את זה."?
נא להמתין לטעינת התגובות
