הקרב על גאליסיה: סלטה מארחת את לה קורוניה
סלטה ויגו ירדה לליגה השניה וחזרה אחרי עונה, דפורטיבו לה קורוניה רוצה לשחזר את ימי הזוהר שלה, ושתיהן צמודות זו לזו בטבלה הספרדית. יריבות בת עשרות שנים תרשום עוד פרק ב'בלאידוס', כשגם בשבת ישירו אוהדי סלטה: "כשבויגו עובדים, בקורוניה נחים", וזה עוד נוסח מעודן
אז מה בכל זאת מעניין בגאליסיה? יריבות כדורגל רבת שנים בין שני המועדונים הבכירים של האיזור, סלטה ויגו ודפורטיבו לה קורוניה, שמתודלקת גם באמצעות הגאווה הכלכלית המקומית. אוהדי סלטה נוהגים לומר שכאשר "בויגו עובדים, בקורוניה נחים". אוהדי דפור לעומתם, נוהגים לתלות את דגלי טורקיה ב'ריאסור', משום ששוכני ה'בלאידוס' קוראים להם 'טורקוס' (טורקים) על מנת להעליבם. האולטראס הכחולים-לבנים הפכו את כינוי הגנאי למקור לגאווה, וביום שבת, אחרי הפסקה של שנה, זה שוב יקרה. על הדשא בלאידוס יתנהל הקרב על גאליסיה, עוד פרק באחת היריבויות הוותיקות בספרד ובכדורגל האירופי.
סלטה עברה תהפוכות רבות בשנים האחרונות. תור הזהב של המועדון שנוסד ב-1923 ולא זכה אפילו בתואר אחד לרפואה היה בין 1997-2003, עם מוסטובוי, קרפין, גוסטאבו לופס וגם ישראלי אחד, חיים רביבו. השיא הגיע בעונת 2003, כשרביבו כבר הלך והמועדון סיים במקום הרביעי והעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות. אך חוסר הניסיון בחבורה הסגורה של מועדוני הצמרת באירופה, הוביל את סלטה לקריסה בליגה המקומית. בעוד שבצ'מפיונס היא ניצחה את מילאן ואייאקס והודחה רק בשמינית הגמר על ידי התותחנים של ונגר, בליגה, סלטה סיימה את העונה במקום הלפני אחרון, וירדה לליגה השניה. במהלך אותה עונת בלהות היא גם חטפה 5-0 ביתי מדפור, ועוד 3-0 בריאסור במחזור הלפני אחרון, שחרץ למעשה את גורלה.
עונה אחת הספיקה למאמן פרננדו ואסקס על מנת להצדיק את המוניטין שלו כמומחה בהעלאת קבוצות לליגה הראשונה, סלטה סיימה שניה וחזרה לבמה הראשית.
סלטה מודל 2005 עדיין לא מצאה את האיזון שיאפשר לה לאיים באמת על הגדולות. מאז פתיחת העונה המצוינת, עם ארבעה נצחונות בחמשת המשחקים הראשונים, כולל ניצחון על ריאל ב'ברנבאו', לא הצליחה הקבוצה לנצח ולו משחק אחד בחוץ. ב'בלאידוס', לעומת זאת, סלטה פורחת עם שישה נצחנות בשבעה משחקי בית, לא נתון מעודד במיוחד עבור דפור.
לכל אוהד כדורגל יש רגע בתולדות הקבוצה שלו, שמח או עצוב, שהוא לא ישכח לעולם. אוהדי דפור יעדיפו לשכוח את אותו ליל אימים במחזור הנעילה של עונת 1994. הגאליסיאנים הובילו את הליגה מחודש דצמבר, והגיעו למשחק האחרון מול ולנסיה ב'ריאסור' בידיעה שניצחון שווה אליפות היסטורית. לה קורוניה לא הצליחה לכבוש, ובמצב של 0-0 וכשברצלונה, היריבה על התואר, מובילה מול סביליה 2-3, אי אפשר היה למצוא פרצופים מחייכים. אז הגיע זמן הפציעות, נאנדו הוכשל ברחבה, ודפור קיבלה פנדל. אל המשימה המלחיצה מכל ניגש המגן דיוקיץ', שיהפוך תוך כמה דקות לגיבור הטראגי של המועדון, עם החמצה ששלחה את עשרות אלפי האוהדים לבכות אל תוך הלילה.
אך סופר-דפור התאוששה. שתי זכיות בגביע המלך, אחת, מתוקה מכל, ב'ברנבאו' בשנת ה-100 של ריאל מדריד, וזכייה היסטורית באליפות בשנת 2000 עם הסקורר ההולנדי רוי מקאי. הקבוצה שבנה חבייר אירורטה הפכה לחברה קבועה בליגת האלופות. השיא הגיע עם התיקון לאותו לילה עגום ב-1994, לפני שתי עונות, כשהאצטדיון כמעט קרס מהתרגשות, כשדפור העיפה את מילאן עם ניצחון סנסציוני 0-4, ועלתה לחצי הגמר, שם הודחה על ידי פורטו של מוריניו.
דפור נמצאת היום בתקופת מעבר. העונה שעברה, הגרועה ביותר שלה בעשור האחרון, היתה עונתם האחרונה של אירורטה ופראן, אלברטו לוקה נמכר לניוקאסל והקבוצה נבנית מחדש. המאמן חואקין קפארוס שהגיע אחרי חמש שנים נהדרות בסביליה, הביא איתו מהדרום את אותה שיטה שדוגלת בשילוב בין צעירים מקבוצת המילואים לשלד הוותיק יותר. בינתיים, הקדנציה של קפארוס טובה מהמצופה, והשבוע החליט נשיא המועדון להאריך את חוזהו עד 2008. חוסה מולינה עומד בין הקורות ומחזיק את הקבוצה עם מאזן ספיגה של 14 שערים בלבד. חואן ואלרון ואלדו דושר, שקיצץ פעם את בקהאם והפך בינתיים לשחקן לגיטימי בזכות ביצועיו על המגרש, מנהיגים את הקישור, פדרו מוניטיס ודייגו טריסטאן הבלתי נגמר נותנים את הטון בהתקפה, ודפור כבר חמישית בטבלה עם הפסד חוץ אחד בלבד.
מחקר שערך פרופסור חוסה מנואל סאנצ'ס עבור אוניברסיטת א-קורוניה, הראה את החשיבות האדירה שמייחסים אוהדי הכדורגל בגאליסיה לקבוצותיהם. 70 אחוזים מהנשאלים ענו שהם מדברים באופן קבוע בעבודה, עם חברים או בבית, על כדורגל. יותר מ-60 אחוז מאוהדי דפור ענו שהם הולכים ליותר מעשרים משחקים של הקבוצה שלהם בעונה, וכמעט כל הנשאלים ענו שהכדורגל משפר את רמת החיים שלהם.
ביום שבת, 21.00, שתי היריבות הגדולות נפגשות שוב. דפור חמישית, סלטה שביעית עם אותו מספר נקודות. המנצחת תזכה לא רק ביוקרה המקומית, אלא בעיקר, באפשרות להמשיך ולפזול לכיוון הצמרת הגבוהה. רק 8 נקודות מפרידות בין שתי הגאליסיאניות לבארסה ואוסאסונה המובילות. אבל עזבו אתכם מאליפות או מקום בצ'מפיונס, הדרבי הוא מעל לכל.
נא להמתין לטעינת התגובות
