הדרך הארוכה הביתה: סיפורו של מוטי איוניר
הוא גדל במחלקות הילדים של מכבי ת"א, הרעיד את הרשת באיצטדיון ר"ג כבר בגיל 14 ועלה ליגה בעונתו הראשונה כמאמן. בעוד כמה ימים, הוא יכול להגשים חלום נוסף ולעמוד על הקווים בקרית-שלום
לפני 6 וחצי שנים, בראיון למקומון תל-אביבי, אמר איוניר: "כל קבוצה גדולה זו שאיפה, אבל מכבי בשבילי זו סגירת מעגל. מצד שני - זה מאוד מפחיד. לשמוע את המשפט: 'מוטי איוניר מאמן מכבי ת"א' - זה מפחיד". היום, אחרי שהפחד התמוגג, נוצרה הסיטואציה שבה המעגל אכן יכול להיסגר עבורו.
איוניר ידוע כמי שלא תמיד שולט בעצביו. הפעמים הזכורות ביותר היו כשאחז באשכיו למול אוהדי בני יהודה שקיללו אותו ("הם חבורה של אידיוטים", אמר בדיפלומטיות לאחר התקרית) וכשדחף קוון והושעה ליותר מחודש בעונה שעברה. ציטוטים נגד שופטים לא חסרו לאיוניר במהלך הקריירה, אבל כמעט תמיד לצד האגרסיביות היתה מקצוענות שהביאה לתוצאות נאות על המגרש.
קריירת האימון של איוניר עברה בעיקר דרך קבוצות קטנות, וידעה לא מעט עליות ומורדות. הוא החל לאמן בגיל צעיר יחסית, 34, וכבר ב-97/98, עונתו הראשונה על הקווים, זכה להצלחה מפתיעה כשהעלה את בית"ר ב"ש הצנועה מליגה א' לליגה ארצית, אז הליגה השניה. לאחר עוד עונה מוצלחת יחסית עם בית"ר ב"ש, אותה סיים 6 נקודות מעלייה לליגת העל, איוניר קיבל צ'אנס ראשון בליגה הבכירה עם העולה החדשה דאז, מכבי נתניה (עונת 99/00). מינויו בנתניה לא עבר בצורה חלקה משום שהחליף את אורי מלמיליאן, שהעלה את הקבוצה לליגת העל לאחר 4 שנים ולמרות זאת הועף.
איוניר התחיל את העונה כשחובת ההוכחה, במיוחד בעיני אוהדי נתניה, מוטלת עליו, ולא ממש עמד במשימה. נתניה פתחה את העונה בצורה קטסטרופלית עם 6-0 בבית מאשדוד, איוניר הוחלף לאחר 6 מחזורים בלבד ובלי ניצחון אחד לרפואה. אגב, לקראת סיום אותה עונה, חזר מלמיליאן לנתניה והצליח להשאיר את הקבוצה בליגה, לאחר ששהתה במשך מרבית השנה מתחת לקו האדום. באותה עונה לא נותר איוניר חסר תעסוקה יותר מדי זמן וחזר לבירת הנגב, הפעם לצד האדום של העיר. גם את הפועל ב"ש עזב המאמן האמוציונלי לאחר מחזורים בודדים, ואת העונה הוא סיים, איך לא, בבית"ר ב"ש.
אלה היו שנות המדבר של איוניר. בעונה הבאה הוא נשאר בליגה השניה, אך נדד להפועל כפ"ס של אלי טביב וגבי טווילי. אחר כך עבר גם בהפועל
גם הקבוצה הזו היתה אז בליגה השניה, אבל בניגוד לתחזיות הצליחה לעלות לליגת העל והפתיעה אפילו את עצמה. אבל זה היה עוד כלום לעומת ההצלחה שבאה בעונה שלאחר מכן. נצרת-עילית, עם אחד התקציבים הנמוכים בליגה, סיימה את העונה במקום החמישי והמכובד, מעל קבוצות כמו מכבי והפועל ת"א, ובמרחק נגיעה מהופעה באירופה. גם ההצלחה לא ממש ריסנה את האופי הסוער של איוניר, שהורחק במהלך העונה לחמישה משחקים לאחר שדחף במהלך משחק את הקוון אשר כהן והעליב את השופט הרביעי באותו משחק, שמואל שטייף.
לחובבי הטריוויה, נזכיר שזו היתה העונה המלאה הראשונה של איוניר בליגת העל, והוא לא סתם סיים אותה, אלא גם ביסס את עצמו כמאמן ראוי לקבוצה גדולה. הצעה ממשית מקבוצה גדולה לא באה, ואיוניר המשיך לעונה שלישית בצפון. עד כה השיגה נצרת-עילית 4 נצחונות, 4 הפסדים ו-4 תוצאות תיקו, מה שמציב אותה במקום השישי בטבלה, נקודה פחות ממכבי ת"א. עכשיו, לאחר שבקרית-שלום קרס ברעש פרוייקט הגלאקטיקוס וניר קלינגר הלך הביתה, איוניר, מכביסט מבטן ומלידה, ייקרא כנראה לדגל וינסה לעשות את מה שחלם ופחד לעשות לפני יותר משש שנים - לאמן את מכבי ולהרים אותה מהבור.
עוד בטרם היותו מאמן, מוטי איוניר היה קודם כל שחקן כדורגל מצוין. עוד כשהיה ילד הכירו אותו כבנו של אברהם איוניר, מחברי ההנהלה של מכבי ת"א ובעל אחד הבוטיקים הראשונים והמפורסמים בת"א, "אופנת איוניר". הוא גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א, וכבר בגיל 14 הבקיע לעיני עשרות אלפי צופים באיצטדיון ר"ג. זה היה בתחרות פנדלים של ילדים במחצית משחק ידידות של נבחרת ישראל מול הולנד, ב-22 בפברואר 1978. ישראל הפסידה 2:1 (ויקי פרץ כבש לטובתנו), איוניר הגיע במקום השני בטורניר ההפסקה.
את הקריירה המקצוענית בבוגרים של מכבי ת"א התחיל איוניר בקיץ 1980, כשהיה רק בן 16 ושותף במשחק במסגרת האינטרטוטו. הופעת הבכורה שלו בליגה היתה ב-6 בספטמבר באותה שנה נגד הפועל ב"ש, והשער הראשון הגיע בגיל 16 ושבעה חודשים, בבלומפילד נגד מכבי פ"ת. מכבי ת"א ניצחה 1:2.
איוניר המשיך להתפתח לשחקן גדול במכבי ת"א, ובמחזור הראשון של עונת 81/82 הבקיע את אחד השערים המפורסמים שלו, בימק"א מול בית"ר ירושלים. במצב של 1:1 פסל השופט, אברהם קליין, שער של הירושלמים, ובזמן שאלה התחבקו, חידש בני טבק את המשחק ומסר לילד איוניר, עוד לא בן 18, שכבש לרשתו של יוסי מזרחי. מכבי ניצחה 1:2.
בעונת 83/84 כבש איוניר את אחד השערים היפים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, כשירה כדור חופשי אדיר מכ-40 מטר לרשתו של צדוק אברהמי, שוער מכבי חיפה, והדהים את בלומפילד. בגיל 22, אחרי שלא הצליח לזכות עם מכבי ת"א באליפות, יצא איוניר להגשים את החלום האירופי וניסה את מזלו בקבוצת רודה ההולנדית. הוא שיחק בה במשך קצת יותר משנה, וחזר למכבי ת"א במחזור ה-12 של עונת 87/88. באותן שנים הפך איוניר לקפטן הצהובים, עד שחילוקי דעות עם המאמן צביקה רוזן הביאו לעזיבתו, אחרי המחזור השישי של עונת 90/91. את העונה הוא סיים במכבי נתניה, ושנה לאחר מכן הגיע לבני יהודה. המכביסט הצפוני התקבל בעין בוחנת בשכונת התקוה, אבל התחבב במהרה על האוהדים והוביל את הקבוצה של גיורא שפיגל למקום השני בטבלה. את מכבי הוא ראה באותה עונה לוקחת אליפות, בלעדיו.
את עונת 92/93 התחיל איוניר בהפועל חיפה, אותה עזב אחרי 13 מחזורים להפועל פ"ת, ועזר לה להינצל מירידה. בעונה שלאחר מכן הוא שיחק במדי העולה החדשה, עירוני אשדוד, וכשחצה את גיל 30 החלה ירידה בכושרו. במהלך עונת 95/96, אותה החל בצפרירים חולון, תלה איוניר רשמית את הנעליים וסיים קריירה מכובדת, במהלכה רשם גם 18 הופעות בנבחרת ישראל ושער במשחק רשמי, בטורניר הקדם אולימפי נגד ניו זילנד.
נא להמתין לטעינת התגובות
