כלי משחק: ראיון מיוחד עם דייויד בקהאם
דייויד בקהאם יגיד לך (וגם לך ולך) כל מה שתרצה לשמוע. כי אין מי שמתקרב לרמה שלו. כאן לא מדובר בכדורגל. הסיפור הוא שיווק, מיתוג, כסף, ובקהאם מכיר כל טריק שמכניס עוד מזומנים. מאז הגיע היפיוף האנגלי לריאל מדריד, הפך המועדון לאימפריה הכלכלית הגדולה ביותר בכדורגל העולמי, כשגם הספונסרים שלו משמינים בדרך. אפילו כשאדידס משיקה נעל חדשה ואוספת לאולם אחד כמה מטובי השחקנים בתבל, כולם מחווירים מול האור הבוהק משיניו הצחורות. שליחנו המסונוור חזר ממדריד שטוף געגועים לימים בהם פשוט שיחקו כדורגל
היו לבקהאם גם ימים לא כל כך טובים בריאל מדריד, ספינת הדגל של הכדורגל הספרדי. לקבוצה לא הלך, הוא התקשה להתאקלם. השמועות טענו אז שרומן אברמוביץ,' המולטי מיליארדר ששולט בצ'לסי, מבקש להביא אותו ללונדון. בקהאם נכנס למשרדו של נשיא ריאל, פלורנטינו פרז, ואמר לו: "אדוני, אני רוצה לצאת בהודעה לעיתונות שטוב לי כאן, שאשתי וילדי מגיעים לחיות איתי, האם הידיעות שפורסמו נכונות."? פרז קם מכיסאו, חיבק אותו ואמר לו: "דייויד, אני אמכור את האיצטדיון לפני שאמכור אותך."
זו לא היתה סתם סיסמה. לאנשים שניסו לתווך בעסקה אמר פרז: "תגידו לאלה בצ'לסי שהמחיר של בקהאם הוא 180 מיליון יורו. לא 179 ולא .179.99 וגם אם הם יהיו מוכנים לשלם, דייויד צריך להסכים. אם לא, הוא נשאר כאן".
כשמנצ'סטר יונייטד הציבה לפני שנתיים תג מחיר של 22 מיליון ליש"ט על בחור בן 28 שמתמחה בריצות באגף הימני ובבעיטות עונשין קטלניות, התפרץ מנהל השיווק של ריאל, חוזה אנחל סאנצ'ז, לחדרו של הנשיא בצעקות שמחה. "גרושים, הם רוצים גרושים. צריך עכשיו לסגור את זה," זירז את פרז לכיוון פנקס הצ'קים שבמגירה.
אבל פרז היה צריך כמה דקות לסדר את המחשבות. בשנת 2000 בחרו אותו חברי המועדון לתפקיד הנשיא, אחרי קמפיין שבו הציג קו ברור ומתוכנן. הוא יביא למועדון את השחקנים הכי טובים, יהיה מחירם אשר יהיה, ואין לזה בכלל קשר למשחק. פרז כיוון להסכמי חסות, זכויות שידור ומכירת מזכרות, כי ריאל מדריד, למרות שזכתה 29 פעם באליפות ספרד ותשע פעמים הוכתרה כאלופת אירופה, סבלה מבעיות פיננסיות.
פרז, שטבע את המונח "גלאקטיקוס," כבר הביא את לואיס פיגו הפורטוגלי תמורת 37 מיליון ליש"ט. את זינאדין זידאן, האייקון הצרפתי, ב47- מיליון, ואת רונאלדו, הכובש הברזילאי, במחיר מציאה של 29 מיליון. אבל בקהאם לא נחשב אז ברמתם. הפרשנים ניבאו לו ישיבה ממושכת על הספסל. פרז שאל את מנהל השיווק כמה לדעתו שווה התכשיט. סאנצ'ז הפציץ סכום דמיוני של חצי מיליארד יורו. היום פרז מבין שסאנצ'ז ידע על מה הוא מדבר. כי בקהאם, בן 30 וחצי, הוא כבר מזמן לא כדורגלן. לא רק, בכל אופן.
שנתיים אחרי שהגיע ריאל מדריד חווה את מה שמכונה "אפקט בקהאם." אמנם היא לא השיגה איתו שום תואר במגרש, אבל כשבקיץ האחרון פורסמו הנתונים הפיננסיים, התברר שאחרי שמונה שנות שלטון מנצ'סטר יונייטד הוא כבר לא המועדון הכי מרוויח בעולם. את התואר הזה ריאל כן השיגה עם בקהאם, כשרשמה הכנסות של 275 מיליון יורו. ככה זה כשבעונה שלפני בואו נמכרו 900 אלף חולצות שנשאו את השם ריאל מדריד, ובעונה שעברה כבר עפו מהמדפים שלושה מיליון.
באימונים של ריאל מדריד מסתובבים לא מעט עיתונאים זרים, במיוחד יפנים. את אחת מהן, יומיקו, פגשתי בשבוע שעבר מסתובבת ליד הדשא עם מצלמה דיגיטלית, מעבירה נון סטופ תמונות של בקהאם לאתר אינטרנט שמעסיק אותה למטרה אחת בלבד. "דבר ראשון אני כאן בשביל בקהאם," היא מודה. "דבר שני אני בשביל בקהאם, ובסוף אם נשאר מקום, אז גם קצת כדורגל."
מה לשחקן אנגלי ולעם היפני?
"הוא הרבה מעבר לכדורגל. בכלל לא קשור לספורט. הוא יפה, הוא משדר נימוס, תדמית מאוד נקייה, וריאל מדריד מנצלת את זה. היא יודעת שליפנים יש ארנק שמן ובשלוש השנים האחרונות אין קיץ שהיא לא מבקרת במזרח הרחוק".
הנסיעות ליפן הן תיק גדול מאוד מבחינת השחקנים, שגם כך נסחטים מדי שנה עד הקצה במועדון ובמשחקי הנבחרת. לא מעט מקטרים על העומס הכבד שגורר אחריו פציעות ומשפיע בהמשך העונה, אבל אין ברירה, מדובר בעסק. מסע כזה מכניס לריאל 17 מיליון יורו, וגם לאימפריה כזו זה לא סכום שהולך ברגל.
יומיקו המשיכה לרשום במחברתה ללא הפסקה, כשעל המגרש לא התרחש שום דבר חוץ מריצה קלה של ערימת כוכבים. שאלתי אותה מה כבר אפשר לכתוב עליו כל יום. היא נדהמה. "מה זאת אומרת? לפני יומיים הוא הביא את הילדים לאימון, הנה לך ידיעה, אבל אני עדיין מחכה לצילום שלו ושל אשתו ויקטוריה. עוד לא יצא לי לצלם אותם ביחד."
כתב
אז אם בקהאם אוניברסלי עד כדי כך, לא פלא שריאל מדריד חנכה בחודש יולי תחנת טלוויזיה בינלאומית שמשדרת ל120- מדינות. קלייר רורק, סטודנטית יפהפייה מלונדון, נשלפה מהאוניברסיטה כדי להיות המגישה המובילה. "לא ידעתי לאן מוביל הטירוף הזה שנקרא ריאל מדריד, עד שהגעתי לכאן. אנחנו משדרים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אימונים, ראיונות ומשחקים ישנים. והדרישה הגדולה היא כמובן לעוד ועוד בקהאם."
בקהאם מבין את מקומו ואת תפקידו. הוא מכיר היטב את המלאכה. ברור לו שגם בין חברי מועדון כוכבי העל הוא משהו יוצא דופן. את ההבדלים אפשר היה לראות בשבוע שעבר, באירוע שבו השיקה חברת אדידס את נעלי הכדורגל החדשות "פרדאטור אבסולוט," הדור החדש, המילה האחרונה בעיצוב, נעל שתלווה את טובי הכדורגלנים למונדיאל המתקרב בקיץ בגרמניה.
לחגיגה הביאה אדידס למתקן האימונים של נבחרת ספרד את המיטב שבמיטב. קאקה ונסטה ממילאן, ראול וזידאן ממדריד, מוטו מיובנטוס, הנריק לארסון וצ'אבי מברצלונה, מוריינטס מליברפול. מדובר באירוע לוגיסטי מסובך, הרי העונה כבר בהילוך גבוה והכוכבים הכי גדולים צריכים לעזוב את הקבוצות שלהם, אבל גם במועדוני הפאר יודעים היום את חשיבות הקשר של השחקן עם עולם המסחר. עוד תמונה תמכור בסוף עוד מזכרת. רק שלמרות כל השמות הגדולים שהגיעו, הפלאשים כוונו כולם לכוכב האירוע.
יותר מעשר שנים קשורים אדידס ובקהאם בחוזה. במקרה או לא, לריאל מדריד יש חוזה הלבשה עם אדידס שמכניס לה 40 מיליון יורו. לפני שנתיים הציעה החברה לבקהאם מאה מיליון ליש"ט לנישואים לכל החיים, אבל הוא ביקש להתחייב רק עד .2008 מי יודע כמה הוא יהיה שווה בגיל .34 "דייויד בקהאם הוא הספורטאי הכי פופולרי בכל הזמנים," משוכנע תומס ואן-שאלק, האחראי לאגף הכדורגל באדידס. "יש ספורטאים שהם מעבר למשחק, כמו טייגר וודס ומייקל ג'ורדן, אבל הם לא מתקרבים למחצית מערכו של בקהאם."
80 עיתונאים ואנשי תקשורת מרחבי העולם הגיעו לאירוע שנערך באולם קונגרסים גדול. התיישבו בשקט והאורות כבו. במעבר, באמצע, צעדה שורת שחקני הייצוג, לבושה בטרנינג חגיגי וכפכפים של שבת. הבמה עוצבה כחדר הלבשה. ארוניות ולפניהן ספסלים, וליד כל ספסל זוג נעליים שחיכה לבעליו.
בקהאם עלה אחרון, כמובן, חייך ונופף לקהל. לפניו עלה זידאן. כדורגלן הרבה יותר מוכשר, רק בעל אישיות שיכולה למכור, במקרה הטוב, בגט. שקט, צנוע, נראה כל כך זר לאירוע. הוא השתעל מדי פעם בצורה לא פוטוגנית, מיעט לחייך והתקשה לשרוך את נעליו החדשות. נדמה שרק החוזה עם החברה קושר אותו למקום, כמו זמר בסיבוב הופעות. עובד מקומי סייע לו במלאכת הקשירה. הנעליים של זידאן שחורות, הצבע המסורתי. "יש אדומות, לבנות, אבל אני אוהב אותן קלאסיות," הוא הסביר.
בקהאם לעומתו קרץ למכרים בשורות הראשונות, התנהג כמו דג במים. הצלמים התנפלו עליו והוא ידע בדיוק להיכן להסתכל. למעשה אדידס הוציאה לוגו מיוחד רק בשבילו, שחקן בועט כדור עונשין, סמלו המסחרי. מגיע לו. הוא מוכר יותר מוצרים מאשר כל חבריו לריאל ביחד. בעונה הראשונה שלו בספרד קפצה מכירת המזכרות של הקבוצה ב67- אחוז, ובעונה שעברה ב6.5- אחוזים נוספים, וזה אחרי כישלון מקצועי קולוסאלי.
"אנחנו לא מביאים את דייויד אלינו למעבדה," מספר מעצב הנעל, רוברט קוק, "אבל אנשים שלנו יושבים איתו והוא מספר להם מה הוא צריך, איך הוא חש. העיקר שירגיש בנוח. להוציא נעל זה תהליך ארוך והמודל האחרון מבחינתנו מוסיף כוח לבעיטה ומקל על הדיוק. אם בקהאם יצליח, זו גם תהיה ההצלחה שלנו. שמע, זה בכל זאת שחקן שעשו בשבילו לוגו. קול, לא."? הצבע של נעלי המלך החדשות הוא אדום מעורב בפסי כסף, ועל הצד מודפסים שמות שלושת ילדיו: ברוקלין, רומיאו וקרוז. "טוב שיש מקום לכל השלושה," הוא צוחק.
זוכר את הנעליים הראשונות שלך?
"כן, ההורים שלי נתנו לי אותן כשהתחלתי לשחק ברצינות. אם אתה רוצה לדעת, אני שומר את כל הנעליים שבהן שיחקתי, חוץ מכמה שאני נותן לחברים זידאן, רונאלדו וראול, וגם למטרות צדקה. בבית שלי צריכים להיות אלפי זוגות."
לא מתסכל להיות שחקן שהוא בעצם מוכר?
"אני יודע את שם המשחק. הגעתי למדריד גם כדי לעזור במכירות, אבל שלא ישכחו שבאתי בראש ובראשונה לשחק. לא סתם היו מביאים אותי לקבוצה הטובה בעולם. אני אוהב כדורגל וכל מה שמעבר הוא מבחינתי אקסטרה, לכן התגובות מסביב לא מטרידות אותי."
יש הבדל בין דייויד בקהאם שכל הזמן מחייך לטיפוס הקשוח במגרש?
"חיוך זה חלק מהחיים שלי, אבל על המגרש אני נלחם. כשהגעתי למדריד היה לי רצון להוכיח מה אני שווה ואולי זה הפתיע בספרד אנשים שלא ראו אותי משחק כל שבוע. זה אני, ואני לא הולך להשתנות."
אתה יכול בכלל ללכת ברחוב?
"אני אוהב את החום וכל מי שיעצור אותי, אדבר איתו, אחתום ואצטלם למזכרת, אבל בפעם האחרונה שניסיתי ללכת ברחוב להנאתי זה הסתיים בריצה. לפעמים אני מתגעגע לתחושת החופש".
קשה לפגוש אותו ככה סתם בסמטאות העיר. הוא מתגורר באחוזה מחוץ למדריד, נוסע באחת מ16- המכוניות שבבעלותו, שבדרך כלל מוגנת בחלונות כהים ומגיעה למהירות סילון. החניה שלו היא לונה פארק של פרארי, יגואר, ב-מ-וו, ריינג'רובר, מרצדס, בנטלי, פורשה.
יום לפני ההשקה, כשהגעתי למתחם האימונים המטופח בלאס רוזאס, חיפשתי את מספר הרישוי של הנסיך הבריטי, אבל השומר בשער אמר שאין סיכוי לראות אותו לפני האימון. הוא למשל נמצא חצי שנה בתפקיד ואף פעם לא זכה ממנו לחיוך. "סניור בקהאם," הסביר, "בכלל נכנס משער צדדי כדי שהאוהדים לא יטרידו אותו."
מי שנכנסו בשער הראשי היו השוער איקר קסיאס, באאודי שחורה ורוביניו הברזילאי באאודי לבנה, ואילו רוברטו קרלוס, המגן הברזילאי, בלמבורגיני חדישה, המשיך את הטיסה לשער שבו בקהאם משתמש. "לך בעקבות הרעש," הציע השומר.
ריאל רצה על דשא צדדי ועשתה את ההכנות המפרכות לקראת משחק העונה נגד האלופה, ברצלונה, שיתקיים מחר. זה לא עוד קרב על יוקרה ותארים. בעימות המתוקשר שוכב הרבה כסף על הדשא. אם ריאל קשורה בדם לאדידס, בארסה היא נייקי, והיא מציגה היום את השחקן האיכותי בעולם, רונאלדיניו.
"ראינו את ברצלונה זוכה באליפות ספרד, יובנטוס באיטליה, איינדהובן בהולנד, ארסנל הניפה את הגביע האנגלי. רונאלדיניו שחקן השנה בעולם, תיירי הנרי המבקיע הטוב באירופה, ברזיל זכתה ב'קופה אמריקה,' כולם משתמשים בנעלי נייקי," כתב פיליפ נייט, נשיא נייקי, לבעלי המניות. "יש אנשים שחושבים שהגביע העולמי יהיה קרב עצום בין החברות המובילות, אבל משחקי כדורגל לא מוכרעים בחצר האחורית של אף אחד. הם משוחקים על הדשא."
אדידס לא פראיירית. היא מחזיקה את אלופת אירופה, יוון, אלופת גרמניה, ביירן מינכן, והיא הספונסרית של המונדיאל המתקרב, אבל גם שם ממהרים להוריד מהווליום של הקרב. "את המאבק יצרה התקשורת," מנסה להדגיש מרקוס באומן, האחראי לשיווק נעלי הכדורגל באדידס. "שתי החברות מנסות להביא את המוצר הכי טוב ולהחתים אצלן את השחקנים הכי טובים. לא הייתי אומר שזה מאבק שמונע מקנאה. זו תחרות כמו כל תחרות. היסטורית, אנחנו מובילים בתחום הכדורגל מאז .1920 מכרנו כ230- מיליון זוגות ולכן אנחנו לא מסתמכים רק על בקהאם או זידאן. יש לנו שחקנים בכל הטופ העולמי, כולל נציגים בברצלונה."
הנציג של אדידס בברצלונה הוא הנריק לארסון השוודי. לפני חמש שנים היו הוא ואייל ברקוביץ' חתומים בחברת מוצרי הספורט יומברו, אבל כוח המשיכה של אדידס גדול יותר ולחברה היה חשוב להחתים את השוודי, שהוא אולי השם הסקנדינבי הכי גדול שיש וגם תותח על בעולם הקתולי, זכר לימים שהבריק בסלטיק הסקוטית.
"דברים השתנו מאז שהתחלתי לשחק," לארסון צוחק. "פעם זה היה רק כדורגל נטו, היום הכסף משחק תפקיד חשוב. אני אמנם בברצלונה והיא שייכת לנייקי, אבל היא לא יכולה לכפות עלי באיזה נעליים לשחק. מדובר בחוזה אישי שלי. כשחקן ששייך למעמד מסוים, אתה צריך להסתגל לחוקי המשחק האלה. אגב, מה עם אייל."?
חזר לשחק בישראל.
"באיזו קבוצה."?
מכבי תל אביב.
"הוא מרוצה שם."?
לא כל כך. יושב הרבה על הספסל.
"אייל, אייל. לדעתי הקריירה שלו סבלה מהרבה חוסר מזל. אני, ששיחקתי והתאמנתי איתו, יודע איזה פוטנציאל היה לו".
טקס ההשקה עובר לחלק השני. אחרי הפוזות למצלמה באולם יצאו השחקנים לדשא, להפגנת כוח במקום העבודה. בקהאם שיחק לפי הספר.הוא בעט בנעליו החדשות בעיטות עונשין מדויקות שגררו קריאות התפעלות גם מחבריו השחקנים. אחרי כל בעיטה הניף ידיים למעלה וחייך. אדידס חייכה לא פחות.
לא מזמן יצא רוי קין, קפטן מנצ'סטר יונייטד, נגד כל השחקנים שמתעסקים בדברים החיצוניים ולא במשחק עצמו. קין הוא ההפך הגמור מבקהאם המטרוסקסואל. הוא אירי, ועל פניו ורגליו יש יותר צלקות משערות. קין מתגעגע למשחק של פעם, לימים שבהם שיחקו כדורגל ולא ישבו ביציע הכבוד ואכלו שרימפס גורמה. הוא היה רוצה להחזיר את הכדורגל לעם.
"לרוי יש אישיות מאוד חזקה," מבקש בקהאם להדגיש. "הוא מנהיג, אין אחד שלא מעריך אותו במנצ'סטר יונייטד, האוהדים אוהבים אותו ויש לו את הזכות להגיד את מה שהוא חושב. מבחינתי הוא תמיד יהיה אחד השחקנים הגדולים והיה לי הכבוד לשחק לצדו. מאמן צריך שחקנים מפחידים כמוהו".
כשבקהאם עוד השתייך למנצ'סטר יונייטד,ערך עיתון מקומי סקר מי השחקן האהוד בקבוצה. בקהאם אפילו לא סיים שני, קין היה ראשון ללא מתחרים. מנצ'סטר היא עיר פועלים שזקוקה למנהיג צווארון כחול, ולכן המעבר לספרד היה די קל מבחינת הדוגמן/שחקן. בחלון הראווה של מדריד מאוד אוהבים בובות.
אכפת לך עדיין ממה שקורה במנצ'סטר?
"בטח," בקהאם מופתע מעצם השאלה. "אני עדיין אוהד הקבוצה וזה מתסכל שקבוצות אחרות זוכות בתואר, אבל תורם עוד יגיע."
מה דעתך על כריסטיאנו רונאלדו, היורש שלך?
"הוא אחד הצעירים המבטיחים והוא קיבל את הזכות ללבוש את החולצה מספר .7 כשאני קיבלתי את המספר הזה, איזו צמרמורת עברה בי. זו חולצה שיש מאחוריה היסטוריה ארוכה וכריסטיאנו עוד רק ישתפר".
קשה, קשה להכשיל את בקהאם בלשון. הוא אומר את מה שצריך להגיד. לא יוצר פרובוקציות, לא עוקץ, הכל בצורה הכי דיפלומטית שיש. לפעמים נראה שהוא עשוי מפלסטיק. כשעיתונאי צ'יליאני שאל אותו אם הוא מתכוון לבקר בצ'ילה, בקהאם חייך כהרגלו ואמר: "אני מאוד אוהב את צ'ילה וכמובן שארצה להיות שם בעתיד." אותה תשובה הוא היה עונה גם לשליח מטימבוקטו וללובנגולו מלך זולו.
הכדורגל בספרד כל כך שונה מזה שבאנגליה, במיוחד בקבוצות הצמרת. הקהל שם ברובו שקט, בא לראות הצגה. בקושי תשמעו שירה ועידוד. גם קללות הן מצרך די נדיר. האיצטדיון מלא בנשים, זקנים וטף והרבה תיירים. המוני יפנים חמושים במצלמות, שבדרך ליציע עוברים בחנות המזכרות ומורידים 80 יורו על חולצה רשמית ושמונה יורו על מחזיק מפתחות עם התמונה של ראול.
משחק הבית האחרון של ריאל, לפני ברצלונה, היה נגד סראגוסה, קבוצה בינונית מינוס. 78 אלף איש ביציע, יכולת איומה ונוראה של הטוענת לכתר. ממש לפני הסיום הצליח רוברטו קרלוס להביא ניצחון זעיר 0–1 בפנדל, הלחץ קצת ירד.
המאמן הברזילאי של ריאל, ונדרליי לושמבורגו, הגיע למסיבת העיתונאים מחייך. אין עיתונאי שלא קיבל ממנו חיבוק ונשיקה חמה. חוסה לואיס קלדרון מהעיתון "מארקה" הסביר שהמאמן יודע מי לא ירחם עליו ביום הדין. שמונה עיתונאים אחראים לריאל מדריד מטעם "מארקה." ארבעה מגששים אחרי חדשות, שניים כותבים מאמרי מערכת ועוד שניים משוטטים ברחבי סוכנויות הידיעות, אולי פוספס איזה רסיס מידע. ביחד, הנוסחה ממלאת מדי יום כמעט עשרה עמודים.
לושמבורגו נמלט דרך היציאה ואחריו השחקנים. רוביניו, הברזילאי, בז'קט של ג'ורג'יו ארמאני ושעון רולקס על היד, העניק ראיון בלעדי לרדיו בסאו פאולו. אחריו באו יתר הכוכבים, אבל בקהאם שוב לא היה שם. הוא מוקף כל הזמן ביועצים ובדוברים, שמגוננים עליו מפני האנשים הרעים שאורבים שם בחוץ. כשמישהו שאל אותו במהלך האירוע של אדידס על הספר שכתב אביו, קפץ אחד ממקורביו ואמר: "דייויד לא עונה על השאלות האלה. בבקשה רק שאלות שקשורות בכדורגל."
בקהאם מצדו המשיך לחייך, דברים כאלה לא מוציאים אותו משיווי משקל. הוא רואה את האחרים עושים בשבילו את העבודה המלוכלכת, בעודו משחק בטבעת היהלומים שעל אצבעו או מסדר שוב את שיערו. כשהעניינים נרגעו הוא חזר לדבר ולחייך, חושף שתי שורות של שיניים לבנות, שבטח עברו טיפול יסודי.
לפעמים נראה שהוא עובד על בטריות וריאל מביטה מהצד בעניין. גם ככה הוא רוצה להאריך את החוזה עד ,2009 אבל בתנאים שלו. היום הוא מרוויח 145 אלף ליש"ט בשבוע ומבקש העלאה ל190- אלף, אבל זה החלק הקטן. אם היום הוא מקבל חצי מההכנסות של מוצרים שנושאים את שמו, עכשיו הוא רוצה את כולן. ריאל תלך לקראתו, ואם אכן יקבל את ההעלאה בשכר וגם יתפשר על 60 אחוז מההכנסות, שכרו יגיע ל40- מיליון ליש"ט בשנה, יותר מ320- מליון שקל.
לפני שנתיים פורסמו סכומים שהרוויח בקהאם רק מקמפיינים שערך: פפסי קולה 3.4 - מיליון דולר, אדידס – חמישה מיליון, מרקס אנד ספנסר – חמישה מיליון, משקפי פוליס 1.7 – מליון. וזה עוד בלי החברות שסירבו לנדב פרטים. כל הכנסותיו של רונאלדו, לשם השוואה, מגיעות ל13.4- מיליון ליש"ט. ואגב, למרות הכל, בקהאם הוא עדיין רק שלישי ברשימת הספורטאים המרוויחים, אחרי טייגר וודס 51) מיליון ליש"ט בשנה) ומיכאל שומאכר 47) מיליון.(
"אנשים חושבים שיש לי המון התחייבויות," מבקש בקהאם להבהיר. "אבל כדאי שיידעו שהורדתי את מספר הספונסרים שלי. אני ממעט להופיע באירועים ולפני משחקים מקפיד לא לעשות שום דבר שעלול להפריע. אני קודם כל כדורגלן".
אנשים גם שוכחים לו את התכונה שלשמה התכנסנו, אבל בריאל מדריד, שבהתחלה בנתה עליו כמוצר על מדף, הוא היום אולי השחקן החשוב בהרכב, ובנבחרת אנגליה מדובר בקפטן הבלתי מעורער. כשסוון גוראן אריקסון השוודי מונה למאמן נבחרת אנגליה, הוא ביקש לפתור בעיה שבלטה במשך שנים אצל הבריטים: קריסה במצבי לחץ. הוא צירף פסיכולוג מומחה שתפקידו היה לאתר את המנהיג בחבורה. המסקנה היתה ברורה. בקהאם. אנגליה היא עדיין לא ברזיל, אבל רק בשבת שעברה ניצחה את ארגנטינה ,2–3 כשהיא מבצעת מהפך של אופי בדקות האחרונות. "כשאנחנו משחקים נגד ארגנטינה, גם משחקי ידידות הם אף פעם לא ממש ידידותיים," אמר בקהאם עוד לפני המשחק. הוא זוכר היטב איך בגביע העולמי ב,'98- במשחק נגד אותה ארגנטינה, לא שלט בעצביו ושלח בעיטה לרגלו של דייגו סימונה. בקהאם הורחק ואנגליה הפסידה.
אתה שונא אותו מאז?
"אין לי שום דבר נגדו, אנחנו חברים. לא מזמן יצא לי לפגוש את דייגו מראדונה, והוא אחד האנשים הכי חביבים שפגשתי. אצלנו, באנגליה, הרי לא ישכחו לו את השער שהבקיע ביד. אני לעומת זאת לא אשכח איך הוא השכיב עשרה שחקנים שלנו ונכנס עם הכדור לשער."
מה יותר חשוב בשבילך, לזכות בליגת האלופות עם ריאל מדריד או להניף את גביע העולם?
"אני חייב לענות על השאלה."?
נניח שאצמיד לך אקדח לרקה.
"אז עדיף שתירה. זו לא שאלה פיירית. עד היום לא זכיתי עם ריאל בשום תואר וזה מאוד מתסכל. הגיע הזמן לעשות משהו העונה. מצד שני, מאז שאני ילד אני חולם על הרגע שבו אניף את גביע העולם. זהו חלום שאני מאוד רוצה להגשים, אבל רק כשאתה מתבגר אתה מבין כמה קשה לממש אותו."
את מי היית רוצה לפגוש בגמר המונדיאל?
"אני תמיד רוצה לשחק נגד הכי טובים והנבחרת הכי טובה בעולם היא ברזיל. אם אבקיע את שער הניצחון באחת מבעיטות העונשין שלי, זה בכלל יהיה בונוס."
תפרוש אחרי המונדיאל?
"לא. אני בכלל לא חושב על זה. אשחק בנבחרת כמה שרק אוכל."
איזה רושם עשתה עליך ישראל במוקדמות גביע העולם?
"נבחרת טובה מאוד. ממה שראיתי היא עשתה לכל הנבחרות בבית חיים קשים."
יוסי בניון יכול להצליח באנגליה?
"שחקן שהצליח בליגה הספרדית, שהיא מהקשות בעולם, אין סיבה שלא יצליח בפרמייר-ליג".
את השאלות על ישראל צריך להפנות לזידאן, שראה בחי ובישיר את בחוריו המצוינים של אברהם גרנט. האירוע של אדידס חגיגי ומתאים בדיוק למעמד, אבל זידאן נעלם פתאום. בקהאם אולי לא צריך ללכת לשירותים, אבל זידאן כן. כשיצא משם, רצו בעקבותיו שני עיתונאים צרפתים וניסו לקושש ממנו כמה מילים כדי למלא את העיתון. זידאן נראה שמח לשוחח בערך כמו לפני ביקורת של מס הכנסה. חתך הצדה עם הכדור, הקפיץ אותו כמו כדורסל והתפלל כנראה שהכל ייגמר כדי שיוכל לחזור לשקט שלו. רגע, בבקשה. העיתונאי מהמעצמה הגרעינית מגיע לשאול קושיות.
מר זידאן, אפשר?
"למה לא."
אני מתעניין בנבחרת ישראל.
"או-אה, ישראל. עשתה לנו הרבה בעיות. אלה היו שני משחקים מאוד קשים. ההגנה שלכם טובה. אם הייתי מסכם את ההופעה במילה אחת, הייתי אומר: הפתעה. אף אחד לא ציפה שתעשו קמפיין כזה".
בישראל בנו על עלייה למונדיאל.
"מה לעשות, לא כולם עולים".
תם הראיון הבלעדי על נבחרת הפלא מהמזרח התיכון. זידאן התחיל להקפיץ קצת על הרגל, ניסה את נעליו החדשות. בגיל 33 וחצי הוא עם הפנים אל מעבר לשיא, אבל כשצרפת נכנסה במוקדמות גביע העולם למצב מסוכן, הוא חזר מפרישתו מהמדים הלאומיים והביא אותה למונדיאל, שיתקיים בשנה הבאה בגרמניה. מאז שזיזו הוביל את צרפת לזכייה בגביע העולמי לפני שמונה שנים, עברו מים רבים בסיין. בגרמניה הוא כבר יהיה לפני סיום הקריירה המפוארת, והוא נראה כמו אחד שיודע שזה עומד להיגמר.
"יהיה נחמד לפרוש עם גביע עולם נוסף," הוא אמר לפתע והפסיק להשתעשע בכדור. "אבל אם נהיה כנים, ברזיל היא המועמדת הכי גדולה לזכייה. היא פשוט טובה מהאחרות, אבל תמיד כדאי לקוות".
איזה טריק תשאיר כסימן ההיכר שלך?
"הרולטה".
זידאן הוריד את הכדור לדשא ודילג מעליו תוך כדי סיבוב. מי שצופה בערוץ הספורט בקביעות בטח יודע במה מדובר. זידאן התחיל לשחק כשכדורגל היה משחק נטו, היום צריך להיות בקהאם.
בקהאם סיים את חלקו בטקס ההשקה ומיהר לחדר ההלבשה. בדרך הכירו לו את כוכב קבוצת הנוער של מילאן שאדידס החתימה כפנים לשנים הבאות. בקהאם הבטיח שיעקוב אחריו, בטח כבר שכח איך קוראים לו. עוד כמה מטרים ותמונה משותפת עם זאנג זאי מנבחרת סין. אדידס צריכה להפעיל כוח בשוק ההוא, הרי אולימפיאדת בייג'ין נמצאת באופק. כמה צעדים נוספים והוא פוגש את מנחה האירוע. "נאום יפה," החמיא לו. המנחה, המום מהקומפלימנט, השיב: "דייויד, היו לי בסך הכל שבע שורות ללמוד בעל פה, לא כזה ביג דיל." לא משנה, תוכנת המחשב המתוקה אמרה לבקהאם להחמיא, אז הוא החמיא.
כמה שהוא בובת ברבי היום, בקהאם בכלל יליד מזרח לונדון, אזור די קשוח, וטוען שהוא בכלל לא השתנה. סבו מצד אמו יהודי, ולכן אחד מ14- קעקועיו הוא בעברית, "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים." למרות כל הסיפורים העסיסיים על התפרפרויות מהצד (ואולי בגללם) הוא תמיד מזכיר את אשתו ויקטוריה, הסלבריטי מהספייס גירלס, עוד צד שמוסיף לפופולריות האינסופית.
"כשאנחנו לוקחים מודל, קודם כל חשובה לנו היכולת המקצועית שלו, כי אנחנו מתעסקים בכדורגל," מסביר באומן מאדידס. "אבל מאוד חשובה גם הכריזמה והיכולת להלהיב אנשים. לפעמים זה לא קשור לאישיות, הוא גם יכול להיות ילד רע. אצל דייויד כל החבילה מושלמת."
מחר בערב יהיה הסנטיאגו ברנבאו, הבית של ריאל מדריד, מפוצץ באנשים. כל הכרטיסים נמכרו, בחוץ יספסרו בסכומי ענק, היפנים בטח לא יהססו. ריאל נגד ברצלונה, אחת משתיהן כנראה תהיה האלופה. "אם תשאל אותם הם בטח יגידו שהם יותר טובים," דיקלם בקהאם. "זה תמיד משחק שמוציאים ממנו את המיטב. יש ימים שאתה מתפוצץ על המגרש והכל הולך לך, ויש ימים פחות טובים. גדלתי עם הלחץ הזה, זה דבר שהפך לחלק ממני, אבל כשעולים לדשא הוא נעלם."
מה אתה עושה כשאתה מקבל ביקורת?
"מנסה להיות יותר טוב כשחקן וכאדם".
אתה יכול לתאר את עצמך בגיל 50 בלי כל הרעש הזה?
"בטוח שאמשיך להתעסק בכדורגל, להיות מעורב במשהו. עכשיו אני פותח אקדמיות למשחק בלונדון ובלוס אנג'לס וזה תמיד יהיה חלק מחיי. יש לי ילדים, אני ארצה לראות אותם משחקים".
אתה עוד מעט בן ,31 מתחילים להרגיש את הסוף?
"אני לא אוהב את העובדה שאני מזדקן, אבל אשתי עדיין אומרת שאני הילד הקטן שלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
