ארקדי אברמוביץ' ורומן גאידמק
אבי רצון על הצרפתי הסוחף, ההולנדי המשתחץ, האליל שנשכח והטייקון שמשתפר מטיסה לטיסה
אם אינני טועה, הרוב הגדול מבין המאמנים הלאומיים של ברזיל, ארגנטינה ואורגוואי, כמו מאמנים מובילים מגרמניה, הולנד, איטליה, אנגליה וספרד אימנו בערב הסעודית, בחריין, קטאר וכו.' פרננדס שייך, אם כן, לאותם יחידי סגולה שנסיכי הנפט זיהו כמי ששמם הלך לפניהם, ודרכם הם ניסו להאדיר את שמם ואת שם קבוצתם או נבחרתם.
אבל גדולתו של פרננדס היא בכך שהוא באמת מעבר לסטטיסטיקה כזאת או אחרת. כי פרננדס הוא אישיות מרשימה. אותנטית. נטולת פוזות. בהנחה שכל איש מקצוע שסיים קורס מאמנים מכיר את תורות האימון ושיטות המשחק, כיצד משתמשים ביעילות אופטימלית בשחקני הספסל ומה עושים כדי לא להיכנס ללחץ מיותר, ואם כן, כיצד מתפקדים תחת אותו לחץ, נותרנו עם אישיותו של המאמן ובעיקר עם השאלה אם השחקנים 'קונים' את דבריו ואם הם מועברים אליהם בצורה הפשוטה והמובנת ביותר.
אתה יכול להיות המאמן המוצלח ביותר ברמה התאורטית, כזה שעבר את המבחנים בקוברצ'אנו, ברייטון, וינגייט וקלן בהצטיינות, אבל להיכשל בקבוצות מקצועניות שהעמידו לרשותך את התקציב הגבוה ביותר והשחקנים הטובים ביותר. דוגמה למצב שכזה, גם אם מוקצנת, הוא קרלוס קירוש, שאימן את ריאל מדריד עם גדולי השחקנים בעולם, וחזר אחרי זמן קצר לשמש כעוזרו של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. פרננדס הוא שילוב נדיר של שחקן עבר גדול, מאמן מוצלח ואישיות כריזמטית, כזאת שהייתי מעניק לה את ההזדמנות להביא את בית"ר ירושלים לשלב הבתים בצ'מפיונס ליג.
טון קאנן. מה לא ברור לו, לא ברור לי. מועדון הכדורגל בית"ר, מבירת הנצח הישראלית ירושלים, החליט להביא איש מקצוע בעל שם עולמי כדי לעמוד בראש הצוות המקצועי. מתאים לו, שיישאר וימשיך לעבוד ברצינות ובמקצועיות כפי שהוא עשה בתקופה הקצרה שבה הוא משמש כעוזרו של גיא עזורי. לא מתאים לו, שיכנס עוד מסיבת עיתונאים, העשרים במספר, יגיד יפה תודה ויפצח בחיפושים אחר אכסניה חדשה לכישוריו. אם הוא אכן מאמן כזה מוצלח, אין לו מה לדאוג. הוא כבר ימצא קבוצה שהולמת את מידותיו ואת אישיותו.
חוץ מזה, לא צריך להיות בעל זיכרון פנומנלי כדי להזכיר לטון קאנן כי גם הוא התפרץ לקבוצה שבה היה מאמן, עזורי, שעשה עבודה טובה, ובעיקר מגובה בתוצאות, ולפתע פתאום גילינו כי
הוא יאמן, ינווט ויקבע, כאילו בצוותא עם עזורי, את דרכה ואורחות חייה של הקבוצה.
בכלל, קאנן עושה יותר רושם שהוא מלא בעצמו. זה טוב ויפה. זה גם אומר שלמאמן ההולנדי יש ביטחון עצמי ואולי אפילו דרך מקצועית. אלא שבינתיים כל אלה אינם מגובים ומוכחים. התקנון המשמעתי שלו, שפורסם השבוע, הוא לא יותר מאשר בדיחה שמעידה יותר על מחברה מאשר על השחקנים שאמורים להתחבר אליו. כדי לקבוע לשחקן כדורגל שהוא צריך לישון בשעה מוקדמת, לאכול נכון ובאופן כללי לשמור על אורח חיים ספורטיבי, לא צריך מאמן כדורגל מהולנד. מספיק לעיין בתקנון הנוער העובד והלומד שנמסר להורי התלמיד לפני שהבן שלהם יוצא לא"ש לילה. ולא לשכוח להביא פנס.
אלי אוחנה. שימו לב שאף אחד לא מפרגן לו. המנהלים, המאמנים, השחקנים, האוהדים והפרשנים, שלא היו מודעים לחולשות שלו כמאמן, אינם מבינים ועדיין לא קלטו את העובדה שבכל הקשור לחומר השחקנים, בית"ר נבנתה לתפארה. מצד שני, מה חושב אוחנה על ההישג המרשים של גיא עזורי? האם גם הוא היה מצליח לייצב את בית"ר? האם גם הוא היה מנצח בשישה משמונת משחקי הליגה האחרונים? מדוע מאור מליקסון היה כבוי אצלו ואצל עזורי הוא פורח? מה קרה וכיצד קורה שהיום מדברים על בית"ר כקבוצה העיקרית שיש לה סיכוי לדגדג את מכבי חיפה של רוני לוי?
מסקרן מאוד לדעת מה תהיינה, אם בכלל, תשובותיו של אוחנה לשאלות הללו. בכל מקרה, עם העובדות והמספרים גם הוא לא יוכל להתווכח, ועל אלה לא יוכל לערער.
ארקדי גאידמק . הולך ומשתפר מיום ליום ומטיסה לטיסה. עדיין עושה ומדבר שטויות, בעיקר בכל הקשור לעשרות הדמויות, חלקן מסתוריות, שסובבות אותו, אבל העסק מתחיל להתייצב. יש מנג'ר (פרננדס) שבקרוב כנראה יהיה מאמן. יש מטרות (להפוך את בית"ר לקבוצה חשובה באירופה,( יש אוהדים, יש קשרים (בעיקר עם פוליטיקאים, ארקדי מגשים חלומות ומתחיל לקבל לגיטימציה) ויש כסף. הרבה כסף. אם הוא ינותב נכון, לא מן הנמנע שמקרה צ'לסי יחזור על עצמו במהדורה ישראלית.
אהבתי את הנימוקים של גאידמק בקשר לפרננדס. הוא רצה מאמן שכבר מהיום הראשון יאדיר את שם בית"ר. אם הוא רוצה לבנות על שחקנים וספונסרים בעלי שם עולמי, שמו של פרננדס אמור לקצר הליכים. אמרת פרננדס אמרת רצינות ומקצועיות. וכן, גם כסף גדול. עכשיו הגיע הזמן לעניינים מנהלתיים. זאת אומרת מנכ"ל (אברם לוי, כמובן, נכס צאן ברזל,( סקאוטרים, חשבים ואנשי שיווק. נשיא הרי כבר יש, ומותר להתחיל ולהסיר חלק מהחשדנות כלפיו. מי יודע, אולי יש לנו כאן לא רק את ההעתק הבית"רי של צ'לסי, אלא גם את גאידמק על תקן אברמוביץ'.
