חורף חם
יולי גלעד תחמם את המגרשים, קובי גנון מתגבר על ברונדבי, אולסי פרי סובל מבעיית שפתיים, הירוקים חונכים פאב, דגו, בן-חיים ובן לוז נלחמים בגזענות. רכילות ספורט
ראשון בערב, פאב "לוינסקי" בציר מוריה בחיפה. הבעלים איציק אזולאי מארגן מסיבה עברית, והחברים בירוק מגיעים לפרגן. רוברטו קולאוטי ועלוית שטראוס (אנחנו מחכים להזמנה לחתונה), גוסטבו בוקולי והאשה, ניר ואביטל דוידוביץ', תום אלמדון והחברה. עידן טל לא היה יכול להגיע אבל שלח את האשה דורין שהגיעה עם אחותה. הקדימו במיוחד יניב ומיטל קטן שהגיעו כמו שכתוב בהזמנות: תשע בערב.
אזולאי, יניב הקדים קצת?
"יניב הוא כמו משפחה, ותמיד יודע לפרגן. בגלל שיניב הוא משפחה, ישבנו ואכלנו יחד ארוחת ערב משפחתית".
קובי גנון, מגן מכבי פ"ת, התאושש מהטעות נגד ברונדבי ב"קליי" ספא חדש ברמת החייל. גנון הגיע ועשה פילינג גוף עם זרמי מים. אם היינו משתמשים באנדרסטייטמנט, היינו אומרים שזה קצת לא תואם את הסטריאוטיפ הגברי של הכדורגלן הישראלי. אם היינו חריפים יותר... טוב, אנחנו לא.
רחוב הארבעה בת"א, יום שלישי 10 בבוקר, שאול אייזנברג קופץ לשתות קפה. שאול, 10 בבוקר, סיגר? כאילו דא.
המספרה של יורם ביטון בחיפה, שקיבלה בשבוע שעבר ביקור תל אביבי מג'ובאני רוסו, היתה אחראית לסידור הפריזורה של חבייר דירסאו. למי שלא יודע, לדירסאו אין בדיוק מה לקצץ על הראש.
ביטון, עבודה קלה.
"דירסאו אוהב קרחת על הסכין, אני מעצב לו רק את הזקן, הוא דורש את המראה המפחיד, אולי כדי להטיל אימה במרכז המגרש".
גוזז אחר, חיפאי במקור ותל אביבי בהווה, ארז שרביט, זה שאחראי לפריזורה של לא מעט כוכבי טלויזיה ושל אבי ומאיה נמני, פתח סניף חיפאי יחד עם שותף - אבי כהן. הפתיחה הרשמית בעוד חודש-חודשיים, בינתיים שרביט בהרצה.
הגיעו לפרגן חברים קרובים, נמני וברקוביץ' איחלו בהצלחה.
שרביט, איפה אייל יסתפר, בסניף התל אביבי או החיפאי?
"לא חשבתי על זה, אבל אייל יודע שאיפה שהוא ירצה הוא ירגיש בנוח".
ואולסי פרי, פעם זוכה בגביע אירופה, אחר כך עשה אין אנד אאוט מבית הסוהר, לא שמר על יציבות. לא במגרש חס וחלילה, אלא עם האוטו. אולסי החליק עם האוטו בגשם הראשון, ונפצע קצת בשפתיים.
וקבלו את יולי גלעד, סטודנטית למנהל עסקים, ונערת החודש של "STANJAMES", אתר הימורים חדש שמי שמפרסם אותו זה לא אחר מאשר אייל ברקוביץ'. מי שרוצה לראות את אייל שיגיע למשחקי מכבי ת"א. מי שרוצה לראות אותה, שיחפש במגרשי ליגת העל. היא תחלק שם פרסים, אתם תזילו ריר.
המשחק של נבחרת הנוער, 1-4 על נורבגיה. מגיע מוכר הארטיקים ליציע ורואה שם את משה דמאיו מנכ"ל בני יהודה. עוצר המוכר ופוצח בנאום: "דמאיו, אתה המלך של השכונה, אני חולה עלייך, רק בשבילך שווה להיות אוהד בני יהודה, אתה תותח, אתה לא שחצן כמו ברקוביץ' אתה ההיפך ממנו, אני מת עלייך". רק כשדמאיו נהיה אדום מרוב מחמאות המוכר הפסיק.
דמאיו, מביך משהו?
"זה היה נחמד, אבל זאת לא פעם ראשונה שזה קורה לי. תמיד העריכו את העבודה שלי בבני יהודה, אתם שומעים על זה עכשיו כי בני יהודה מצליחה".
לאותו משחק הגיע גם יו"ר ההתאחדות איצ'ה מנחם. הגיע אחרי הגול הראשון, עזב אחרי הרביעי. צודק- בשביל מה צריך לסבול דקות מתות?
ולפני המשחק הביא זאביק זלצר את הטייפ המיתולוגי שלו והקלטת של השיר "לתת" של בועז שרעבי.
מדובר בטייפ מיתולוגי, "עוד מ- 1976" הצהיר זלצר, ששימש את נבחרות הנערים והנוער עוד מתקופת יוסי בניון ויניב קטן. הטייפ חרק, נשנק, אבל פעל. השחקנים החזיקו ידיים, התרגשו ואפילו שרו. זה אפילו הצליח.
דייגו מראדונה ממשיך לככב וגם לעצבן. מקוצר הקיבה הופיע השבוע עם חולצה ועליה צלב קרס, מצד שני הוא פגש את מייק טייסון. וואלה, היו יכולים להחליף חוויות. דייגו על הסמים, טייסון על האונס.
יום שני, מסעדת 206, יושבים לארוחת צהריים ניר חפץ, עורך מדור הספורט של ידיעות ואלי אוחנה, עד לא מזמן מאמן בית"ר ירושלים. נרשמה שיחה ערה וקולחת.
לאנס ארמסטרונג כנראה משועמם. הוא גייס שני חברים, התיישב ליד הפסנתר וניסה לשיר משהו לחברה. כנראה שארסמטרונג שכח שהחברה היא שריל קרואו והמקצוע שלה הוא מוסיקה. קרואו חתכה את הביצוע של לאנס: "זה היה זוועה" היא אמרה. וכשתיפלי מהאופניים והוא יצחק עלייך? מה אז?
אפרופו ארמסטרונג, בנייקי התלהבו מההצלחה של הצמיד הצהוב, והוציאו (גם בארץ, אחרי כל העולם) צמיד שחור-לבן שמסמל מאבק בגזענות. ברוך דגו, טל בן חיים ובן לוז הצטלמו לקמפיין STAND UP- SPEAK UP. רוצים צמיד? 10 ש"ח בחנויות נייקי, תרומה לקרן של החברה למצוינות בספורט.
נא להמתין לטעינת התגובות
