קבוצת NBA ביום: וושינגטון בשיא
ספורט NRG גאה להציג זו השנה השניה ברציפות, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA ב-1 בנובמבר, את פרויקט "קבוצה ביום". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: וושינגטון חזרה לפלייאוף אחרי היעדרות של שנים, שמרה על רוב הבסיס המוצלח והולכת על שיחזור
אולם: MCI סנטר.
אליפויות: אחת (1978).
בעונה הקודמת: 45 נצחונות, 37 הפסדים, 54.9 אחוז הצלחה, 2:4 על שיקאגו בסיבוב הראשון בפלייאוף (אחרי פיגור 2:0 ונצחונות בלתי נשכחים במשחק 5, עם סל הניצחון של גילברט ארינאס שקטע קאמבק מטורף של ז'אנרו פארגו מהבולס, ובמשחק 6 עם התרגיל של הבולס שנגמר בכדור שפגע בגב). ואז, תבוסה 4:0 מול מיאמי בסיבוב השני.

"שנה עברה, שנה באה, אני כפיי ארינאס", מזמזם לו אדי ג'ורדן בימים אלה. וגם אם הוא לא מכיר את שיר הילדים הפופולרי, הוא יודע שיש בוושינגטון, אחרי שנים, בוס על המגרש, אחד שאפשר לסמוך עליו, מנהיג, מוסר טוב ואפילו ווינר. גילברט ארינאס הוא האחראי מספר אחת לתחייה המחודשת של הוויזארדס מעפר הליגה אל חצי גמר המזרח. עיקר העבודה שלו תהיה להוכיח שוב לאנשים מסביבו שהכל אפשרי, כמו שעשה בעונה שעברה כשהוויזארדס הוסיפו 20 נצחונות למאזנם הקודם, ולהפוך אותם ליחידה מגובשת ולוחמת כמו זו שסיימה את עונת 2004/05.
שני שותפים עיקריים לדרך עזבו הקיץ, על אחד מהם ארינאס קצת יצטער, על השני ממש לא. קוואמי בראון העלה לאחרונה שדים מהאוב כשסיפר איך המאמן ג'ורדן סיפסל אותו פעם אחת לבקשת גילברט, מה שגרם לבראון לא להגיע לאימון ביום שאחרי (בוויזארדס טענו שהוא פיברק מחלה והישעו אותו מיתר הפלייאוף) מחשש שהוא "יחטיף לארינאס, יעשה לו משהו נורא". לפי סיפור על חילופי דברים ביניהם, טען בראון בשלב מסוים שהוא לא מקבל מספיק את הכדור, וארינאס ענה שכשהוא מקבל את הכדור, עדיף שהוא יידע מה לעשות איתו. הפרדת הכוחות שלחה את בראון עד ללוס אנג'לס לייקרס.
לארי יוז היה השני שעזב, אחרי ששימש כפרטנר מצוין לארינאס. השניים אמנם
אנטואן ג'יימסון יצטרך לשחזר את העונה האחרונה, עם המנהיגות והנקודות שהביא בה, ובלי הפציעה בברך, אם אפשר. ג'ארוויס הייס יקבל את צ'אנס חייו לשחק הרבה ולשפר את אחוזי הקליעה הגרועים שלו, אולי צ'אנס אחרון לפני שיאופסן אחר כבוד על הספסל. ברנדן הייווד ואיתן תומאס (ואולי גם אנדריי בלאטש, כאשר יחזור) ימשיכו לקלוע באחוזים גבוהים מריבאונדי התקפה ולוז בולס, כי זו עלולה להיות הדרך היחידה בה יראו כדור העונה. אלא אם כן, וזו אפשרות שג'ורדן היה רוצה לראות, ארינאס יחליט להתחפש לדובון אכפת לי, לעלות עוד מדרגה בבחירת הזריקות ולהשאיר גם קצת פירורים לאחרים.

פלוסים: יכולת לקלוע, הרבה ומהר. מובילי כדור טובים, רוטציה רחבה של גארדים ושיטת משחק שבה כמעט כל אחד מהם יכול לתפוס יום ולהמטיר 30 נקודות. בשנה שעברה אפילו חואן דיקסון עשה את זה מהספסל, השנה הוא כבר בפורטלנד ועכשיו זה יכול להיות באטלר, דניאלס, אולי אפילו אטקינס והייס, והרבה פעמים זה יבוא מארינאס. ג'יימסון הוא סיוט בהתקפה לכל שומר, ואגב, העונה, בניגוד לשנים אחרות בעיר הבירה, גם האמונה קיימת.
מינוסים: יכולת לספוג, הרבה ומהר. אטקינס וארינאס הם לא שומרים גדולים, הרצון לרוץ כל הזמן גורם להמון הימורים בהגנה ולזריקות נוחות של הקבוצות שממול (100.8 נקודות ליריבות ב-45.9 אחוז שדה, שתי קטגוריות בהן הוויזארדס היו בתחתית הליגה), וכשהגארדים זורקים כל כך הרבה, גם המתפרצות מהצד השני מגיעות בכמויות. ומתחת לסל, הייווד ותומאס זה עדיין ממש לא זה. קבוצות עם פרונט-קורט עמוק יאכלו אותם בלי מלח. ואגב, העונה, בניגוד לשנים אחרות בעיר הבירה, אף אחד לא יזלזל בהם.
שימו לב: אנדריי בלאטש. שני שודדים רעולי פנים כבר שמו אליו לב וכמעט גמרו לו את החיים, אבל רק פצעו אותו בחזה כשירו בו מקרוב בזמן שוד מכוניות בחודש שעבר. כשהפורוורד/סנטר בן ה-19 יחזור לשחק, במצב הרעוע של הקו הקדמי בוויזארדס, הוא יוכל לצבור דקות ולהראות למה ראשי הקבוצה התלהבו ממנו בליגת הקיץ האחרונה. אבל קודם כל, כאמור, שיחזור. עד שזה יקרה, שימו לב גם להייס, שנראה לא רע בינתיים במשחקי ההכנה ויצטרך לעשות קפיצת מדרגה משחקן אפור ומשלים לשחקן חמישיה לגיטימי.
מאמן: אדי ג'ורדן, מתחיל עונה שלישית בבירה, 70 נצחונות ו-94 הפסדים, 42.7 אחוזי הצלחה.
אני זה רק לשאול שאלה: הסנטר איתן תומאס כותב פואמות (ואפילו הוציא ספר משיריו) נגד המלחמה בעיראק, נגד היחס של מימשל בוש לשחורים כולל חוסר החינוך, נגד תרבות הבריונות בערים, נגד עונש המוות ונגד הריונות בגיל צעיר. האם יש לו גם שיר מחאה נגד קבוצות המזרח הגדולות, שיכסחו את הוויזארדס השנה מתחת לסל?

אופטימי: פחות פציעות, יותר הגנה, יותר אסיסטים, באטלר משכיח את יוז, הייס קולע ב-45 אחוז, הייווד ותומאס נלחמים כמו גדולים, אותו מקום בפלייאוף.
פסימי: אותן פציעות, אותה הגנה, פחות אסיסטים, באטלר מעלה געגועים ליוז, הייס קולע ב-35 אחוז, הייווד ותומאס חוטפים שוב ושוב, פחות מקום בפלייאוף.
