קבוצת NBA ביום: מינסוטה טימברוולבס, מאין יבוא עזרי
ספורט NRG גאה להציג זו השנה השניה ברציפות, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA ב-1 בנובמבר, את פרויקט "קבוצה ביום". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: מינסוטה התפרקה ברעש גדול, התחילה לבנות את עצמה מחדש, אבל חוץ מקווין גארנט, עדיין אין לה הרבה מה להציע
אולם: טארגט סנטר.
אליפויות: אין.
בעונה הקודמת: 44 נצחונות, 38 הפסדים, 53.7 אחוז הצלחה, לא הגיעו לפלייאוף.
מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ומי שלא נותן לשני שחקנים חשובים חוזים בערב שבת, שומע "טראח" בשבת. את השיעור הבסיסי הזה למד קווין מקהייל בעונה החולפת, כשגילה איך ההתמרמרות של סם קאסל ולטרל ספריוול דירדרה לו את הקבוצה מגמר המערב אל מחוץ לפלייאוף, ממרחק שתי נגיעות בתואר אל מצב בו משחק קריטי נגד הבובקאטס מסתיים בתבוסה מדהימה. האקספרימנט ששמו קאסל וספריוול הסתיים בקול קריסה גדולה, וקווין גארנט שוב נשאר לבד, בקבוצה נטולת זהות וקילר אינסטינקט.
הפורוורד הנפלא סוגר עשור במינסוטה, וכשגיל 30 מתקרב, הטבעת מעולם לא נראתה רחוקה יותר. הקבוצה שבנה סביבו מקהייל הקיץ אמנם תגיע פחות לכותרות בהקשרים שליליים, אבל עם כל כך הרבה סימני שאלה בסגל, גם השנה קיימת אפשרות שהקבוצה לא תגיע לפלייאוף. גארנט הוביל את הליגה במדד היעילות הסטטיסטית בשלוש העונות האחרונות, אבל בעונה האחרונה תחושת הבדידות שלו כבר עברה כל גבול: לא רק שהוא היה היחיד ששיחק, הוא גם נראה כשחקן היחיד שאכפת לו ממשהו ושמוכן להזיז את עכוזו לאנשהו. אין פלא שהוולבס קבעו שיאי ליגה קבוצתיים שליליים של כל הזמנים במיעוט חטיפות (460) וכפיית איבודי כדור (963).
השיפוץ התחיל בעמדת המאמן, כשעוזר המאמן המנוסה של סיאטל
מרקו יאריץ' הגיע מהקליפרס במקום קאסל, בתקווה שלפחות הוא יבוא לעבודה כל יום, אבל בינתיים הספיק להוות חלק מכריע ואקטיבי בהתפרקות של נבחרת סרביה. רשאד מקאנטס, השוטינג גארד המוכשר, הגיע מאלופת המכללות צפון קרוליינה, אחרי שטען שהוא הרגיש שם "כמו בכלא". ריצ'י פרהאם הגיע מפורטלנד כמפציץ מדאונטאון, בדיוק על הבלטה של פרד הויברג שפרש בגלל בעיות לב. הפורוורד השרוכי ניקולוז צקיטישווילי, בעונה שעברה בדנבר וגולדן סטייט, שוב הרשים בליגת הקיץ, הפעם גם הצליח לקבל חוזה גדול בוולבס, אבל יישאר בגדר פלופ בליגה האמיתית, עד שיוכח אחרת.
פלוסים: הנקודות של גארנט, הריבאונדים של גארנט, היכולת של גארנט לפתוח הגנות בקליעה מבחוץ, החטיפות של גארנט, החסימות של גארנט, האסיסטים של גארנט, אחוזי הקליעה של גארנט, האנרגיה האדירה של גארנט, ויש להם גם שחקן לא רע בשם קווין גארנט שהם יכולים להסתמך עליו מדי פעם. אה, ושצ'רביאק קולע פה ושם. וגריפין גם. וגם גארנט.
מינוסים: השחקנים שאינם עונים כשצועקים להם ברחוב "היי קווין, דוד שלו גיבור, מה קורה". בעונה שעברה, סתם לדוגמה כדי שתבינו, הלכו כל שחקני מינסוטה פרט לגארנט לקו העונשין 15.5 פעמים למשחק. כמה מעט זה? פחות מנבחרת ישראל באליפות אירופה האחרונה, במשחקים של 40 דקות, וישראל היתה אחרונה בהפרש גדול בקטגוריה הזו (גארנט זרק 6.7 פעמים לערב, הוולבס עדיין היו אחרונים בליגה). תוציאו את גארנט, ואין להם מי שייצור מצב קליעה. שימו את גארנט רחוק מהסל, וגם דחליל יספיק כדי למנוע מהוולבס נקודות בצבע. בלי האיש הגדול, בפשטות, הם בערך קבוצת יורוליג מחוזקת, אם כי עדיין מבררים מי מהשחקנים יכול לזכות לכינוי המחמיא "חיזוק".
שימו לב: דוויין ג'ונס. אל תשאלו "דוויין מי", כי הבחור הגיע ממכללת סנט ג'וזף וקיבל חוזה מובטח ורב-שנתי אפילו בלי להיבחר בדראפט. ולא כדאי לזלזל בזה. סנטר עם יכולת חסימה וריבאונד טובות ברמת המכללות שעשוי לקבל כמות מפתיעה של דקות במידה וקייסי יתייאש מכל האופציות הקיימות, ואם ייתן אנרגיה ואתלטיות, זה כבר יתקבל בברכה.
מאמן: דוויין קייסי. אל תשאלו "דוויין מי", כי הבחור הגיע מסיאטל אחרי 11 שנים כעוזר מאמן בקבוצה שגם הגיעה לגמר, כולל ארבע שנים אחרונות כבעל התפקיד הבכיר ביותר על הספסל מאחורי המאמן. ולא כדאי לזלזל בזה. דמות מוערכת בקרב אנשי המקצוע בליגה, שרק חיפש הזדמנות לעמוד על הקווים כמאמן ראשי, והנה, בגיל 48 הוא גם קיבל אותה.
אני זה רק לשאול שאלה: אם וואלי שצ'רביאק עובר בטרייד באמצע השנה ולאף אחד לא אכפת, האם הוא באמת עובר?
אופטימי: גארנט מוצא סביבו כמה חבר'ה שהוא יכול לסמוך עליהם, נותן עוד עונה חלומית עבור משתתפי הפנטזי ליגס ברחבי העולם, ועף בסיבוב הראשון בפלייאוף, כמו בימים הטובים.
פסימי: לגמר תכנית "כוכב נולד 2006" במיניאפוליס מגיעים קווין ג' בשירו "בדד אלך, גם תפילה אין לי", ק' גארנט בשירו "טוב לבד, כבר שמונה ימים כמעט איש לא קולע, פייייי", וק' ג' שביקש לשמור על אנונימיות, בשירו "אוווווווו, אין לי כוח, אווווווו, תן לברוח".
נא להמתין לטעינת התגובות
