קבוצת NBA ביום, אטלנטה הוקס: ארץ הילדים האבודים
ספורט NRG גאה להציג זו השנה השניה ברציפות, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA הממשמשת ובאה, את פרויקט "קבוצה ביום". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: אטלנטה, קבוצה עם המון פוטנציאל ושום דבר מוכח, שגם השנה תדשדש בתחתית
אולם: פיליפס ארינה.
אליפויות: אחת (1958).
בעונה הקודמת: 13 נצחונות, 69 הפסדים, 15.8 אחוז הצלחה, מקום אחרון בליגה.
לכתוב תחזית עונתית על אטלנטה זה כמו לכתוב תחזית עונתית על החורף בישראל: יהיה קר. כבר שנים שההוקס בונים והורסים, הורסים ובונים, ולא רואים כלום מעבר להריסות. הקיץ דווקא היה הרבה אקשן באטלנטה, רק שהנסיבות היו מצחיקות עד טראגיות, תלוי כמה אמפתיה אתה רוחש כלפי הילדים המסכנים שלובשים אדום-צהוב-לבן. הקבוצה כבר מצאה שחקן טוב שמסכים לעבור אליה, אפילו לנטוש את הקבוצה שלו, סגנית אלופת המערב – אבל גם כשג'ו ג'ונסון כבר החליט שהוא לא רוצה להיות כינור רביעי בסאנס (שחוטף צעקות מאמארה סטודמאייר על פשלות בהגנה) אלא טרומבון בג'ורג'יה, התחילו הבלגאנים.
סטיב בלקין, הבעלים, התנגד לכך שג'ונסון יקבל חוזה מקסימום של 70 מיליון דולר לחמש שנים, לאחר שהסאנס לא הסכימו להציע יותר מ-60 מיליון ל-6 שנים. לא שבלקין מתנגד עקרונית לצירוף שחקנים טובים, הוא פשוט חשב שג'ו-ג'ו לא שווה כל כך הרבה כסף. וגם אם יש בזה משהו, הרי שהומלס ששוכב ברחוב לא אמור לדחות בכזו אסרטיביות הצעה לקבל עוגת שמנת. בסופו של דבר ג'ונסון הוחתם ובלקין עזב. ההוקס כל כך אומללים, שאם ג'ו-ג'ו לא היה חותם, הם היו נאלצים להחתים
מהתקוות הרגעיות של העונה שעברה נשאר אבק. אנטואן ווקר, כהרגלו, לא מצא את מקומו ועזב. אל הרינגטון, שהוגדר כאן בשנה שעברה ככישרון שמחכה להתפוצץ, עדיין מחכה להתפוצץ וכנראה שגם בעונה הבאה נכתוב אותו דבר. ג'וש סמית' וג'וש צ'ילדרס נתנו עונת רוקי מקסימה, אבל הקבוצה היתה איומה. הקיץ צורף הישר מהמקום השני בדראפט מרווין וויליאמס מצפון קרוליינה, אבל בליגת הקיץ הוא נראה כמו מועמד להצטרף לשלישיית 'מה קשור'. הבעיה מתחילה כאן: הרינגטון, סמית', צ'ילדרס ו-וויליאמס יושבים על שתי עמדות, 3 ו-4. ג'ו ג'ונסון, שיכול להוביל כדור ולקלוע מבחוץ וכנראה יתרכז בזה, מרגיש גם הוא די בנוח בעמדת הסמול פורוורד.
בקיצור, פקק תנועה בציר פורוורד, ולעומת זאת, כבישים ריקים ביתר העמדות. זאזא פאצ'וליה הגרוזיני ואסטבן באטיסטה האורוגוואי ינסו לתת קצת בשר ואתלטיות לעמדת הסנטר, טירון לו, טוני דלק, רויאל אייבי ואולי הרכז סלים סטודמאייר ינסו לתחזק את עמדות הגארד יחד עם ג'ונסון. מבטיח בטירוף זה לא.
פלוסים:
אסטבן באטיסטה אמר בראיון לאתר האינטרנט של ההוקס ש"זה נהדר להגיע לקבוצה בכזה קליבר", אז לפחות מישהו חושב חיובי. עם אלוף ההטבעות ג'וש סמית', ועם צ'ילדרס ומרווין, יהיו להוקס הרבה נקודות מדאנקים יפים.
מינוסים:
לקבוצות שמול ההוקס יהיו הרבה יותר נקודות. מדאנקים יפים, מדאנקים לא יפים, מסלים שהם לא דאנקים, רק תבחרו.
שימו לב:
זאזא פאצ'וליה. עוד שחקן שהסכים לבוא לאטלנטה, רק על זה מגיע לו פרס נובל. היה סביבו באזז שקט כשהוא עזב את הבאקס, ופרשנים דיברו על כך שזו החתמה מצוינת של ההוקס. קשה לשכוח את השידור של אחד הדראפטים האחרונים, כשהשדרנים קראו לו "זאזא פאלוצ'יה". אם מישהו מחוץ לאטלנטה יזכור איך קוראים לו גם בסוף העונה הנוכחית, אפשר להוסיף לפרס הנובל גם מנוי שנתי ל'מעריב לילדים'.
מאמן:
מייק וודסון. בן 48, עונה אחת בהוקס (69:13) וניצחון מפתיע על קבוצתו לשעבר, דטרויט פיסטונס, שהיה בערך הנקודה החיובית היחידה בעונה שעברה.
אני זה רק לשאול שאלה:
מתי ג'ו ג'ונסון יתעורר מההיפנוזה שעשו לו ההוקס, ויגיש תלונה למשטרה המקומית על חטיפה באיומים?
אופטימי:
ההוקס לוקחים עוד תואר, בסופשבוע האולסטאר. אפשרות אחרת: חוקי הליגה משתנים כך שרק פורוורדים יכולים לשחק.
פסימי:
זאזא פאצ'וליה נאלץ להתפרנס מבדיחות על גרוזינים בערבי סטנד-אפ מזדמנים, ולהופיע תחת השם הבדוי "זאזא פאלוצ'יה".
נא להמתין לטעינת התגובות
