מכבי ת"א: למה נעלם לירן כהן?
דקה אחת בשלושה משחקי ליגה - זה ההספק של הכישרון המבטיח, שלא מוצא את עצמו לצד כוכבי מכבי ת"א. כהן ממורמר. "מקצועית ופיזית אני יכול לשחק," הוא טוען, אבל קלינגר מתעקש: "הוא לא התאושש מהניתוח וחסר שמחת חיים באימונים." לאוהדים גירסה משלהם: "להיות ילד טוב לא משיג הרכב במכבי"
אם תרצו, לירן כהן הביא לפני שנה לקופת מכבי ת"א יותר כסף ממכירת המנויים העונה. "שחקן טוב, אין הרבה כאלה," אמר אתמול בפשטות מאמן הנבחרת הצעירה, גיא לוי. מצד שני, יש דברים שכתובים בסטטיסטיקה ורואים אותם מצויין על שפת הגוף של כהן,
-שיתופו שלשום בכפ"ס מעמיד אותו כרגע עם מאזן של דקה אחת במשחקי הליגה העונה, וגם זה כחילוף לבזבוז זמן בטדי. כהן, בחור מופנם בן 22 וחצי מראשל"צ, הראה סימני כעס, עלה לאוטובוס והסתגר בעצמו.
בסיום העונה שעברה היה השחקן הכי מבטיח של מכבי ת"א: מלך הבישולים של הקבוצה שסבלה מעצירות, משחק מצוין נגד צרפת הצעירה שהביא את נשיא ראסינג סנטאנדר לסמן אותו בפנקס, וחוזה סגור עם שטרסבורג הצרפתית, שלא התממש בגלל הישארותו במכבי ת"א. הוא רץ לעשות ניתוח בקע אצל ד"ר מיקי זגר, כדי להיות מוכן בזמן, שיחק 160 דקות בשני משחקי הצעירה ברומניה ושוייץ ו120- דקות נגד אפועל ניקוסיה בבלומפילד, במשחק בו החליף את בלסינג קאקו.
היום לירן כהן הוא המחליף של יוג'ין טריקה, שהוא בעצמו המחליף של ג'ובאני רוסו. בפורום האוהדים "השחקן ה,"12- כתב אתמול מישהו: "אולי כדאי שיתחיל להוציא כותרות דרך מקורבים. להיות ילד טוב לא משיג לך הרכב במכבי".
השחקנים המקורבים לו יודעים שהוא לא יתפוצץ, בחיים לא, אבל הדכדוך הזה יוביל אותו אחורה. אייל ברקוביץ' הוא אחד מאלה שנותן לו גב: "אני חושב שהוא כישרון גדול, אבל את מה שאני באמת חושב אני אומר לו בארבע עיניים." אופיר חיים: "ברור לכל שהוא מתוסכל, לא צריך להיות מומחה גדול, כולם רואים את שפת הגוף."
שחקן אחר טוען שהוא אפילו לא מדגדג במצבו את מעמדם של שלושת הטנורים: "נהיה לו סקנדל לא קטן." עוד שחקן: "הוא משלם בגדול, על כלום, על ריק."
לירן כהן מנסה להרגיע: "אי-אפשר לומר שאני מתוסכל, אבל אפשר לקרוא לזה 'לא שבע רצון.' אני רוצה לשחק, וכן, אני יכול לשחק. מקצועית ופיזית אני יכול לשחק, אבל זו הבחירה של המאמן".

ניר קלינגר הוא זה שנתן ראשון ללירן כהן את ההזדמנות הגדולה, כשזה אפילו לא עלה בהרכב של הנוער, והוא גם זה שמתעצבן שמתעלמים מהעיקר: "לירן עבר ניתוח ועד היום לא התאושש ממנו. וגם אם כן התאושש, הוא לא טוב באימונים. הוא חזר בשלהי מחנה האימונים, כשהוא עדיין בשיקום. הוא אמר לי לפני אפועל ניקוסיה שהוא בריא ושיחק לפני קאקו ולפני טריקה ולפני כולם, אבל שלושת המשחקים שעשה בשבועיים גרמו לו נזק בריאותי. הוא היה בנוי להיכנס בהדרגה. רואים שהוא לא בריא בבעיטה שלו, במאמץ. אני רואה את עוויתות הכאב שלו, עלי אי-אפשר לעבוד. כשלירן יהיה טוב באימונים, עם הרבה שמחת חיים, הוא הראשון שישחק אצלי."
מקורבים לכהן בקבוצה הציעו לו כבר להיכנס לקלינגר, לבקש הבהרות. לפני תשע שנים עשה ניר סביליה את הדרך הזו לחדרו של אברהם גרנט, ומצא את עצמו תוך חודש בטדי לוקח שתי אליפויות רצופות. לירן כהן עשוי לקבל את העצה הראשונה, אבל מתקשה להאמין שיילך רחוק כמו סביליה: "עד היום לא יזמתי שיחה כי חשבתי שניתן לזמן לעשות את שלו. ציפיתי לפחות להיכנס כמחליף. בכל זאת, כמחליף אתה עוד יכול להוכיח את עצמך. אישית אני שחקן שלא מתפשר על ישיבה בחוץ."
זה משפיע עליך?
"ברור שזה משפיע על חיי היום-יום שלי. אני חושב על זה כל היום, חושב על כל מיני דרכים לחזור ולשחק שוב. לעזוב את מכבי? לא רוצה לעזוב. תרמתי למועדון הזה ואני מקווה לתרום לו בעתיד כי זה הבית שלי. אני מתגעגע לשחק עבור הקהל".
אופיר חיים, שעבר תהליך שיקום ארוך אחרי פציעה, מכיר את ההרגשה: "הייתי מציע לו להתאמן יותר קשה. גם לי בקריירה הריצו שחקנים לפני, ואפילו לא משיקולים מקצועיים, בין השאר כלכליים (הפועל ב"ש - ר.ע.( הייתי עושה הכל נכון ומתאמן יותר קשה מכולם. התשובה הכי טובה היא על המגרש, אין משהו אחר שהוא יכול לעשות. אתה לא יכול לבוא ולהגיד: 'יא אללה, אני לא משחק.' זה לא עובד, זה עושה רק נזק יותר גדול. כשתקבל את הצ'אנס איאפשר יהיה כבר להתעלם ממך."
שחקנים טוענים שהעובדה כי קלינגר הביא את רוסו משפיעה
שחקן אחר בא בטענות לכהן עצמו: "הוא כישרון אדיר, אבל תבוא אתה לאימון ותגיד לי אם הוא צריך לשחק. לפי חדוות המשחק והרצון שלו, הוא לא צריך לשחק." לירן מסביר: "אני לא על סף ייאוש, אבל אני מודה שזה פוגע לי במוטביציה באימונים וזה לא צריך להיות ככה. ישבתי וחשבתי עם עצמי, ולהבא אני אשנה את הגישה שלי. אני צריך לעבוד בשבילי ובשביל עצמי, גם כדי להיות הכי מוכן שאפשר מבחינה פיזית וגופנית ברגע שהמאמן יזדקק לי."
וקלינגר? "הוא אחד השחקנים שאני יותר מבונה עליהם העונה, אחד הכשרונות היותר גדולים שצמחו אצלנו, הוא הראשון שיקבל את החולצה".
