היהלום השקט

חגי סגל על טל בורשטיין, כוכב בסדר הגודל הגבוה ביותר שהיה לכדורסל הישראלי

חגי סגל | 19/9/2005 8:16

עד היום דיברו על צביקה שרף החדש מחוץ למגרש, החייכן, הנעים, הנינוח והמפרגן. אבל שרף השתנה גם על הקווים. שרף שמאמין כל-כך בהיררכיה פתח עם יותם הלפרין, העתיד של הנבחרת, והפך את מי שנחשב לכוכב התקפה, לאיש של משימת הגנה. הלפרין חיסל לו את נבארו הגדול, שעד אתמול עמד על יותר מ‭31-‬ נקודות לערב ומולו עשה נקודה אחת בלבד.

דקות אחרונות, הנבחרת מסובכת חזק בעבירות, שרף שולח למגרש את משה מזרחי בעמדה ‭,4‬ מולו גרבאחוסה, מזרחי מחזיר לו בשתי שלשות. שרף שוב מנצח. ווטסון חוטף עבירה טכנית אחרי עימות עם גור שלף. פעם זה היה נגמר רק אחרי ועדת חקירה. עכשיו כבר בדרך לראיון החגיגי של אחרי המשחק הפרשה נגמרת. קוראים לזה מטאמורפוזה וככה יש גם לשרף החדש ניצחון על נבחרת גדולה.

נבחרת ישראל היא לא נבחרת של כוכב אחד גדול וארבעה מוסרים, אבל עדיין יש לה יהלום בשם טל בורשטיין. בגיל 25 מבסס את עצמו בורשטיין ככוכב בסדר הגודל הגבוה ביותר שהיה לכדורסל הישראלי, משהו בין נדב הנפלד לדורון שפר. הוא יכול לעשות הכל. קולע, מוסר, שומר, מוריד ריבאונדים ובעיקר משחק עם לב ענק. בורשטיין הוא אנדר-רייטד ענק. טוענים שהוא טוב רק כי הוא משחק לצידם של כוכבים כמו פארקר, וויצ'יץ' ושאראס. בולשיט. אין הרבה שחקנים באירופה שיש להם שלושה גביעי יורוליג בחמישיה, שמשחקים בשני צדי המגרש באותה רמה, לא מדברים, רק עובדים ומתקדמים מעונה לעונה.

הדבר היחיד שמונע מבורשטיין מלהיות עודד קטש או עדי גורדון זו הכריזמה. הוא לא מנפק כותרות, אין סביבו שערוריות, לבורשטיין אין מקורבים שמדברים בשמו או בת-דודה שמסננת שיחות. הוא לעולם לא אומר לא לראיון, אבל כשידבר זה תמיד יהיה בהקשר חיובי. כל אחד יחליט בעצמו מה הוא מעדיף, כוכב עם ג'וקים בראש או אחד שכל ערב ייתן לו תפוקה דומה. שרף יודע מה הוא מעדיף. כנראה שגם פיני גרשון.

עדכון אחרון : 19/9/2005 8:16