אמריקה מאוהבת
מהשיער הארוך והבגדים הצבעוניים עד הקרחת והלוק הסולידי. מהצעקות על השופטים עד הקידה הקלאסית לקהל. מברברה סטרייסנד עד שטפי גראף. כך הפך אנדרה אגאסי מהילד המפונק של הטניס לדמות הכי אהובה של הספורט הלבן. זה לא ישתנה, גם אם הוא הפסיד הלילה בגמר אליפות ארצות-הברית
הלילה שיחק אגאסי בגמר הטורניר מול הטניסאי הטוב בעולם, רוז'ה פדרר, אבל בלי קשר לתוצאה במשחק שבו השווייצרי היה פייבוריט ברור לניצחון, אמריקה כבר קיבלה את מנת הריגוש שלה מאגאסי בשבועיים האלו בניו-יורק. אם בכל זאת האמריקני ניצח, אמריקה גם קיבלה סיום הוליוודי ראוי ל-US OPEN 2005, שבכל מקרה ייזכר הודות לאנדרה אגאסי.
זה שאגאסי בן ה35- הוא הטניסאי הכי מבוגר שמגיע לגמר טורניר גראנד-סלאם (אחד מארבעת החשובים בסבב) זה 31 שנה, רק מוסיף לסיפור שלו, אבל ודאי לא עומד במרכזו. הסיפור הוא שבעולם שבו כמעט הכל סובב סביב כסף, עדיין יש כאלה שעושים דברים בגלל אהבה, במקרה הזה אהבה לספורט. אגאסי משחק כבר 20 שנה טניס. הוא זכה ב60- טורנירים בקריירה (מתוכם שמונה גראנד-סלאמים,( והרוויח יותר מ30- מיליון דולר רק מפרסים מטניס (בלי להביא בחשבון את המיליונים שגרף מפרסום.(
הבן אדם כבר נשוי באושר, יש לו שני ילדים קטנים, הוא לא צריך לעבוד עוד יום אחד בחייו, אבל עדיין מתעקש בגילו להמשיך להתאמן ולשחק על המגרש. זה לבד כבר מספיק כדי להוריד את הכובע בפניו, אבל במקרה של אגאסי כנראה צריך גם לבנות פסל. נוסף על כך שהרגליים כבר כבדות ולא רצות כמו פעם, בשנתיים האחרונות הוא גם סובל מפציעה כרונית בגב, שגרמה לו להתחיל לקבל
בדרך לגמר נאלץ אגאסי לעבור שלושה מרתונים רצופים של חמש מערכות, כשבכל אחד הוא הפתיע מחדש. בראשון הוא איבד יתרון 0:2 במערכות מול הבלגי מאליס, לפני שהתעורר בזמן בחמישית וניצח. במשחק הבא, הבלתי נשכח, הוא זה שחזר מפיגור 2:0 וניצח 2:3 את בן ארצו ג'יימס בלייק, במשחק שבו הקהל בניו-יורק 23) אלף צופים) נשאר במגרש מרותק עד אחת ורבע בלילה, והריע לאהובו בסטנדינג אוביישן מרגש עד דמעות. ובשבת אגאסי גם ניצח, שוב בחמש מערכות, את אחת מתקוות הטניס האמריקני, רובי ג'ינפרי, הצעיר ממנו ב13- שנה. בכל פעם מחדש אגאסי זוכה לתשואות חסרות תקדים, ומחזיר אהבה לקהל בדרכו הקלאסית, בקידה ונשיקות חזרה.
דווקא התמונות האלה של אגאסי בשלהי הקריירה שלו מרגשות מאוד, בעיקר אם נזכרים בתחילת דרכו לפני כ20- שנה. הוא פרץ לתודעה העולמית כנער בן 16 מלאס-וגאס ששבר את הקודים של הטניס העולמי. השיער הארוך והמחומצן שלו הזכיר יותר זמר רוק נוסח האייטיז מאשר שחקן טניס. בטח כשזה בא בתוספת של עגילים ותלבושות מקוריות ואקזוטיות במגוון צבעים זוהרים. "תדמית היא
הכל," אמר בזמנו אגאסי כשהחל לעשות מיליונים גם מפרסום, אחרי שהפך לאחד הספורטאים הבכירים של "נייק."
אגאסי הפך מהר מאוד לילד הרע של הטניס. הוא הרבה לקלל יריבים, להתווכח עם שופטים במגרש ופעם אפילו נפסל במשחק אחרי שהגזים. אבל למרות שהפך לדמות לא חביבה במיוחד, ואפילו שכח פעם להתייחס כראוי לדוכסית מקנט במגרש המרכזי בווימבלדון, הוא הגיע בזכות הכישרון האדיר שלו למקום הראשון בעולם. אבל במקביל לעלייה המטאורית, הראש הסתחרר. הטניס כבר לא היה מרכז העניינים ופינה מקום לבחורות, לפרסומות ולהתעסקויות מחוץ למגרש.
אחרי רומן שעליו לא אהב לדבר יותר מדי עם ברברה סטרייסנד, התחתן ב1997- אגאסי עם השחקנית ברוק שילדס. אבל בגיל 27 הראש לא היה במקום, והוא הידרדר לאזור המקום ה140- בעולם. באותה תקופה הגיע הפסד מביך במיוחד, בתוך 42 דקות בלבד, לגוסטבו קוורטן בסינסנטי. מאמנו של אגאסי, חובט העבר היהודי בראד גילברט, הבהיר לו: "או שתעשה סוויץ' ותתחיל לנהל חיים של ספורטאי, או שתמשיך לשקר לעצמך ותישאר לבד."
אגאסי הבין את המסר. עכשיו בשיער קצר הוא הפסיק להתגאות בכך שהוא אוכל מקדונלד'ס וג'אנק פוד מכל הסוגים, ועבר לדיאטה נורמלית. זו היתה תחילתו של אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות הענף. ב'99- החלומית הוא הגיע לגמר ווימבלדון, זכה ברולאן גארוס ובארצות-הברית וחזר כמו גדול לטופ10- של הטניס העולמי.
מחוץ למגרש התגרש אגאסי משילדס, והחל ברומן חדש ומרתק לא פחות עם שטפי גראף הגרמנייה, אחת הטניסאיות הגדולות בכל הזמנים, שאותה נשא ב.2001- גראף, כך טוען אגאסי עצמו, היא האחראית לשקט ולרוגע שמצא, שני האלמנטים שעוזרים לו להשאיר בצד את הפציעה ולהמשיך להצליח. "לראות את סגנון החיים וההתנהלות שלה זה השיעור הכי גדול שיכולתי ללמוד בגילי," מספר אגאסי.
אגב, ממש לא מזמן, אחרי שעבר מ"נייק" שבה היה כוכב-על, ל"אדידס," הסביר אגאסי: "אולי אם אתלבש כמו אשתי, אז אשחק כמוה." ואגאסי, שבני דורו כבר תלו את המחבט ולו יש שני ילדים בבית, ג'יידן וג'ז, ממשיך לשחק טניס בחום, לנצח בכל יום את הפציעה הטורדנית בגב וגם לגייס יותר מ20- מיליון דולר בשנה לנוער במצוקה במסגרת האגודה הפילנטרופית שהקים.
בסיבוב הראשון של הרולאן גארוס השנה, עורר אגאסי רחמים על המגרש, בקושי זז בגלל הפציעה והודח. בגלל הפציעה הוא גם החמיץ את ווימבלדון ושיחק מאז רק שני טורנירים לפני ה.US OPEN- "לפני שמונה שבועות לא ידעתי בכלל אם אחזור לשחק טניס," אמר השבוע לקהל לאחר אחד מניצחונותיו. "אבל להיות שם על המגרש, להרגיש חלק מהדבר הגדול הזה שנקרא אליפות ארצות-הברית הפתוחה... זה משהו אדיר. אני אוהב להיות כאן."
ערב הטורניר דובר על כך שאם יזכה הוא ינצל זאת כדי לפרוש בשיא, כמו פיט סמפראס ב.2002- אבל אגאסי, אחד מחמשת הטניסאים היחידים שזכו בכל ארבעת טורנירי הגראנד-סלאם, הבהיר שהוא לא הולך לשום מקום: "אין לי עניין לעטוף את הקריירה שלי בסרט ולהגיש אותה חזרה למישהו. אמשיך לתת את כל מה שיש לי לספורט הזה. אני לעולם לא אחשוב שאני זקן, כל עוד אנשים מוצאים יום בחיים שלהם לבוא ולראות אותי."
20 שנה אחרי שהופיע כילד הרע בסבב, אגאסי הוא כיום הדמות האהובה בספורט הלבן. "כשמסתכלים עכשיו על אנדרה, איזה שינוי הוא עבר, זה לא ייאמן," אומר פטריק מקנרו, מאמן נבחרת הדיוויס של ארצות-הברית. "אני לא בטוח אם יש בספורט מישהו שעבר כזה שינוי כספורטאי וכאדם." ולחובבי הענף לא נשאר אלא לקוות שלסיפור המרגש הזה יהיו כמה שיותר פרקים והקץ רק יידחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
