מאחורי הגלאקטיקוס - הפועלים השחורים של ליגת העל
מסעי הרכש הנוצצים שבוצעו הקיץ הסיטו את העין משכבה הולכת וגדלה של שחקנים שמוכנים להתפשר על כסף קטן (30 אלף דולר לעונה) וחוזה קצר (מקסימום לעונה) כדי לשרוד בליגת העל. במקרים הפחות נעימים גם לחוזה (אפשר לשאול את אבי תקוה) אין משמעות. ככה זה כשלארגון השחקנים אין שיניים ולבקרת התקציבים אין סמכויות. יוסי רוזן, שגורש מוולפסון: "לא כל הנוצץ זהב"
"לא כל הנוצץ זהב", רוזן מסכם תקופה, ומרירות מופיעה בקולו. "לא הייתי טוב בהפועל, אני מודה, אבל קשה להתבלט כשלקבוצה לא הולך. אז מתחילות הבעיות. הסבלנות פוקעת, החוזה שחתמו איתך פתאום לא נראה להם ורוצים לקצץ. ואז יש את הכעס שגורר אפקט של לחץ והחבל מתהדק על הצוואר, עד שאתה נופל. המעמד של השחקנים בשנים האחרונות ממש נרמס".
- וזה קורה בקבוצה כמו הפועל ת"א.
"כן, הפועל ת"א הגדולה. היו תקופות שהמערכת גרמה לי לרצות להקיא מהענף. כל העסקנות שיש שם. אבל הכדורגל הוא חיידק שחזק יותר מכל המעליבים למיניהם והעסקנים שחבל שקשורים אלינו".
- אתה מנסה להתאושש?
"אני נמצא היום במצב עדין. קיבלתי הודעת שחרור מהפועל והבטחה שישלימו לי את השכר, שנמצא בחוזה מעוגן שבכל מקום אחר נחשב לבטון. היום עושים לי כל מיני תרגילים ובסוף אני יוצא נדפק ולא הקבוצה שצריכה לעמוד במילה".
רוזן לא לבד. ליגת העל מחולקת למספר קבוצות שחקנים. "המיליונרים" שבה חברים אבי נמני, אייל ברקוביץ', עידן טל ושמעון גרשון שמשכורתם מסתובבת ליד ה-100 אלף דולר ומעלה. מדובר ביחידה מצומצמת של כשרונות. מתחת חיה חבורה שמשתכרת בין 50 ל-70 אלף דולר וגם היא לא גדולה במיוחד. החלק המרכזי מורכב מפועלים שחורים שמסתפקים בסכומים שנעים בין 18 ל-30 אלף דולר. רק לפני כמה שנים אלה היו משכורות שלא עולות במשאים ומתנים מחמת הבושה. היום קח את הכסף וברח, ואם לא תיקח מישהו אחר יבוא במקומך.
"ישנה זילות במעמד החוזה וכתוצאה מכך זילות במעמד השחקן", משוכנע סוכן השחקנים עובד קראוס. "יש כאלה שמוכנים למכור את עצמם בזול ולא לעמוד על קוצו של יוד בסעיפי החוזה. הם משלמים בסוף את המחיר והכל בכדי להישאר על המפה. אני מכיר שחקנים שחתומים לחודש ניסיון וכאלה שאפשר להעיף אותם בכל שלב. אין להם ברירה כי הם רוצים לשחק. אני מנסה לעשות הכל בכדי שהמעמד יהיה מכובד, לא תמיד זה הולך".
מכבי נתניה חרטה על דגלה את סיסמת החיסכון. היא לא פותחת את היד, חוץ מבמקרים חריגים כמו טל בנין. החוזים בנתניה הם לתקופות קצרות בלבד וכוכביה רק יכולים לחלום על הסכומים שעפים בקרית-שלום.
"הרבה קבוצות התחילו לחתום חוזים לעונה אחת", מצהיר הבעלים, אשר אלון. "למה שארצה ששחקן יתפוס אותי בביצים? אם הוא לא יהיה טוב, אני לא אוכל לתת לו ללכת כי הוא ירצה פיצוי. ככה מפסידים כסף. שחקן טוב מכין את עתידו. הוא יצטרך לתת מעצמו יותר ממאה אחוז בכדי שיתנו לו חוזה לעוד עונה. אני לא חושב שמעמד השחקן נדפק, כי הוא צריך לדעת שהוא עובד בשביל הקריירה. לישראלים אין לצערי תרבות של מוסר עבודה. אם היתה, הייתי מוכן לחתום על חוזים לשלוש שנים ויותר".
אלון ודאי מתייחס למקרים כמו אבי תקוה ומכבי פ"ת. את תקוה הלוזונים צירפו ככוכב גדול בדרך למטרותיהם הגרנדיוזיות. כשלא התאים להם, הראו לו את הדרך החוצה. תקוה מחזיק חוזה לעונה נוספת, הם לא מוכנים לשמוע עליו. טוענים שנתפס בהם בכוח למרות שהיו לו אפשרויות לעזוב לקבוצות אחרות. עכשיו מחכים שתימשך הבוררות, ובינתיים הבחור בן ה-29 מתאמן לבדו בחוף הים.
"נראה לך שאני לא רוצה לשחק? ", הוא שואל וממהר לענות. "שיחקתי בשוייץ ואני לא זוכר משפט שניהל שחקן מול קבוצה שלא עמדה בחוזה. ברגע שיש חוזה חתום לא מדברים הרבה. המועדון לא מעלה בדעתו לא לשלם ומי שמטפל זו ההתאחדות. היו מקרים שהגיעו עד הורדת ליגה. אני מקווה ומאמין שאנחנו חיים במדינת חוק, כי מה שקורה זה עצוב. אני איש של מילה יותר מאשר חתימה ואם דברים סוכמו, שיעמדו בהם. אני לא מדבר על אנגליה וספרד, אלא על שוייץ, דרג שני באירופה, שם זה לא היה קורה".
תקוה מצפה שההתאחדות תגן עליו. הרי יש את הרשות לבקרת תקציבים, שמאשרת חוזים, אבל גם שם הוא לא יכול כרגע לזכות בתמיכה. "כשיש הבדלי פרשנויות הולכים לבורר כדי לבדוק מי צודק", מסביר יו"ר הרשות, יאיר רבינוביץ'.
אייל ברקוביץ' זוכר את דריסת הרגל החזקה של ארגון השחקנים הבריטי במקרים של עימותים. כשהוא היה במנצ'סטר סיטי והסתכסך עם קווין קיגאן, היה זה גורדון טיילור, יו"ר הארגון, שהפעיל את כל כוחו בכדי לסיים את העניין בהסכמה הדדית.
"ארגון השחקנים הבריטי קובע לשחקן באיזה מעמד הוא יהיה", ברקוביץ' מספר. "הוא מציב את הסטנדרטים ובגלל זה השחקנים מאוד ממושמעים. אם הארגון מחליט, כולם עומדים מאחוריו. הוא חזק בגלל שמאמינים בו. הוא לא נותן לשחקן ליפול ולא רק בכסף, אלא גם בתנאים. חוזה באנגליה זה חוזה, מהקבוצה הקטנה ועד הגדולה".
מנכ "ל הארגון הישראלי, אריה אלטר, דווקא נפגש מספר פעמים עם משפחת לוזון, אבל כוחו עדיין לא שווה לעמיתו הבריטי. "אתה יודע כמה שנים לקח להם לצבור את הכוח? ", הוא מיהר לטעון. "80 שנה . אנחנו מתקדמים, אבל לפעמים יוצא לי לנסות לשכנע שחקנים שעדיין לא קרעו זוג נעליים בקריירה והם, בהתנשאות, אומרים'מה אנחנו צריכים?'. אחרי זה הם זוחלים אלינו כשמתחיל לכאוב להם".
- מתי כואב?
"למעט הגנרלים שעושים הרבה כסף, חלק גדול מסיים קריירה בודד, מסכן, וכשהוא מסכם הוא מגיע למסקנה שלא קרה לו כלום במשך השנים. אנחנו עובדים עכשיו על הפנסיה ובשביל מהלכים כאלה צריכים סולידריות של כוכבים כמו נמני וברקוביץ', למען אותם 600 שחקנים שחיים בפנטזיה".
עד שהשחקנים לא ימצאו את עצמם בגוף חזק, הקבוצות ימשיכו לנצל את המצב לטובתן. "המועדונים מתואמים ביניהם, וקובעים פחות או יותר את אותם הסכומים", משוכנע עו"ד דן חי. "הקבוצות מחושבות, גם במשאים ומתנים, הכל קשה, ישנה זהירות. מאמנים לא לוקחים שמות, אלא שחקנים שעובדים במגרש. התקציבים הצטמצמו וזה פוגע באלה שהיו סוגרים בעבר בקלות. פעם אם לא היית סוגר עם שחקן, הוא היה סוגר במקום אחר. השנה לא נעים לקבוצות לקחת אחת מהשניה".
לכן שחקן כמו רמי אבו-לבן, ששיחק במועדונים גדולים כמו הפועל ב"ש והפועל ת"א, משחק היום מול 500 צופים במכבי הרצליה ומרוצה מתפקיד המנהיג. "פעם אם היו רוצים אותך בב"ש, לדוגמה, היו מפתים אותך בעוד 25 אלף דולר. היום זה לא קיים", הוא מסביר. "יכול להיות שבליגה השניה אתה נפגע מקצועית, אבל לא צריך לחשוב על זה ככה. אני יודע מה אני שווה, ואם להיות קצת שחצן אני אחד מעשרת הקשרים הכי טובים בארץ, אבל אני לא מסוג השחקנים שיבוא לקבוצות ויגיד להן'קחו אותי'".
אלון מזרחי הוא מאותו סוג גאה שממתין לטלפון. בגיל 34, מלך השערים בכל הזמנים מחוסר עבודה במגרש ומוצא עבודה מחוצה לו. הוא יודע בדיוק את הסיבה. "קבוצות מנסות להביא זרים, שזה כמו ברולטה, שחור או אדום. אני את התפוקה אתן בכל קבוצה שתיקח אותי. לא אלך לקבוצה שתעשה לי טובה, ואם לא, אז אפרוש. לא רוצה לשחק בליגה הלאומית, אני לא שחקן שמתאים לשם. אני מסוג השחקנים שלא יושב ליד הטלפון ולא מרים טלפונים לעשות לעצמי פרסומת. מי שרוצה יודע איך להשיג אותי. למרות שאני לא משחק, מעמדי יציב ומי שייקח אותי ירוויח. ב-40 אלף דולר לעונה אני לא מוכן לשחק. אני מעדיף לשבת בבית, כי אלה סכומים מצחיקים".
לזכותו של מזרחי חייבים להגיד שתמיד ידע לכלכל את צעדיו. עשה בוחטות יפות בקבוצות בהן שיחק והיו רבות כאלה. אסי טובי, כובש מחונן בעצמו, נדד לא פחות, אבל גם ידע להתפשר בגלל הרצון לשחק. "זה לא קל לשחק בטופ, ופתאום לרדת. זה נכון שהיו עונות שלפני שהן הסתיימו כבר הייתי סגור לעונה הבאה, אבל עכשיו קבוצות מסתכלות על הסוף, וזה מה שהן זוכרות. לא משנה איך היית בתחילת העונה. גם ההצעות הכספיות הן לא באותה רמה. אם קבוצה רוצה אותך מאוד, אז אתה יכול להרשות לעצמך להתווכח, ואם לא, אתה בבעיה. אני כבר לא מתווכח. זו עובדה בשטח וצריך להשלים איתה".
קבוצות מנצלות כל פרצה בכדי להיפטר משחקן, עד כדי כך המעמד לא יציב. מנור חסן קיבל השבוע הודעה שקבוצת האם, הפועל פ"ת, לא רוצה אותו. "יום אחד אתה למטה ופתאום בבום אתה יכול ליפול", חסן מכיר את עולמו. "בכדורגל מי שטועה משלם מחיר כבד".
לבני יהודה הספיקו המכות בין קובי דג'אני ליניב והבה בכדי להראות לשוער את הדרך החוצה. במועדון לא אהבו את ההתנהגות, לא היו כל-כך מרוצים מהיכולת, אבל התגרה היתה הקש שלחץ על ההדק. השוער, למרבה הפלא, דווקא משלים עם גורלו. "לא בוכים על חלב שנשפך", הוא שוטח את משנתו. "בעזרת השם אחתום בהפועל חיפה ואחזור לליגת העל. דווקא המקרה הפך אותי ליותר מתון, יותר מחושב. אתה יודע שכל הדברים האלה קורים לטובה. נכנסתי למסלול והבנתי שזו קריירה קצרה וצריך לנצל אותה".
המוטו של קריירה קצרה גורם לרוב השחקנים להתעלם מהמכשולים שבדרך ולנסות לחתום על חוזה לעונה הבאה, ולא משנה כמה ידרכו להם על הגב. רוזן, בן ה-26, שהיה אמור לקבל בעונה הבאה 100 אלף דולר בהפועל ת"א, רוצה לחתום בהפועל פ"ת, קבוצת האם שלו. הוא יודע שתנאי הפתיחה רחוקים מלהזכיר את ימיו היפים. "העיקר לשחק. דקות משחק", הוא מסביר. "כדורגל לא שוכחים גם אחרי שנתיים לא טובות. גיל ורמוט צריך לדפוק על הברזל כשהוא חם, אבל זה עדיין לא מבטיח לו כלום. אם הפועל ת"א תרוץ בצמרת, הוא יהיה חלק ממנה, אבל אם היא תיכשל, העתיד שלו בכלל לא ברור".
יו"ר מכבי פ"ת, אבי לוזון, בתגובה לדבריו של אבי תקוה: "אבי תקוה לא שייך למכבי פ"ת, אין לו חוזה בקבוצה. שיבדוק למה בשנים האחרונות הוא כל הזמן מתעסק בחוזים ולא בכדורגל. אני לא זוכר מתי הוא שיחק עונה שלמה".
מהפועל ת"א נמסר בעקבות דבריו של יוסי רוזן: "עצוב לשמוע את טענותיו. הוא כנראה רואה בכבוד שקיבל מהקבוצה נקודת חולשה. המועדון נתן לו יד חופשית לנהל מו"מ עם כל קבוצה שיחפוץ והודענו לו שנישא בחלק מעלות שכרו גם בקבוצה אחרת".
נא להמתין לטעינת התגובות
