 |
/images/archive/gallery/310/731.jpg מאנו ג'ינובילי חוגג.
צילום: רויטרס  |
|
|
| ג'ינובילי לא החטיא שלושה רבעים, הספרס עלו ל-0:2 |
|
| סן אנטוניו משעממת? סדרת גמר של קרב חפירות? הצחקתם את הספרס ומאנו ג'ינובילי. אלופת המערב נתנה הצגה אדירה במחצית הראשונה והמשיכה לניצחון 76:97, ששולח את האלופה המכהנת לדטרויט עם פיגור 2:0 ועם הראש באדמה |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
13/6/2005 8:03 |
|
|
|
|
|
|
|
אבדה: אלופת ליגת ה-NBA, במצב טוב. סימני זיהוי: יכולת הגנתית משובחת, מלאה בביטחון עצמי ובגאוות יחידה, לובשת כחול.
נצפתה לאחרונה באיזור פלורידה לפני כשבוע. המוצא הישר מתבקש לעדכן את הנהלת הליגה ואת לארי בראון. תודה.
סן אנטוניו – דטרויט 76:97 (0:2 בסדרת הגמר). בגמר של 2004 הפיסטונס התחילו ללא יתרון ביתיות, ניצחו את הלייקרס בשלושת משחקי בית רצופים, ומנעו מהסדרה לחזור ללוס אנג'לס. כרגע, הם יחתמו בשמחה על האפשרות שהגמר הנוכחי עוד יחזור לאולם הביתי של סן אנטוניו. כן, יש להם שלושה משחקים באובורן הילס פאלאס, אבל לעבור את הספרס נראה בינתיים כמו משימה שגדולה עליהם. במשחק 2 הם לא הצליחו לעצור אותם אפילו לרבע, בקושי לכמה התקפות. ההגנה, הביטחון העצמי, המשחק הקבוצתי והמאוזן, כל הדברים שעשו לדטרויט את האליפות של 2004, נמצאים כולם כרגע בדיוק ברפרטואר של הקבוצה שממול.
הכוכב הבלתי מעורער של סוף משחק 1 המשיך במשחק 2 באותו קצב. כאילו לא כוונו אליו מאז כל הזרקורים, כאילו לא היו מסביבו דיבורים שיכולים לעלות לכל שחקן לראש, מאנו ג'ינובילי שוב היה בלתי ניתן לעצירה. כבר בהתקפה הראשונה הוא ברח לטיישון פרינס וקלע שלשה. אחרי דקה הוא חדר ושלח אסיסט לברוס באוון, לשלוש נקודות ראשונות שלו בסדרה, 0:8 לספרס. יחד עם המשחק הקודם, ג'ינובילי עמד על 12 זריקות רצופות מהשדה ללא החטאה, ורק ברבע הרביעי של משחק 2 נגמר הרצף, כשהארגנטיני מפספס פעמיים בהתקפה אחת. "הם יקבלו השראה, הם ישחקו חזק יותר", סירב מאנו לחגוג לקראת משחק 3, "אבל אנחנו משחקים טוב מאוד בחוץ, ומאמינים שאנחנו מסוגלים לנצח שם. יפה שצועקים לי MVP מהיציע, אבל אנחנו לא אמורים לחשוב על זה כרגע".
וכנראה שההתלהבות וחדוות המשחק הכמעט-ילדותית של מאנו עשו משהו גם לחברים שלו. פתאום, זה היה בדיוק ההיפך מקרב החפירות של משחק 1. פתאום, רוברט הורי צולל לכדורים אבודים בחצי המגרש של דטרויט. פתאום, טוני פארקר עולה לסל במתפרצת של אחד על ארבעה ומראה לחברה אווה לונגוריה ביציע מהלכים שאפילו הוא לא ידע שהוא מסוגל לבצע. פתאום ברנט בארי קורא מהלכים בהגנה וחוטף כדורים. פתאום, הספרס משחקים בקצב מטורף וקולעים 58 נקודות עד למחצית, כאילו הסדרה נגד פניקס שוב כאן, והפיסטונס לא מבינים איך לאכול את זה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
טים דאנקן בדרך לסל על ראשיד וואלאס. צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
טיישון פרינס ובן וואלאס, על הפנים. צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
 |
|
פופוביץ': "שמח על איך שהגבנו לניצחון"
|
|
|
 |
|
|
|
"שום דבר לא הלך קל", אמר מאמן הספרס גרג פופוביץ', "להם היה יום קליעות רע, שיחקנו גם הגנה טובה אבל הם החטיאו די הרבה זריקות. זה היה משחק פיזי, עם הרבה מגע. מאנו קלע הרבה שלשות, ברוס קלע הרבה שלשות, וכל זה עזר לנו בהתקפה וגרם למשחק להיראות קל. אני ממש שמח על הדרך בה הגבנו לניצחון במשחק הקודם. קל יותר להגיב להפסד. שאננות יכולה להיכנס לתת המודע שלך, ואסור שזה יקרה". זה לא קרה, אם תהיתם. ג'ינובילי סיים עם 27 ו-7 אסיסטים, דאנקן עם 18, 11 ריב' ו-4 חסימות ביום בו הספרס מיעטו יחסית להשתמש ביכולות ההתקפיות שלו, באוון סיים עם 15 כולל 4 שלשות, פארקר והורי הוסיפו 12 כ"א ובנו אודריך 7, בדקות לא רעות כשפארקר הסתבך בעבירות וסופסל ברבע השלישי והרביעי.
האלופה המכהנת לא נעלמה מהרדאר עד לדקות האחרונות, למרות שההגנה שלה לא היתה קיימת בכלל עד להפסקה, ולמרות שהחמישיה הפותחת שלה נראתה כאילו עברה טיפול בהלם. טיישון פרינס המתוסכל (3 נק', 1 מ-7 מהשדה) קיבל שתי עבירות מהירות ואיבד את הביטחון לחלוטין. ריפ המילטון (14 נק', 5 מ-15) קיבל שתיים מהירות עוד לפני שהצליח להיזכר איפה הסל. הוואלאסים (ראשיד 11, בן 9) ביצבצו פה ושם, בילאפס (13 נק') לא הגיע לאולם עד לסוף הרבע השני והיחיד שהחזיק אותם במשחק היה אנטוניו מקדייס, עם 12 נקודות עד למחצית ו-15 בסה"כ.
"כרגע, עם הדרך בה הם משחקים, עם התרומה שהם קיבלו מכל כך הרבה אנשים, הם פשוט שלטו בשני משחקי כדורסל", הודה בפשטות מאמן דטרויט לארי בראון. "אני מקווה שעם הקהל הביתי נוכל לשלוח מכה אחת חזרה, ואז נראה". השחקנים שלו קיזזו מינוס 23 (46:69 ברבע השלישי) עד לפיגור 81:73 בלבד באמצע הרבע האחרון, אבל ג'ינובילי שוב דאג להתעורר בזמן, כשקלע פעמיים מהעונשין, הוסיף חטיפה ואסיסט לשלשה של באוון וחתם בשש נקודות עונשין את ריצת ה-0:13 שחיסלה את המשחק.
26 פעמים בתולדות סדרות הגמר עלתה הקבוצה הביתית ל-0:2, רק פעמיים הצליחה הקבוצה שהיתה בפיגור הזה לקחת אליפות, ובשני המקרים (בוסטון ב-1969, פורטלנד ב-1977) זה קרה לפני המעבר לשיטת ה-2-3-2 בה משוחק הגמר כיום. הפיסטונס, לראשונה בעידן לארי בראון, נכנסו לפיגור של יותר ממשחק אחד בסדרת פלייאוף. יש להם עוד כבוד, יש להם עוד גאווה ויכול מאוד להיות שעם שובם הביתה הם גם ייזכרו בזה. "הם ניצחו בבית, ננסה גם אנחנו לעשות את זה", אמר צ'ונסי בילאפס, "אבל נצטרך לקחת כל רבע בפני עצמו, לא כל משחק". וכן, גם בילאפס יודע: להגיד שהסדרה בכיס של הספרס יהיה זלזול גדול מדי בפיסטונס, אבל בינתיים, בשני המשחקים הראשונים, ג'ינובילי וחבריו לא נתנו לנו שום סיבה לחשוב אחרת.
|
|
|
|
|
|
|  | | גרג פופוביץ', יכול להרשות לעצמו לחייך. צילום: רויטרס
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/302/615.jpg
 |
|
|
טוני פארקר חוגג
|
|
 |
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/317/102.jpg
|
|
|
צ'ונסי בילאפס מול הספרס
|
|
|
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/118/415.jpg | | | ריפ המילטון | | | ![]()
|
|
|
|
|
